מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

חסיה בורנשטיין-ביליצקה

חסיה בורנשטיין-ביליצקה (הגדל)

ביוגרפיה

 

חסיה נולדה בגרודנו, פולין בינואר 1921 כבת שניה למשפחה בת ארבעה ילדים.

בגיל 12 הצטרפה לשומר הצעיר ושם התחנכה, הדריכה והייתה מהפעילות המרכזיות בקן.

ב-1941 נכבשה גרודנו ע"י הגרמנים ויהודי גרודנו נסגרו בשני גטאות. חסיה ומשפחתה גורשו לגטו הגדול בעיר.

במשך שנה חסיה וחברי השומר הצעיר פעלו בשני הגטאות, הדריכו ובמקביל החלו לבסס את המחתרת הלוחמת.

בינואר 1943 התקבלה הוראה שעל חברי המחתרת לעבור לגטו ביאליסטוק. חסיה נשלחה ע"י המחתרת להעביר את מעבדת זיוף המסמכים לביאליסטוק.

לאחר שהגיעה לביאליסטוק והצליחה להכנס לגטו ולהעביר את המעבדה, היא מקבלת הוראה מהנהגת התנועה לצאת לצד הארי ולחיות שם כפולניה.

חסיה מצליחה לקבל תעודת זהות גרמנית בגסטפו, למצוא דירה ועבודה אצל גרמנים בביאליסטוק.

במשך חצי שנה היא מקשרת בין הצד הארי לגטו – מעבירה תחמושת, תרופות, חומרים לייצור נשק ועוד.

17 נערות פעלו כך ורק 5 נותרו בחיים לאחר המלחמה.

באוגוסט 1943, לאחר חיסול גטו ביליסטוק, הקשריות שנותרו, עוברות לעבוד עם הפרטיזנים ביערות. במשך שנה, עד השיחרור, הן מעבירות בלילות תחמושת ותרופות מהעיר לפרטיזנים.

ביולי 1944 משרטטת חסיה מפה של כל העמדות והבסיסים הגרמניים שבסביבה ומעבירה אותה לצבא האדום. בזכות מפה זו כבשו הרוסים את ביליסטוק ללא נפגעים וחסיה קיבלה על כך את אות ההצטיינות הגבוה ביותר של הצבא האדום לאזרחים.

בספטמבר 1944, לאחר השחרור חוזרת חסיה לגרודנו שנכבשה ע"י הרוסים. שם הסתבר לה שהיא נותרה לבדה מכל משפחתה הענפה.

בספטמבר 1945 חסיה מוברחת לגבול פולין ומגיעה לורשה ושם היא מחליטה לפעול להקמת תנועת השומר הצעיר מחדש.

בינואר 1946 היא יוצאת עם משלחת לועידת השומר הצעיר הראשונה שנערכה אחרי המלחמה בצרפת. שם היא מספרת לראשונה את סיפור התנועה, המחתרת והלחימה פולין בזמן המלחמה.

את הועידה הזו אירגן הייני בורנשטיין, שם הם נפגשו לראשונה והשאר היסטוריה....

במרץ 1946 חסיה פותחת את בית הילדים היהודי הראשון של הקאורדינציה (איחוד של כל תנועות הנוער החלוציות). היא אוספת ילדים יהודים יתומים ממנזרים, כנסיות, משפחות נוצריות, מקומות מסתור ומחבוא, וביחד הם מתחילים את מסעם לארץ ישראל. חסיה משמשת לילדים אם ואחות, מדריכה ומורה ובעיקר מחזירה להם את האמונה בחיים ובאדם.

לאחר נדודים בפולין, גרמניה וצרפת הם עולים על האונייה תאודור הרצל. חסיה ממונה על 500 ילדים בדרכם ארצה.

במבואות חיפה הבריטים תופסים אותם ומגרשים את נוסעי האוניה לקפריסין. במשך כחצי שנה הם שוהים שם וחסיה ממשיכה שם את פעולות השומר הצעיר.

באוגוסט 1947 חסיה עם הילדים מגיעים לעתלית. לאחר השחרור ממחנה המעפילים חסיה מגיעה עם קבוצת הילדים הבוגרים לקיבוץ גן שמואל. לאחר שלושה חודשי קליטה היא מחליטה לעזוב את הילדים ולהגשים את חלומה – להצטרף לקיבוץ בהקמה בישראל והכי קרוב לגבול שאפשר.

היא נפגשת עם הייני, שחיכה לה כל השנים האלו, וביחד הם מצטרפים לגרעין שהקים את להבות הבשן על הגבול הסורי.

ב-1949 נולדה ביתם הבכורה יהודית. 3 שנים מאוחר יותר נולדה רחלי. שמונה שנים מאוחר יותר נולדתי גם אני.

במהלך החיים בקיבוץ חסיה המשיכה לעבוד כמחנכת. בתחילה פתחה את גן הילדים במעברה חלסה, לימים קריית שמונה. לאחר מכן בקליטת קבוצות עליית הנוער בקיבוץ ובגרעין הארגנטינאי שהגיע עם פרוץ מלחמת ששת הימים.

במקביל עסקה באומנות, הקימה את מחלקת הקרמיקה בתל-חי ולימדה 20 שנה. כמו כן עבדה, ריכזה ופיתחה את המתפרה בקיבוץ והייתה פעילה בתחומים שונים בקיבוץ. היא עסקה באומנות עד שגופה בגד בה.

גם כשהגיעה העליה הרוסית הגדולה בשנות ה-90 חסיה נרתמה לעזור בקליטת המשפחות של בית ראשון במולדת ותרמה רבות הן בשל אשיותה והן בשל ידיעת השפה הרוסית.

 

חסיה הקימה משפחה גדולה ואוהבת – 3 בנות וחתנים, 11 נכדים ו-9 נינים ועוד אחת בדרך.

 

יהיה זכרה ברוך.

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial