מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

הקדמה לספר עקיבא: צמיחתה, התפתחותה ולחימתה בשנות השואה

מבוא

בתהליך התעוררות הרעיון הציוני, על גוניו השונים, בתחילת המאה העשרים בגליציה המערבית, בולטת ייחודיותה של תנועת הנוער "עקיבא".

כמועדון ציוני של תלמידי בתי ספר תיכוניים בתחילת דרכו, בשנת 1902, דומה היה ארגון "עקיבא" בקראקוב לרבים מהארגונים הציוניים שצמחו אז בכל ערי גליציה. ההווי הרומנטי היה מסימני ההיכר של כולם. יחד עם זאת ביקשו חברי המועדון ללמוד ולהכיר את יסודות התרבות היהודית ולהעמיק את תודעתם הלאומית. בחירת השם "עקיבא" סימלה את אהבתם לעם ישראל ורצונם לטפח זיקה למורשתו הרוחנית. לימוד השפה העברית והדיונים בנושאים יהודיים וציוניים אקטואליים היו היעדים שקבעו לעצמם בפעילותם השוטפת.

בחיים היהודיים של העיר קראקוב, שינה ארגון "עקיבא" במידה רבה את כיוון מחשבתם של התיכוניסטים היהודים, שרבים מהם נטו להתבוללות וחיזק את זיקתם לתרבות העם היהודי. מבחינת ארגונית היו אנשי "עקיבא" קרובים לארגון הסטודנטים "השחר" ושימשו באורח טבעי חיל-מילואים ל"השחר" ועתודה למנהיגיו.

במקביל לארגון "עקיבא" בקראקוב הופיעו בגליציה בעשור השני של המאה העשרים שני ארגוני נוער: "צעירי ציון" ו"השומר".

"צעירי ציון" היה ארגון נוער יהודי לומד שחבריו ראו את יעודם בטיפוח התודעה הלאומית ובמאבק נגד ההתבוללות. ארגון זה פעל על בסיס של "חוגי השתלמות" ומטרתו היתה השלמת ההשכלה במדעי היהדות שבית הספר לא סיפק להם. חוגים אלה קמו בכל מקום שבו היה בית ספר תיכון והם הקיפו את כל ערי גליציה.

"השומר" – ארגון צופים יהודי שנוסד בשנת 1913 והציב כמטרה לעצמו לקרב את הנוער היהודי לחיק הטבע, לפתח את דמיונו ולחשל את אופיו כבני אדם חופשיים. גיבורי "השומר" בארץ ישראל שימשו להם סמל ומופת.

מאות חברי "צעירי ציון" ו"השומר", על מנהיגיהם, נפגשו כפליטי מלחמה בווינה בשנת 1916 והחליטו להתמזג לתנועה אחת בשם "השומר הצעיר". מלבד ארגון "עקיבא" ו"השומר הצעיר", פעלו בתחומי גליציה המערבית באופן השנים כחצי תריסר מועדוני נוער ציוניים בשמות שונים שהמכנה המשותף לכולם היה חיפוש דרכים חדשות למימוש שאיפותיהם הלאומיות. לגיבוש המחשבה והמעשה הציוני, הגיעה בעת ההיא תנועת "השומר הצעיר" בלבד.

ברשימתו "שלושים שנה לעקיבא", שפורסמה בכתב העת "הנוער", במאי 1932, מציין יהודה אורנשטיין, כי אליעזר ריגר, חבר ארגון "עקיבא" בקראקוב ולאחר מכן ממנהיגי "השומר הצעיר", ביקש לשכנע את חבריו ב"עקיבא" להצטרף אל "השומר הצעיר". הסיסמה של ריגר היתה: "לא רק רכישת השכלה; יש לדעת לחיות בצוותא". ואכן מציין אורנשטיין ברשימתו, כי בשנת 1920 החליטו חברי "עקיבא" בקראקוב להקים במסגרתם קבוצה "שומרית". אולם הסתבר, כי קבוצה קטנה לא השלימה עם הצעד הזה והמשיכה לשמור על הגחלת העקיבאית לבל תכבה. לימים התבהר, כי בתנועת "אגודת הנוער העברי" (א.ה.ה.) שנוסדה כעבור שנים מספר, בדצמבר 1924, היוותה החבורה מ"עקיבא" את המרכיב הדומיננטי, כעין שאור שבעיסה, והיא שהעלתה לראשונה את רעיון הציונות הכללית (ה"סתם ציונות") בקרב תנועת הנוער.

צמיחתו וגיבושו של רעיון הציונות הכללית בתנועת הנוער החלוצי בארצות מזרח אירופה היו תהליך מורכב ורב פנים. הרקע להתפתחותו היה שונה בכל ארץ וארץ. בגליציה המערבית היה רקע יהודי לצמיחתו של הרעיון הציוני-כללי אצל הנוער בהשפעת השראתו הרוחנית של הרב דוקטור יהושע טהון, מורה הדרך הפוליטי והרוחני של הציונות בחבל זה משך דור שלם. בדרך מחשבתו המקורית גילם טהון את השקפותיהם המדינית וההיסטוריוסופית של הרצל ואחד העם והיה נערץ על ידי המוני היהודים.

מנהיגי הציונים הכלליים, שפעלו לצידו ובהשראתו של יהושע טהון בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, עיצבו את הציונות הכללית בהתאם לאילוצי המציאות הדינמית בארץ ישראל ובהתאם ליחסי הכוחות הפוליטיים והחברתיים בתנועה הציונית העולמית. בשל מניעים חברתיים סיגלו לעצמם מנהיגים אלה גישה מעמדית לבעיות המציאות הארצישראלית התוססת. זה לא מנע מהם להתייצב כגורם פוליטי מפשר, השואף למתן את הניגודים הקיימים וזאת בשם אחדות העם והתנועה הציונית.

עמדה חדשה זו עוררה תגובה שלילית אצל חלק ניכר מבין צעירי "אגודת הנוער העברי" שהוקיעו את תופעת ה"סיעתיות" בתנועה הציונית. הם ביקשו לראות את התגשמותה של הציונות הכללית בהתגלמותה הטהורה ללא פגמי האינטרסנטיות הצרה. אבל זה היה רק פן אחד בסוגיה מורכבת זו שהעסיקה אותם בימים ההם.

לתהליך צמיחתה של תנועת הנוער הציונית-הכללית כגורם בגליציה על שני חלקיה בשנות השלושים יש קשר ישיר להתגבשות הרעיונית של "השומר הצעיר" בשנות העשרים המאוחרות. ואכן הוועידה העולמית השניה של תנועת "השומר הצעיר" בדנציג בשנת 1927 שילבה במצעה הציוני-החלוצי את הסוציאליזם המארקסיסטי. החלטות אלו עוררו תגובות ביקורתיות נרגשות בקרב חוגי נוער ציוניים. המשבר שפקד את התנועה הציונית בסוף שנות העשרים – מאורעות תרפ"ט, פרסום הספר הלבן של פאספילד, הגזירות על העליה – גרם בגליציה לתסיסה רעיונית בתנועת "השומר הצעיר" שתוצאותיה היו מרחיקות-לכת. בעקבותיה נפגעה קשות דמותה של תנועה זו בציבור ה"סתם ציוני" ובמוסדותיו הרשמיים שמהם זכתה עד כה לגיבוי ותמיכה. במיוחד היתה קשה ונחרצת התגובה של מנהיגי ההסתדרות הכלל-ציונית בקראקוב. מאוכזבים מההתפתחות הרעיונית שהתחוללה בתנועת "השומר הצעיר", שלדבריהם יצאה "לרעות בשדות זרים", שמו עתה מנהיגי הציונים הכלליים בגליציה את יהבם על טיפוח המחנה הציוני-הכללי בדמותן של "אגודת הנוער העברי" במערב גליציה ו"הסתדרות הנוער העברי" במזרחה. אין ספק, כי המשבר ב"השומר הצעיר" הותיר חלל ריק זמני בשורות הנוער היהודי והיה זה אך טבעי כי יתמלא במהרה. לחוגי נוער ציוני-כללי בגליציה הזדמנה שעת כושר נדירה לפריצת דרך בעוצמה רבה.

בהופעתה המחודשת בשנות השלושים עם המצע הרעיוני הייחודי כבשה "עקיבא" בסערה את הנוער היהודי בגליציה, ואחר כך ביתר חלקי פולין, ואף לארצות אירופה אחרות הגיעה.

 

דבר השבועה של הארגון היהודי הלוחם בקראקוב

אני מצהיר על הצטרפותי לפעילות אקטיבית

במסגרת הארגון היהודי הלוחם של תנועות הנוער החלוציות.

אני נשבע על היקר והקרוב לי כי אלחם בכל סוגי הנשק שיעמוד לרשותי, עד כלות נשמתי, נגד אויבם הגדול של העם היהודי והאנושות כולה – גרמניה הנאצית ובני בריתה.

אנקום על המתתם של מיליוני ילדים, אמהות, אבות וזקנים יהודים חפים מפשע. בגאון אשא את דגל חירות העם היהודי ובדמי ובהקרבתי אחשל את עצמאותו ועתידו. אלחם למען שלטון הצדק בעולם והזכות לחיי חירות לצידם של כל אלה אשר יהיו שותפים במאבק זה. אני נשבע לשרת בנאמנות ולקיים ללא סייג את המשמעת במילוי התפקיד ולשעבד את רצוני האישי למען העניין המשותף.

אני נשבע, כי כל אחד אשר יצעד עמי שכם אחד במלחמתנו המשותפת יהיה לי לאח והבוגד ימצא את מותו. אני נשבע להתמיד במשימה זאת עד הסוף ולא ארתע בפני קושי כלשהו ואף לא בפני המוות.

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial