מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה 2010

יום הזיכרון הבין-לאומי לקורבנות השואה צוין על ידי מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' בשיתוף השומר הצעיר

 

"העולם הבין שהשואה הייתה פרשה מרכזית בתולדות האנושות, קו פרשת מים, האנושות לפני אושוויץ-בירקנאו ואחריה – זו לא אותה אנושות", אמר יעקב גוטרמן, יו"ר מורשת, מנחה יום העיון לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שנערך ביום רביעי, 27 ינואר 2010, בבית התנועה הקיבוצית, בתל אביב. האירוע אורגן והופק על-ידי מורשת והשומר הצעיר, והוקדש לחיים פרידמן ז"ל, ניצול שואה מהעיירה הפולנית מלץ.

ד"ר גרסיאלה בן-דרור, מנכ"ל מורשת, הזכירה בדבריה כי האומות המאוחדות הכריזו בראשון בנובמבר 2005,  על ה-27 בינואר, יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, כ"יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה". "יש בהחלטה זו משום הכרה בינלאומית בסבל המיוחד שחווה העם היהודי מידי הגרמנים הנאצים, שביצעו פשע שלא היה לו תקדים בהיסטוריה האנושית", אמרה גרסיאלה והוסיפה: "בתקופה בה צלילים צורמים קוראים להכחשת השואה ואף להשמדת המדינה היהודית, וכשהתעצמות האנטישמיות בעולם באה מכיוונים נוספים חדשות לבקרים, מקבל יום זה, המצוין על ידי מדינות רבות ברחבי תבל, חשיבות מיוחדת ומשנה תוקף". זוהי השנה הרביעית ברציפות, שמורשת מציינת את האירוע, שהולך ומקבל תאוצה והכרה בארץ ובעולם. 

הערב עסק בנושא רלוונטי ואקטואלי במיוחד: אנטישמיות ואנטי-ציונות בימינו. הוא סבב סביב השאלות: כיצד הפכה האנטישמיות בימינו לנדבך נוסף בשרשרת של שנאת ישראל לאורך הדורות, כיצד הופכת הדה-לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל לנדבך נוסף בשרשרת הנימוקים האנטישמיים שהצטברו לאורך השנים, ובהם: היהודים כרוצחי האל, היהודים בדמות השטן, נצלנים ושקרנים, קפיטליסטים וקומוניסטים.  

בערב דיברו שני מומחים בנושא, מ"מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו", שמקיים בשותפות עם מורשת את כתב העת המחקרי החשוב "ילקוט מורשת". ד"ר רוני שטאובר דיבר על "הוויכוח האינטלקטואלי על האנטישמיות החדשה" וטען כי יש דגש רב על הגזענות בכללה כסיבה לשואה ונוטים לשכוח שלרצח היהודים קדמה אנטישמיות ספציפית נגדם. בין האינטלקטואלים קיים ויכוח בנושא: האם בעשור האחרון עמד הציבור היהודי מול גל חדש במסורת האנטישמית רבת השנים, או שמא ניתן להגדיר זאת כאנטי-ציונות וכתגובה למדיניותה של מדינת ישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני, תגובה של צעירים מוסלמים באירופה ל"תוקפנותה של ישראל". אכן בעשר השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפגיעה ביהודים ברחבי העולם.  

ד"ר אסתי ובמן, שספרה החדש "מאמפתיה להכחשה" עוסק בתמורות בשיח האנטישמי בעולם הערבי, טענה כי יש לעשות הבחנה בין יחסם של הערבים ליהודי הבודד ולבין יחסם לעם היהודי כקולקטיב לאומי ולמדינת ישראל. הדימויים של היהודים בשיח המוסלמי לקוחים מאותם סטריאוטיפים ישנים, שאימצו המוסלמים מהמסורת הנוצרית: היהודי כתאב כסף, כמלווה בריבית וכרוחש מזימות. היא סיפרה כי האנטישמיות לא הייתה קיימת בעולם המוסלמי לפני הקמת מדינת ישראל. הציונים הם האויב הקונקרטי שכבש את לב העולם המוסלמי ובעיניהם אין הבדל בין יהודי לציוני. מדובר למעשה באיסלמיזציה של האנטישמיות והקצנת הדמוניזציה של ישראל. זהו כבר לא סכסוך טריטוריאלי, אלא סכסוך היסטורי וקיומי. בתום ההרצאה הראתה ד"ר ובמן קריקטורות אנטישמיות, שפורסמו בעיתונות הערבית. 

בין המברכים היה יו"ר חבצלת, אבשלום (אבו) וילן, שאמר שלא מספיק מדגישים אצלנו את הממד האוניברסאלי של השואה, את הגזענות ולמה היא מסוגלת להוביל. יום זה, שמורשת מארגנת מדי שנה, חשוב כדי לשמר את הזיכרון ואת הלקחים הלאומיים והאוניברסאליים המגולמים בו. 

יהודה ברעם, מנכ"ל חבצלת, אמר שזיכרון השואה והגבורה מצוין על ידי חבצלת, מורשת ותנועת השומר הצעיר מדי שנה, בתאריך שננקב בארץ כיום הזיכרון לשואה ולגבורה, בכ"ז בניסן. טוב עשתה מורשת, כשהחליטה להוסיף ולציין מדי שנה מועד נוסף למטרה זו: יום הזיכרון הבינלאומי. הוא בירך על השותפות ההולכת ונרקמת בין מורשת לבין תנועת הנוער השומר הצעיר, שהוזמנה להיות שותפה באירוע חשוב זה, המוקדש בחלקו הראשון לדיון אקדמי ובחלקו השני להבעת רחשי ליבם של צעירים הנוסעים לפולין, כדי ללמוד, לחוש, לשמור ולהעביר את זיכרון השואה והגבורה לדורות הבאים.  

את המושב השני של הערב פתח אייל רייז, מזכ"ל השומר הצעיר, שדיבר על האתגר הגדול של השומר הצעיר בכל הנוגע לזיכרון השואה. "אנו נדרשים להתמודד עם קונפליקט אימתני בחינוך ובהדרכה – הבנה שלזיכרון יש משמעות לתקומה שלנו כעם", אמר. חשבון הנפש שלנו ושל העולם נדרש להיות חשבון מתמיד. חברי תנועת השומר הצעיר רואים עצמם כממשיכי דרכו של מרדכי אנילביץ' וחבריו לנשק – למען גאולה של עם ואדם. 

דריו טייטלבוים, מהשומר הצעיר העולמי, דיבר על חשיבות המסעות לפולין וציין כי התנועה לוקחת על עצמה תפקיד להיות שותפה לתהליך של בניית זהות החניך. המסע לפולין משמש מתודה חינוכית, ומודגשת בו יכולת הבחירה. הוא טען שמשהו קורה לחניכים בעקבות המסע לפולין, הוא מעלה בפניהם שאלות ויכול להנחות אותם בתשובות: "אנו רוצים להחזיר את החניך ליסודות, שיאפשרו לו להבחין בין ראוי ללא-ראוי". 

שני בוגרי השומר הצעיר, אדם לטורולו והדס גרוס דיברו על תהליך המסע לפולין כחלק מהתהליך החינוכי של הגשמה שומרית, שמשמעותה "ניסיון להפוך רוח לחומר, רעיון למציאות". כמו כן, הם הציגו את תפיסתם, שלמרות זוועות השואה, אל לנו להתייאש מאמונתנו באדם וברוחו.  

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצוין מדי שנה על ידי מורשת, בשיתוף עם השומר הצעיר. זוהי הזדמנות נוספת להתכנס ולדון בנושאים אקטואליים והיסטוריים ולשמר את מורשת הזיכרון וההנצחה. 

במורשת מתפרסמים ספרי זיכרונות ומחקרים בנושא השואה והאנטישמיות ונערכים במסגרת מרכז ההוראה שלה סמינרים, הכנות לפולין והשתלמויות מורים. לאחרונה נפתח בפני הקהל הרחב מוזיאון חדש ע"ש מרדכי אנילביץ', המציג את רוח העמידה וההתנגדות היהודית בתקופת השואה. 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial