מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

מחתרות יהודיות בתקופת השואה

מחתרות יהודיות בתקופת השואה (הגדל)

עדויות על פעילות מחתרות יהודיות בתקופת השואה – בארכיון מורשת

(רשימה זו נכתבה על ידי ד"ר אביהו רונן ואנו מודים לו על כך)

בארכיון מורשת קיים חומר רב ויקר ערך על קבוצות מחתרת יהודיות בתקופת השואה, שפעלו במקומות שונים, כגון: פולין, סלובקיה, הונגריה, ברית המועצות, בלגיה, וצ'כוסלובקיה המשוחררת. אנו מציגים רשימה חלקית מן האוצרות הנמצאים אצלנו, המתייחסת לפעילותם של חברי קיבוץ העוגן:

 

ריכוז וילנה 1939 - 1940

עם כיבוש פולין על ידי גרמניה בראשית מלחמת העולם השנייה, התרכזו בווילנה אלפי חלוצים, וביניהם מאות חברי קיבוצי הכשרות של "השומר הצעיר". בהנהגת השומר הצעיר בולטים רחל ומרדכי רוזמן. רחל (רוחצ'ה) נעשית לפעילה מרכזית של תנועת "השומר הצעיר" במחתרת בשטח הכיבוש הרוסי. היא וחבריה מובילים פעילות לשימור הזהות הציונית במשטר הקומוניסטי ולחיפוש דרכי עליה לארץ-שראל תוך סכנת נפשות מתמדת.

 

צ'כיה וסלובקיה 1938 - 1940

עם פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1938 לאחר הסכם מינכן, התפצלה תנועת "השומר הצעיר" לשלוש קבוצות. בין הפעילים המרכזיים בולטים אנשי "קיבוץ ד'" וחברי "על החומה" (קיבוץ ה'). בצ'כיה (פרוטקטורט) פועלים רפי פרידל בנשלום, בנציון פוירשטיין פאי, ואפרים נוימן, כולם חברי קיבוץ העוגן. ההנהגה הסלובקית אף היא על טהרת חברי קיבוץ ד': יעקב רוזנברג בניטו, יושקו באומר, יוחנן גרדוש ותמר ליפה. בתנאים של משטר עוין ליהודים, מצליחה התנועה בסלובקיה ובצ'כיה לשמור על אנשיה ועל זהותה החברתית והרעיונית באמצעות הכשרות ומסגרות חינוכיות שונות.

 

פליטים בהונגריה הפשיסטית 1940 - 1944

בהונגריה, בת בריתה של גרמניה ובעלת משטר בעל צביון פשיסטי, ממשיכים אנשי "השומר הצעיר" לקיים מסגרת לגאלית למחצה. לא אחת הם נרדפים על ידי השלטונות. בהנהגה של התנועה בהונגריה בולטים חברי העוגן: אברי גולדברגר ואריה איזיקוביץ.בין פעילי התנועה ניתן למצוא את מרים שר, רבקה וייס גולדברגר ואוטי גולדברגר. אחדים מהם מצליחים לעלות לארץ והאחרים ממשיכים בפעילות מחתרתית למחצה. החל משנת 1942, הם לוקחים חלק פעיל בקליטה המחתרתית של אנשי התנועה המגיעים מסלובקיה.

 

פעילות חינוכית בגטאות פולין 1939 - 1941

בגטו בנדין שבפולין חייקה קלינגר (לימים: רוזנברג) היא מהדמויות המובילות בהנהגת "השומר הצעיר". למרות הכיבוש האכזרי, הרעב והמחסור, קן התנועה משגשג יותר מאי פעם. בתקופת השיא משתייכים לקיני האזור כאלפיים חניכים.האזור נהפך למוקד פעילות תנועתית ואידיאולוגית בפולין הכבושה ומארח במקום את השליחים מוורשה שיהפכו בהמשך להנהגת הארגון היהודי הלוחם: מרדכי אנילביץ', טוסיה אלטמן ואליעזר גלר.

בעיר הסמוכה, סוסנוביץ, נעשית פרדקה אוקסנהנדלר (לימים: מזיא) חברת "הנוער הציוני", לפעילה מרכזית בתנועה ובבית החולים היהודי. גם פעילות "הנוער הציוני" עולה כפורחת, למרות התנאים הקשים. חייקה ופרדק הצטרפו לאחר המלחמה לקיבוץ העוגן.

 

מחתרת שומרית בברית המועצות 1941 – 1944

קבוצת "השומר הצעיר" שהגיעה מריכוז וילנה, מקימה ריכוז שומרי חדש בפאתי המזרח הרחוק. הקבוצה מתגבשת כמחתרת ציונית פעילה, השומרת על זהותה וממשיכה לחפש דרכים לארץ-ישראל. שלושה חברים מרכזיים בהנהגה נעצרים על ידי השירותים החשאיים הסובייטים ונחקרים בעינויים על ידי הנ.ק.וו.ד. מרדכי רוזמן משוחרר אחרי שנה נוראית של עינויים. הוא חוזר אל חבריו כמי שלמד על בשרו את משמעות עולם המחר.

 

מחתרת בצ'כיה (פרוטקטורט) 1942

קבוצת "השומר הצעיר" שנשארה בצ'כיה (הפרוטקטורט) לאחר הפיצול, מסרבת בתוקף ללכת לגטו טרזינשטט, ומוצאת בשל כך אל מחוץ ל"החלוץ", ארגון הגג של תנועות הנוער הציוניות. הקבוצה יוצרת קשר עם הקומוניסטים ויורדת למחתרת. לאחר רצח ריינהרד היידריך, נלכדים כמה מחברי הקבוצה, ובן ציון פוירשטיין (פאי)  – מוצא להורג.

 

ארגון יהודי לוחם בפולין 1942 - 1943

עם בוא הידיעות על ההשמדה, מוקמת בבנדין מחתרת יהודית חמושה, הכפופה לארגון היהודי הלוחם בוורשה. למרות כישלונות רבים, נערכות כמה פעולות התגוננות. מרבית אנשי המחתרת נספים במהלך הגירושים וניסיונות הלחימה. חייקה קלינגר נעצרת על ידי הגסטאפו כשאקדח בתיקה ונחקרת בעינויים. היא נחלצת וכותבת את יומניהמהעדויות הראשונות על מרד הגטאות. פרדקה אוקסנהנדלר, נהפכת לקשרית המרכזית של הנוער הציוני ומחלצת עשרות יהודים, בדרכם להונגריה ולווינה. היא עצמה נעצרת מספר פעמים, אך מצליחה להגיע להונגריה.

 

פעולות הצלה בסלובקיה 1942 – 1944

עם תחילת הגירושים מסלובקיה, קורא בניטו לחברי התנועה להימלט להונגריה או להתחבא באמצעות תעודות מזויפות. מתארגנת רשת הברחה ראשונה מסוגה, וכששים מחברי התנועה מוברחים להונגריה. ראשונה עוברת את הגבולות לורנד ויוצרת קשר עם חברי התנועה בהונגריה. מתחילה פעילות של קליטת הבאים מסלובקיה.

ברשת ההברחה מסלובקיה פעילים חברי העוגן, אברהם אמסטרדם (שמעונקה), דוד גולדשטיין (פוצו). חברים אחרים מסתתרים באמצעות תעודות מזויפות, ואחרים אשר לא מצליחים להיחלץ, או בוחרים להישאר עם הוריהם, מגורשים למחנה אושוויץ.

 

מחתרת בבלגיה 1940 – 1943

בראש קבוצת "השומר הצעיר" בבלגיה עומד עמירם (דוגי) דונר, שיגיע לימים לקיבוץ העוגן. הקבוצה ממשיכה לעסוק בפעילות תנועתית בתנאי מחתרת. ההתלבטות המרכזית היא בין התנגדות חמושה לבין הגעה לארץ-ישראל. הקבוצה בוחרת באפשרות השנייה ומצליחה להגיע לשוויץ.

 

פעולת הזייפנים 1944 - 1945

אברי (אדולף) בורגר, חבר "השומר הצעיר" בסלובקיה שפנה לקומוניסטים, ואיש דפוס במקצועו מתגלגל למחנה זקסנהאוזן. שם הוא מופעל בכפייה על ידי הגרמנים, כחלק מהצוות העוסק בזיוף כסף מערבי: לירות שטרלינג אנגליות ודולרים. למרות הסתייגות חבריו, בורגר מחבל בהצלחה בפעולת זיוף הדולרים וגורם לכישלונה. ספרו משמש לאחר המלחמה בסיס לסרט "הזייפנים" הזוכה בפרס האוסקר לשנת 2007.

 

מחתרת חלוצית בהונגריה 1944

עם כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרץ 1944, וההכנות לגירושים להשמדה, הופכת קבוצת "השומר הצעיר" לקבוצת מחתרת פעילה במסגרת המחתרת החלוצית. בהנהגת המחתרת בולטים חברי קיבוץ העוגן: משה אלפנט (אלפן), רפי בנשלום, דן צימרמן ואפרא טייכמן (אגמון). הנהגת המחתרת מתלבטת בין פעולות הגנה לבין פעולות הצלה ובוחרת באפשרות השנייה. המחתרת מבריחה מאות מחברי התנועה לרומניה, ולאחר מכן מסייעת לאלפי יהודים לעבור את הגבול. מסתיו 1944, מספקים אנשי המחתרת החלוצית תעודות מזויפות לעשרות אלפי יהודים, מקימים בתי יתומים לאלפי ילדים, ומסייעים לאספקת מזון לבתי המחסה בבודפשט הנצורה. בין זייפני התעודות נמצא שרגא וייל. בין המחלצים מבתי הכלא יצחק הרבסט (מימיש). בין השליחות הנועזות ביותר המגיעות לערי השדה ואף משתתפות בפעולות חילוץ של חברים: ציפורה טייכמן (אגמון), תמר פרידל (בנשלום) ואסתר שכטר (ורדי). לא אחת נלכדות השליחות, אך הן ממשיכות במשימתן. חברים נוספים הפעילים במחתרת: יהודה וייס, טילה פסט, יוחנן גרדוש, צבי שכטר (שחר), דוד שכטר )נספה) ועוד.

 

הפלגה בלתי חוקית מרומניה 1944

הבורחים מהונגריה לרומניה, הועלו על ספינות בלתי לגאליות שעשו דרכן לחופי הארץ. האנייה "מפקורה" טובעה על ידי צוללת. ירמי וייס, איש "השומר הצעיר" וחבר העוגן, פעיל מחתרת בסלובקיה ובהונגריה, מנסה להציל את חבריו אך נסחף בים וטובע.

 

המרד הסלובקי 1944

בקיץ 1944 פורץ המרד הסלובקי. למעלה מאלף יהודים מצטרפים לפעולות הלחימה. בולטים ביניהם חברי "השומר הצעיר", הגוף היהודי היחידי שהחליט להצטרף במאורגן למרד. בין הלוחמים נמצאים חברי העוגן: נחום (נחומקו) דויטלבאום הוא חבר אחת מקבוצות הפרטיזנים הפעילות ביותר. דוד (פוצו) גולדשטיין פועל יחד עם הצנחן חיים חרמש ושורד במחבוא תקופה ארוכה. פנינה לוסטיג דויטלבאום, חברת "על החומה", אף היא פעילה במהלך המרד וממלאת תפקידים חשובים. אדיטה (דידי) ארנסט (דרור), חברת "על החומה", משתייכת ליחידה פרטיזנית ולוקחת חלק פעיל במרד. דודה שטרן, אחיו של יצחק שרון, פעיל המחתרת, נתפס ונספה לאחר מכן. אגון רוט ראש ההנהגה הראשית של "השומר הצעיר", נספה בשעת דיכוי המרד.

 

ראשית הבריחה 1945

עוד לפני תום המלחמה התארגנו שרידי תנועת ההתנגדות לשיקום הפעולה באירופה החרבה ולמציאת הדרך לארץ-ישראל. מתחילה פעולת "הבריחה" שהיא היציאה הבלתי לגאלית מאירופה. בין הפעילים המרכזיים בנקודות הצומת של "הבריחה" נמצאים חברי העוגן: לוי קופלביץ ארגוב ומשה בן דוד. הם ראשוני השליחים המגיעים מארץ-ישראל. השניים, ובפרט לוי ארגוב יוצרים את התשתית הראשונה של מפעל "הבריחה". מברית המועצות חוזר מרדכי רוזמן, שיהפוך לדמות מרכזית בניתוב "הבריחה" ולאחר מכן יהיה ראש המעפילים באנייה "אקסודוס". בהונגריה פעיל משה אלפן, ובסלובקיה פעילים: פוצו, שימעונקה האנזי וייס.

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial