|
|
| ילקוט מורשת - חיפוש מאמרים |
|
|
| כותרת מחבר | נושא | תקציר |
|---|
ארז צבי
| | צבי ארז מקיבוץ דביר, חוקר השואה, מעלה את פרשת גירושם מהונגריה של 20 אלף יהודי קרפאטורוס "חסרי נתינות" ב-1941, לאחר שהחבל נקרע מצ'כוסלובקיה המשוסעת על ידי הכובשים הנאציים והוגש במתנה לבעלי בריתם ההונגרים. הפרשה כולה שנסתיימה בהכחדתם של 18,000 יהודים נשארה משום מה בשולי המחקר ההיסטורי. לדעת המחבר יש לראות באותו רצח המוני את "ראשית המדרון" של שליטי הונגריה שנרתמו מרצונם לביצוע "הפתרון הסופי" ולא אחת אף רצו לפני העלייה הגרמנית בהעמקת הטרגדיה ובהחשתה. המחבר מונה אחד לאחד את העיירות והכפרים שרוקנו מיהודיהם ומעלה על נס ויכוח באחד המקומות בין הצעירים והזקנים, כאשר כל צד דרש להישלח מטעמים שעימו אל הלא ידוע שבגירוש כדי להציל את הנותרים.
| | |
מעין שמואל
| קהילות וערים
תנועות ואירגוני נוער
| שמואל מעין, חבר קיבוץ מענית, סוקר בהרחבה את קורותיה של תחנת המעבר בעיר לידה, דרכה עברו לווילנה – מסוף 1939 ועד ראשית 1940 – אלפי יהודים שנמלטו מפולין – הכבושה בחלקה על ידי הנאצים ובחלקה נמצאת תחת השלטון הסובייטי. חלקם של אנשי תנועות הנוער החלוציות בין העוברים את הגבולות היה רב ביותר. העיר וילנה, שנמסרה אז לשלטון ליטא העצמאית, הוכרזה על ידי הנהגות של התנועות החלוציות כמקום ריכוז, על סמך הערכה שממנה תימצא דרך עלייה לארץ ישראל. היכולת שגילו פעילי התנועות בארגון ובהפעלת תחנת המעבר בלידה – וכן במקומות נוספים, מציאת מעברים מתאימים בגבול עצמו, שנשמר על ידי משמרות סובייטיים וליטאים, עם התושייה והמסירות – הביאו ליצירת הריכוזים הציונים-החלוצים הגדולים בווילנה. כאן גם התגבשו אותם גרעינים של תנועות הנוער החלוציות, שעם חסימתן המוחלטת של דרכי העלייה, מילאו תפקיד היסטורי מכריע בימי השואה והעמידה, ואף לאחר המלחמה.
| | |
רוס יז'י
| קהילות וערים
זכרונות היסטוריים
גטאות
| יז'י רוס, עולה חדש מפולין ומניצולי מרד גטו וארשה, מתאר בפרק זיכרונותיו את פעולותיו של מגן דוד אדום בימי הגטו והמרד. עבודת שירות זה היא פרשה שלא עסקו בה ואין למצוא חומר תיעודי עלייה.
| | |
פון ביברשטיין יהואנס רוגאלה
| אנטישמיות
| | | |
רבקה שולזינגר-שאר-ישוב
| | רבקה שלזינגר שאר-ישוב מספרת על מפעל ייחודי של גביית עדויות מפי חברי המשק השיתופי ניר גלים הסמוך לאשדוד. היישוב נוסד על ידי ניצולים מהונגריה ששרדו מאושוויץ וממחנות אחרים, והצטרפו לתנועת 'בני עקיבא'. על סמך תיעוד זה סוקרת החוקרת את הנושאים הבאים: דמותו של היישוב היהודי בכפרים ובעיירות במזרח הונגריה, מה ידעו היהודים הללו על מצבם של יהודי אירופה לפני אביב 1944, מהו האירוע הגורלי בחייהם בימי השואה, מה היו ההתלבטויות הדתיות שלהם באותה תקופה. המחברת מדגישה במיוחד את פרץ הספקות, התהיות והשאלות הנוקבות במפגש עם אושוויץ ואת הרצון העז להישרדות. ההתלבטות הדתית הביאה מצד אחד לאכזבה ולבריחה מן האמונה ומקיים המצוות ומצד שני לרצון להמשיך את המסורת היהודית כקיום צוואת ההורים וכתריס מפני אפיסת כוחות והתמוטטות רוחנית.
| | |
אהרונסון שלמה
| | שלמה אהרונסון הוא פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהרצאתו אהרונסון חשף נקודות אחדות, בעיקר בנוגע לשואת יהודי הונגריה, שהתגלו בעקבות פתיחתם של ארכיונים רבים בארה"ב, רוסיה וגם בישראל בשנים האחרונות. הוא גם מנסה להכניס את אירועי השואה וניסיונות ההצלה של יהודים, בתוך הפרספקטיבה הכוללת של התרחשויות המלחמה. * במוצאי יום השואה תשמ"ד ולמחרתו, התקיים יום עיון מטעם אוניברסיטת תל אביב, מורשת, בית התפוצות, המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, והעמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. יום העיון היה מוקדש לציון שישים שנה להשמדת יהודי הונגריה ולפעולות המחתרת של תנועות הנוער הציוניות שם. אנחנו מביאים בגיליון זה הרצאות עיוניות אחדות שנישאו ביום העיון.
| | |
דבורז'צקי מרק
| הסטוריוגרפיה
השמדה
הפתרון הסופי
| ד"ר מרק דבורז'צקי חוקר תקופת השואה ומרצה באוניברסיטה בר-אילן מפרסם חיבור המראה כיצד תיכננו הנאצים את שיטות הטרור לקראת מיבצע "בארבארוסה" (כיבוש ברה"מ).
| | |
וגמן-אשכולי חוה
| הצלה
| חוה-וגמן אשכולי מפרסמת את מחקרה על תכנית טראנסניסטריה, שהתיימרה להעביר לארץ ישראל את היהודים שגורשו לחבל ארץ זה, תוך שהיא בוחנת אם הייתה זו אמנם הזדמנות להצלה או אחת מהתרמיות של הנאצים.
| | |
עק נתן
| | נתן עק מעיר את הערותיו לגבי המושגים "קידוש השם" ו"קידוש החיים".
| | |
גלזר ישראל
| תעודות
תנועות ואירגוני נוער
| סקירה מקיפה על תנועת השומר הצעיר בפולין לאחר מלחמת העולם השנייה – מעיזבונו של ישראל גלזר, חבר קיבוץ ניר דוד, שנכתב סמוך לחיסולה של התנועה בפולין.
| | |
אריה יערי
| | | | |
מיכל אונגר
| | ד"ר מיכל אונגר מפרסמת מחקר מקיף על תנועות הנוער בגטו לודז'. לעיר לודז' היתה מסורת ארוכה שח קיום תנועות נוער גדולות, תוססות ומגשימות. חרף התנאים הקשים, הרעב, עבודת הפרך, הצפיפות והעוני, הוסיפו תנועות נוער המסורתיות לקיים גם בגטו את פעילותו. לאחר סגירת הגטו נפתחו כביכול סיכויים חדשים לתנועות הנוער על ידי עיבוד חלקות חקלאיות בפרבר מרישין ומתן עצמאות מסוימת לפעילות תרבותית ולהכשרה לקראת החיים בארץ. אולם לאחר פחות משנה פוזרו ההכשרות במרישין, כי הנוער לא היה מוכן לציית ולמלא את הוראותיו של רומקובסקי, ראש היודנראט. למרות זאת נמשכה הפעולה הארגונית והתרבותית בתנועות, שכללה גם עזרה הדדית, עד חיסול הגטו. המחברת מציינת גם את מערכת היחסים של חברי תנועות הנוער עם פעילי המפלגות ודנה בשאלת ההתנגדות המזוינת, אשר בגטו לודז' לא היה לה מקום, בעיקר בגלל ניתוקו המוחלט של הגטו והעדר קשר עם גטאות אחרים ועם תנועות המרי הפולניות.
| | |
יעל פלד
| | ד"ר יעל פלד[מרגולין], מחברת הספר "קרקוב היהודית 1939 – 1943, עמידה, מחתרת, מאבק", מביאה פרטים על ההתנגדות היהודית בקרקוב בשנים 1942 – 1943 וייחודה. היא מציינת חמישה מאפיינים לתנועת התנגדות זו: א. בקרקוב לא היה מרד בגטו אלא פעילות חבלנית בצד "הארי"; ב. הפעילות המחתרתית חייבה הסוואת יהדותם של הלוחמים, משום שלא רצו לסכן את היהודים בגטו; ג. בקרקוב פעלו שני ארגוני מחתרת יהודיים; ד. בקרקוב היה קשר הדוק עם פ.פ.ר. וזרועה הצבאית – גוורדיה לודובה; ה. ארגון "החלוץ הלוחם" הוסיף לפעול כגוף עצמאי ביערות במחוז קרקוב עד אוקטובר 1943. בקרקוב בירת הגנרל-גוברנמנט, תחת עינם הפקוחה והמאיימת של השלטונות הגרמניים, קמה תנועת מחתרת לוחמת ייחודית שלא ויתרה על זכות המאבק המזוין והייתה הראשונה שיצאה עם נשק ביד נגד הנאצים.
| | |
יצחק זיו (זלמנסון)
| | יצחק זיו (זלמנסון) – חבר קיבוץ עמיר, מחברי ההנהגה הראשית של השומר הצעיר בפולין לפני מלחמת העולם השנייה ובראשיתה – מתאר את מצבה של תנועת השומר הצעיר בשטחי פולין שתחת השלטון הסובייטי ובנסיונות להמשיך במסגרת מחתרתית התואמת את תנאי המשטר הממשיך להילחם בכל תופעה ציונית.
| | |
מעוז אליהו
| | תנועת הנוער שנשאה את השם "ורקלויטה" התקיימה בתורת תנועה עצמאית פחות משבע שנים. בשנת 1932, עם פילוג "קאמראדן" – ברית משוטטים גרמנית-יהודית, נוצרו שלושה ארגונים נפרדים, שאחד מהם נקרא בשם "ורקלויטה" – אנשי מעשה. התנועה חדלה מלהתקיים בסוף 1938, כאשר שני קבוציה בארץ ישראל הצטרפו לקיבוץ הארצי השומר הצעיר ובעקבותיהם התאחדו גם שאר חלקיה עם תנועת השומר הצעיר. השם המלא שבו בחרו המייסדים עוד בשנת 1932 – אם כי מתוך היסוסים – היה "ורקלויטה – ברית נוער גרמני יהודי", אך שנת 1933 נשתנה שם זה ל"ורקלויטה – ברית נוער יהודי", שנוי שם שהוא בבחינת שינוי דרך. בימים הראשונים שלאחר עלייתו של היטלר לשלטון, הפכה "ורקלויטה" תנועה ציונית-חלוצית. חבריה פנו להכשרה ולעלייה, והחל משנת 1934 עבר מרכז התנועה לארץ ישראל.
| | |
| | הכינוס המדעי שנערך על ידי בית לוחמי הגטאות ואוניברסיטת חיפה, בחודש יוני 1987, היה מוקדש ל"תנועות הנוער במלחמת העולם השנייה ובשואה". בהרצאות ובדיונים הושם הדגש על הכרעותיהן ועמידתן של תנועות הנוער הציוניות, אשר היו הראשונות שהשכילו לפענח או משמעותו של "הפתרון הסופי" והעלו את רעיון ההתנגדות האקטיבית והמרד כתגובה אנושית ולאומית במציאות שאין בה מוצא לחיים וסיכויים להצלה. מתוך ההרצאות שהושמעו בכנס. מפרסמים כאן את דבריהם של פרופ' ישראל גוטמן, שבדברים אשר הביעו תרמו לליבון הבעיות הנוקבות שעמדו לדיון בכינוס מדעי ייחודי זה. ראה גם בגיליון זה [43-44]: חייקה גרוסמן, "דרכ של הנוער אל המרד".
| | |
ביכלר יהושע
| קהילות וערים
גטאות
התנגדות
תעודות
| במסגרת מחקרו במכון ליהדות זמננו שליד האוניברסיטה העברית, מגיש יהושע ביכלר, חבר קיבוץ להבות חביבה, תעודה גרמנית – בצירוף הבהרות – שבה נמצא איזכור להתנגדות היהודית בגטו ביאליסטוק ולמרד שפרץ בו. יש בכך אישור ממקור נאצי להתנגדות ולמרד בביאליסטוק, שהיה ידוע לנו עד כה ממקורות יהודיים בלבד.
| | |
מרדכי אלטשולר
| | רבות פורסם על "הספר השחור", בעריכתו של איליה ארנבורג, שאמור היה להופיע בשפות שונות בברית המועצות. אין בידינו אלא הנוסח ברוסית והנוסח ביידיש, שרובו פורסם בכתב העת "אייניקייט". ד"ר מרדכי אלטשולר סוקר את השתלשלות פירסום "הספר השחור" ובוחן תעודה אחת מתוכו – יומנה של סטודנטית יהודיה שניצלה מבור ההריגה. מרדכי אלטשולר מבליט את הקטעים שפורסמו ביידיש אך הושמטו מן המהדורה הרוסית – ומסיק כי אכן יש דברים בגו.
| | |
קולקה אריך
| תעודות
קרבות ומהלכי מלחמה
| אריך קולקה מביא צרור תעודות המתפרסמות לראשונה בהיקף זה והמצביעות על השיקולים של אנשי הממשל האמריקני במלחמת העולם השנייה בבעיית היהודים והשאלה הרגישה של הפצצת מתקני אושוויץ-בירקנאו. מבהיר ומדגיש את משמעותן של תעודות אלו וערכן בהבנת המדיניות של ארצות הברית בימי השואה.
| | |
ארז צבי
| | תעודות מקוריות מהשלטון ההונגרי והגרמני - כולל קטעי טקסטים של החוקים נגד היהודים.
| | |
|
|
|
