|
|
| ילקוט מורשת - חיפוש מאמרים |
|
|
| כותרת מחבר | נושא | תקציר |
|---|
פואה אוגו
| קהילות וערים
הסטוריוגרפיה
כרוניקה
| דו"ח על רדיפת היהודים ברומא בתקופה הראשונה על הכיבוש הגרמני
| | |
צבי קולבן - ארוך בן-דוד
| | דו"חות שליחי ארץ ישראל והקיבוץ הארצי, צבי קולבן וארוך בן דוד בהונגריה ומכתבי ההנהגה בשנים 1941-1938.
| | |
קורצ'ק רוז'קה
| | קורות חייו, פועלו ומותו של דוד נובודבורסקי, לוחם ומפקד במרד גטו וארשה. דרך סיפור ילדותו, נעוריו בקן השומר הצעיר בווארשה, פעילותו במחתרת הגטו, בריחתו ממחנה המוות בטרבלינקה ועד לחברותו באי"ל ולחימה בגטו וביערות כמפקד פרטיזנים ומותו בקרב – מצטיירת אישיותו של צעיר יהודי גא ואמיץ ונחשפים מקורות יניקתו. הדברים רוכזו והובאו לדפוס על ידי רוז'קה קורצ'אק-מרלא.
| | |
ארווין ג'רט'אן
| | קטע מזכרונות הסופר היהודי הנודע ג'רט'אן ארווין (נפתלי גרינבאום) שבנעוריו היה חניך בהשומר הצעיר. ספרו החשוב של המחבר: "משקפיים בעפר" הוא רומן דוקומנטארי המוקדש לגורלו הטראגי של נער יהודי בשואה. הספר ראה אור ב-1975 בהונגריה הקומוניסטית על אף נימתו הציונית הברורה. תורגם: יוסף בן-פורת, געתון.
| | |
נעמי גור
| | ד"ר נעמי גור, היא פסיכולוגית שלימדה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מאמרה, "דור חושף את זהותו", עוסק בשאלת זהותו היהודית של הדור הצעיר של יהודי הונגריה היום, אשר שנים רבות הסתיר את יהדותו. המאמר מתבסס על מחקר שערכה גור בהונגריה ועל ראיונות אישיים שקיימה עם עשרות צעירים יהודים בבודפשט. בסיכום, מציינת גור, שרבים מהדור הצעיר היהודי בהונגריה לא מוותרים היום על יהדותם, מקיימים חינוך יהודי ושומרים קשר עם ישראל .
| | |
הייני בורנשטיין
| | במאמרו, "די גולדענע מדינע", מפרסם הייני בורשטיין, ביקורת על ספרה של גולי נאמן-ערד, "אמריקה, היהודים ועליית הנאצים", שיצא לאור בעברית בשנה האחרונה. בורנשטיין, שהיה פעיל בענייני הצלה בתקופת השואה בשוויץ, מוסיף גם עדות מניסיונו ומידיעותיו ממקור ראשון על פעולות הארגונים היהודיים בארה"ב במאמצי ההצלה והסעד. גולי נאמן ערד, "אמריקה, היהודים ועליית הנאצים - תגובתם של קרובים-רחוקים", הוצאת עם עובד, תל אביב, 350 עמודים.
| | |
מרדכי אלטשולר
| | מרדכי אלטשולר, פרופסור במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, מביא מסמך מעניין מהארכיונים של הקג"ב הסובייטי שתוכנו, "דיווח של ראשי שירותי הביטחון הסובייטיים בביילורוסיה על פעולות אנשי 'השומר הצעיר' בלידה, מאי-יולי 1940". אלטשולר מקדים מספר הערות הסבר לתעודה הזאת, המתייחסת לפועלו של יוסף קפלן, שהיה אחד מחבריה המרכזיים של תנועת השומר הצעיר בפולין והמתארת את התנועה כמחתרת 'אנטי-מהפכנית'.
| | |
יחיעם וייץ
| | ד"ר יחיעם וייץ, היסטוריון, מתחקה במאמרו "דימויו העצמי של היישוב ומציאות השואה בראי העיתונות של הקיבוץ המאוחד ומפא'י" אחרי גורמי "ההתייחסות הכפולה" של היישוב היהודי בארץ לשמע בשורות איוב על ההשמדה שהגיעו מהגולה בימי מלחמת העולם השנייה. השאלה "מה קודם?" – חיזוקו של היישוב או השקעת כל המשאבים החומריים והאנושיים בהצלה – מוצגת כניגוד דיאלקטי ולא אמיתי בראייה היסטורית, שכן ביסודו לא קם היישוב אלא כדי להציל את העם ולא למען עצמו ו"תחושת הייעוד האליטארית" שלו כמקור יחיד לתקווה התחזקה בו עוד יותר נוכח חורבנם של מרכזי היהדות באירופה.
| | |
מארק אסתר
| הסטוריוגרפיה
מחנות עבודה ריכוז והשמדה
השמדה
הפתרון הסופי
תעודות
| אסתר מארק, העוסקת בעבודת מחקר ב"בית התפוצות" שליד אוניברסיטת תל אביב, מפרסמת תעודה מקורית על קורות האסירים וגורל המשלוחים ההמוניים במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. התעודה שחוברה על ידי אלמוני, המסתתר מאחורי הכינוי "פקיד ס.ס. במחנה", מביאה פרטים אוטנטיים רבים מהמתרחש בפנים המחנה והיא הוברחה החוצה והובאה לידיעת העולם החופשי בעיצומה של המלחמה.
| | |
לוין דב
| קהילות וערים
גטאות
התנגדות
ביוגרפיות
הצלה
| נסיון להעלאת קווים לדמותו של חיים ילין, מראשי המחתרת היהודית בגטו קובנה, אשר נפל על משמרתו, במיבצעו – הוצאת לוחמים יהודים ליערות.
| | |
אריה לוי שריד
| | ההיסטוריון אריה שריד מדגיש את תפקידה ההיסטורי של חייקה גרוסמן, שהיתה בין ראשיה ומייסדיה של המחתרת הלוחמת בגטו ביאליסטוק ואת פועלה בפולין שלאחר המלחמה.
| | |
| התנגדות
ביוגרפיות
| דמותו של לוחם – אריה וילנר – יורק". וילנר היה המקשר המרכזי של הארגון היהודי הלוחם בגטו וארשה. באמצעותו הוקם הקשר עם הארגונים המזוינים במחתרת פולין, ודרכו הובאו משלוחי הנשק לגטו הנצור. בגיליון זה, מתפרסם צרור זיכרונות ועדויות על אריה וילנר, כפי שראהו ואהבוהו קרוביו ומכריו.
| | |
קורצ'ק רוז'קה
| | דמותה של לוחמת עולה מסיפור חייה של מירה בוז מלמד, שהלכה לעולמה ביוני 1986 בקיבוץ להבות הבשן. סיפור חייה משקף תמונה נאמנה של דור צעירים יהודים שלם, חניכי תנועות נוער חלוציות, ששמרו אמונים לרעיונות ולאידיאלים שלאורם התחנכו גם בימי המשטר הסובייטי וכן במחתרת הלוחמת נגד הנאצים. מירה, חניכת השומר הצעיר בקובנה שבליטא, הייתה גימנזיסטית בת 15 כאשר המרתה את פיו של מנהל הגימנסיה בימי שלטון הסובייטים, שהתרה בה להפסיק את קשריה עם חברי תנועתה – "כי עכשיו קיימת רק תנועה אחת: הקומסומול". היא הייתה בהנהגת הקן בימי הכיבוש הנאצי וחברה במחתרת הלוחמת בגטו קובנה, ששאפה להקים בסיסים פרטיזאניים ביערות ליטא. היא הוכיחה אומץ רב ותושייה במסע מהגטו ליערות אוגוסטובה שנגמר בכישלון ועלה בקורבנות אדם והיא הצליחה למנוע את המשכו המסוכן מאוד; היא נאלצה להתחזות יותר מאוחר לבת כפר ליטאית באחת החוות הכפריות, כאשר הפרטיזנים ביערות סירבו לקבל בחורות. רוז'קה קורצ'ק מרלא, המביאה קווים לדמותה של מירה, הסתמכה בעיקר על עדותה המוקלטת ב-1966 וכן על זיכרונותיה של מירה שבחלקם נכתבו מיד עם עלייתה ארצה ב-1945; וכמו כן על דברי אמה וחבריה שנרשמו לאחר מותה.
| | |
בתיה דביר
| | דמותו של יו"ר היודנראט של יהודי וארשה כפי שהוא משתקף מיומנו, ובעיני בני זמנו
| | |
מעין שמואל
| | שמואל מעין, ערך מחקר מקיף על דמותו של מויטק [משה] זילברברג, מפקדו של הארגון היהודי הלוחם בצ'נסטוכובה. מויטק זילברברג היה רב טוראי בצבא הפולני ונפל בשבי הגרמני בקרבות על נהר הוויסלה. הוא מילא תפקיד רב חשיבות בארגון המחתרת למאבק נגד הגרמנים בצ'נסטוכובה, שההצלחה לא האירה להם פנים ומוטק נפל בתוך הבונקר, בשל הלשנה.
| | |
גרסיאלה בן-דרור
| | מחקר השוואתי של ד"ר גרסיאלה בן דרור, דמיון ושוני ביחסן של מקסיקו וברזיל להגירה יהודית בצל השואה. ד"ר בן-דרור היא מרצה להיסטוריה כללית ותולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה וחוקרת במכון לחקר האנטישמיות והגזענות באוניברסיטת תל אביב. לפי המחברת, למרות שהמשטר הפוליטי במקסיקו היה פרוגרסיבי, בלטו בה דעות קסנופוביות והיא נרתעה מלקלוט יהודים. ואכן, מקסיקו קלטה בשנות השואה מספר זעום של פליטים יהודים. לעומת מקסיקו המתקדמת, שלט בברזיל נשיא בעל נטיות אוטוריטריות, שררה בה אווירה אנטישמית והיתה קיימת אף חקיקה מפורשת נגד קליטת פליטים יהודים. בכל זאת, באותן השנים קלטה ברזיל מספר רב יותר של פליטים יהודים. המחברת מתארת את המצב הפוליטי במקסיקו ובברזיל באותן השנים ואת הסיבות למדיניות המעשית השונה של שתי המדינות הללו.
| | |
קפלן חיים אהרון
| גטאות
עדויות אישיות
| ח. א. קפלן, פדגוג וסופר יהודי בווארשה שלפני מלחמת העולם היה מנהל יומן אישי, החל משנת 1936 ועד קרוב ליום מותו בידי הגרמנים ב-1942. כאן מובאים פרקים מיומנו משנת 1942, שעיקרם מוקדשים לתיאור ההווי היהודי בגטו באותם ימים ובעיקר, דרכי התנהגותם של אנשי היודנראט, והוא מהווה כתב אישום חריף ביותר נגד אותה הנהגה שבגטו.
| | |
חולבסקי שלום
| | | | |
רפאל כוכבי
| | רפאל כוכבי, חבר קיבוץ דורות, היה בין ה-480 החלוצים, נוסעי ספינת המעפילים "דורה" בפיקודם של צבי ספקטור ועמירם שוחט (שניספו לאחר מכן בין כ"ג יורדי הסירה בחוץ לבנון). הוא מספר על מסעה של ספינת המעפילים, שהייתה האחרונה שהגיעה לארץ ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ומתאר את הרקע להפלגתה ועל התכניות להמשך ההעפלה.
| | |
גרוסמן חייקה
| | הכינוס המדעי שנערך על ידי בית לוחמי הגטאות ואוניברסיטת חיפה, בחודש יוני 1987, היה מוקדש ל"תנועות הנוער במלחמת העולם השנייה ובשואה". בהרצאות ובדיונים הושם הדגש על הכרעותיהן ועמידתן של תנועות הנוער הציוניות, אשר היו הראשונות שהשכילו לפענח או משמעותו של "הפתרון הסופי" והעלו את רעיון ההתנגדות האקטיבית והמרד כתגובה אנושית ולאומית במציאות שאין בה מוצא לחיים וסיכויים להצלה. מתוך ההרצאות שהושמעו בכנס הננו מפרסמים כאן את דבריהם של ח"כ חייקה גרוסמן ושל פרופ' ישראל גוטמן, שבדברים אשר הביעו תרמו לליבון הבעיות הנוקבות שעמדו לדיון בכינוס מדעי ייחודי זה.
| | |
|
|
|
