מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ג - ביוגרפיות באות ג'

גֶבּירטיג, מרדכי – משורר עממי אידי. יליד קראקוב. נגר לפי מקצועו. אחרי כיבוש העיר גורש למחנה לאגיאֶבניקי. בראשית 1942 נמצא בגיטו קראקוב. ניספה ב-4 ביוני 1942. בן שישים וחמש.

שירו “עס ברענט” (“העיירה בוערת”) נכתב ב-1938 – שירם של לוחמי קראקוב. בשבתה בבית הסהור בהאלצלוב, תירגמה גוסטה דוידזון את השיר לפולנית.

מעזבונו הספרותי מימי הגיטו נשתמרו חמישה עשר שירים, שפורסמו ב-1946 על ידי הועדה ההיסטורית היהודית בקראקוב.

 

גֶווירצמן, בוֹלֶק – חבר השומר הצעיר. מאנשי אי"ל בצ'נסטוחוב. בקבוצת הפרטיזנים בסביבות קוניאֶצפוֹל. בארץ.

 

גאיאק, ולדק – פולני. שליח ג.ל. לעזרת הלוחמים בגיטו ורשה הבוער. קשריו עם אנשים מן העולם התחתון עמדו לו באירגון המשלחת לגיטו, בראשותו של שמחה ראטהייזאֶר, ב-8 במאי 1943. מעביר את הלוחמים ללומיאנקי ומשם לוישקוב. בשל פעולות בלתי אחראיות ביער הועמד בפני משפט ג.ל. נפל במסיבות לא ברורות בינואר 1944. כבן שלושים.

 

גאלֶבסקי – מהנדס. גורש בימי האקציה הגדולה בורשה לטרבלינקה. ממונה על פלוגת העצורים היהודים במחנה, אך עושה כמיטב יכולתו להציל יהודים. ממארגני המחתרת במקום. מראשי מרד 1 באוגוסט 1943, בו ניספה.

 

גֶלֶר, אליעזר – יליד אופוצ'נה. נלחם נגד הגרמנים בשורות הצבא הפולני בספטמבר 1939. אחרי שובו מן השבי – ממקימי תנועת "גורדוניה" ברחבי הגנרל גוברנמן. מייסד הקיבוץ ברחוב נאלאבקי 23, מארגן סמינר התנועה. בימי חיסול הגיטו – יוצא לזגלמביה. סוף 1942 חוזר לורשה. בקרבות ינואר הוא וחבריו בפלוגה הלוחמת של "דרור". מונה מפקד פלוגה בשטח המברשתנים, משתתף בפעולותיו של ועד התיאום היהודי. במרץ 1943 – מפקד שטח טאבאנס-שולץ, במרד אפריל – בראש הגנת השטח. ב-29 בו – מהיוצאים דרך תעלות הביוב לצד הארי. היחידי שנמלט, כווי פנים וידיים, ממקלט אי"ל בבית החרושת לצאלולואיד, בצד הארי, ברחוב "11 לליסטופאד". בקיץ 1943 מובל, כנתין של ארץ דרום אמריקאית, למחנה העצורים בברגן-בלזן, ב-21 באוקטובר 1943 – לאושוויץ. כבן עשרים וארבע.

 

גֶלבּרד, אינה – מפעילי השומר הצעיר. חברת אי"ל בסוסנוביאץ. קשרית בקו זגלמביה-צ'נסטוחוב-ורשה. הבריחה נשק. נפלה באחת מנסיעותיה בידי הגסטאפו ונרצחה. כבת עשרים ושתיים.

 

גֶלברט, חנה – ילידת פּרוּשקוֹב. חניכת "פרייהייט". מפעילי מחתרת "דרור" בגיטו ורשה. בראשית 1941 עברה את הגבול לסלובקיה. דבריה – בקונטרס "מבין חומות ורשה".

 

גֶלבּלוּם, אירנה – קשרית אי"ל בצד הארי בורשה. העבירה כספים, תעודות ונשק למחנות הריכוז. אירגנה בריחת הקשרית ראניה קוקיאלקה מבית הסוהר במיסלוביץ. ניצולה. בפולין.

 

גֶלבּלוּם, טייבל – ילידת ביאליסטוק. חברת השומר הצעיר. לוחמת פ.פ.א. בגיטו וילנה. נפלה בקרב-סיור, ספטמבר 1943. בת עשרים ושלוש.

 

גנס, יעקב – ראש גיטו וילנה. יליד שאבל (ליטא). מורה לשפה הליטאית בגימנסיה העברית בווילקומיר. לוטננט בצבא הליטאי וחבר ארגון השאוליסים (“היורים"). מחברי "ברית החייל" בליטא. שיתף פעולה עם הגרמנים בביצוע אקציות בגיטו וילנה ובסביבותיה. לפני החיסול הסופי של גיטו וילנה נורה על ידי הגסטאפו.

 

גאפטֶק, ברוך – יליד פּולטוּסק. חבר "דרור". מורה. מפקד אי"ל בבאנדין. ממקימי המחתרת החלוצית בזגלמביה. מייסדו ומדריכו של קיבוץ "עתיד" – בית לילדים יתומים. נפל ב-3 באוגוסט 1943 תוך התגוננות בבונקר עם פרומקה פלוטניצקה. כבן שלושים.

 

גֶפּנֶר, אברהם – יליד ורשה. מגדולי תעשייני המתכת בפולין. ראש מחלקת ההספקה ביודנראט. אוהד למחתרת היהודית וביחוד לתנועה החלוצית. בראשית 1942 פנה על ידי פנחס וסרמן אל נציגי "החלוץ" בהצעה להקים בתמיכתו הכספית תחנת שידור חשאית כדי להודיע לעולם על תעלולי הגרמנים. עזר ביד נדיבה לאי"ל. בימי מרד אפריל העמיד לרשות הלוחמים את מקלטו ואת מחסני האספקה. נרצח בידי הגרמנים אחרי קרבות 3 במאי 1943, בבונקר בפראנצ'יסקנסקה. כבן שבעים.

 

גוּזיק, דניאל דויד – יליד ורשה. ממנהלי הג'וינט בימי הכיבוש. נאמן תנועת המחתרת ותומך בכל מפעלי התנועה החלוצית. חבר ההנהלה של "עונג שבת". אחרי מרד גיטו ורשה – בנשיאות הועד היהודי הלאומי מטעם הציונים הכלליים. פיתח עבודת עזרה עניפה. ניספה בתאונת אווירון על יד פראג ב-5 במרץ 1946.

 

גוֹטֶסמן, שמעון – מפעילי הציונים הכלליים (“עת לבנות") בקראקוב שנמלט לורשה. חבר הנשיאות של הועד היהודי הלאומי בצד הארי בורשה. מנהל תא-עזרה ליהודים מסתתרים. מתגורר כיום בברזיל.

 

גוטרמן, יעקב (“בריטניה") – יליד ורשה. חניך "פרייהייט". בימי המלחמה – בקיבוץ "דרור" בצ'ארניאקוב. חבר אי"ל בגיטו ורשה. השתתף בקרבות ינואר 1943. במרד אפריל נלחם בפלוגתו של זכריה ארטשטיין. אחרי צאת הלוחמים בתעלות הביוב נשאר בגיטו הבוער. בן עשרים ושתיים.

 

גוטמן, הניך (חנוך) – יליד לודז'. חניך "פרייהייט". מפעילי סניף "דרור" בורשה. מצטיין בהתגוננות היגטו בינואר 1943. מפקד פלוגה בשטח סטאבאנס-שולץ. במרץ 1943 מועבר עם פלוגתו לשטח המברשתנים במקום פלוגת "גורדוניה", העוברת לטאבאנס-שולץ יחד עם אליעזר גאלאר. במרד אפריל נלחם בשטח המברשתנים, ואחר כך – בגיטו המרכזי. נפצע קשה בקרב ב-2 במאי, נשאר בגיטו יחד עם חברתו פייצ'ה ראבוב. כבן עשרים ושתיים.

 

גוּטקוֹבסקי, אליהו – יליד ליטא. מורה להיסטוריה בבתי ספר תיכוניים בלודז'. בימי המלחמה – פעיל במפלגת פועלי ציון צ.ס. ובמחתרת "דרור" בורשה. מעורכי האנתולוגיה "פיין און גבורה". מורה להיסטוריה בגימנסיה "דרור" במחתרת. ממארגני "עונג שבת", חבר הנהלתו ועורך העלון האינפורמטיבי שלו. ניספה בתעלות הביוב בימי מרד אפריל, עם אשתו ובנו. בן ארבעים ושלוש.

 

גולדברג, אלכסנדר – חבר עקיבא. קשר אי"ל בצד הארי בקראקוב. הוסגר על ידי בוגדים לגסטאפו ב-23 בדצמבר 1942, יום תקיפת בתי קפה גרמניים. נחבש במונטאֶלוּפי. נהרג בניסיון בריחה ב-29 באפריל 1943.

 

גולדברג, זליג – מרצה בטכניון היהודי בוילנה. ניספה במחנה עבודה באסטוניה.

 

גולדשטיין, ברוך – יליד מאזריץ'. חבר השומר הצעיר. מראשוני פ.פ.א. בגיטו וילנה. במחנה הריכוז באסטוניה, לשם גורש, מארגן פלוגת נוער ובורח ליער. בין הניצולים.

 

גולדשטיין, יחזקאל – יליד ראדזילוב. חניך החלוץ הצעיר. חבר אי"ל בגיטו ביאליסטוק. נפל בהגנת הגיטו, באוגוסט 1943.

 

גולדשטיין, פייגלה – חניכת "צוקונפט". חברת אי"ל בורשה. במרד אפריל נלחמה בשטח המברשתנים, ולאחר מכן – בגיטו המרכזי בפלוגתו של חברה יוראֶק בלוֹנאֶס. ב-10 במאי עם היוצאים דרך תעלות הביוב ללומיאנקי, ימים מועטים לאחר מכן נרצחה על ידי המשטרה הפולנית בכפר סמוך לורשה, בבואה למקלט בדירת איכר. כבת תשע עשרה.

 

גוּלקוֹביץ, בן-ציון – סַייר בגדודו של ביאֶלסקי. הוציא מגיטו נובוגרודאק, בעזרת שני פרטיזנים יהודים, ארבעים איש ליערות.

 

גורדון, הירש – יליד וילנה. חניך הקומסומול. אחיו הצעיר של ליובה גורדון. חבר פ.פ.א. נפל עם אחיו ב-26 ביולי 1943, בכדורי מארב גרמני. בן עשרים ואחת.

 

גורדון ליובה (לייב) – יליד וילנה. חניך הקומסומול. חבר פ.פ.א. בקבוצת יוסף גלאזמאן שיצאה מהגיטו ליערות ב-24 ביולי 1943. לאחר יומיים נפל מכדורי מארב גרמני, במעברעל נהר הווילאנקה, עשרים וחמישה קילומטרים מוילנה. בן עשרים ושלוש.

 

גוּרני, יחיאל – חבר אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל נלחם בשטח המברשתנים, אחר כך בגיטו המרכזי, בפלוגתו של הירש בארלינסקי. נפל ב-10 במאי 1943. כבן שלושים וחמש.

 

גזֶ'נדה, שושנה – ילידת ורשה. חברת "דרור". מתלמידי הגימנסיה במחתרת. מפיצת עתונות המחתרת בגיטו. בראשית האקציה הגדולה נתפסה על ידי הגסטאפו. נחבשה בפאביאק. בינואר 1943 גורשה למיידאנק, ואחר כך למחנות בגרמניה. בין הניצולים.

 

גיטֶרמן, יצחק – יליד הורנוסטופול שבאוקראינה. עסקן ציבורי. מראשי הג'וינט בגיטו ורשה. חבר ההנהלה של "עונג שבת". מפעילי יי.ק.א.ר. נאמן המחתרת וידיד לתנועה החלוצית. מן היחידים שנענו באביב 1942 לקריאת "החלוץ" להתגוננות. תמך בהקמת הכוח היהודי הלוחם בוילנה. חבר ועדת הכספים של ועד התיאום היהודי. נרצח ב-16 בינואר 1943.

 

גילבֶּרט, שלמה – סופר ודרמטורג. יליד ראדזימין. מידידיו של יצחק קצנלסון בגיטו ורשה. בימי האקציה הגדולה גורש לטרבלינקה. בן חמישים ושבע.

 

גלזמן, יוסף – יליד אליטוס, ליטא. נציב בית"ר בליטא. ממארגני פ.פ.א. בגיטו וילנה וחבר מיפקדתו. זמן מסויים – סגן מפקד המשטרה בגיטו. נלחם באומץ לב ובגלוי בחברו לתנועה – גאנס, ראש הגיטו. נאסר בגלל אי-ציות לפקודתו ושוחרר על ידי הלוחמים. נפל בקרב עם גרמנים ב-8 באוקטובר 1943, בדרכו ליער. בן שלושים וחמש.

 

גלנץ, רבקה – ילידת קונין. חניכת "פרייהייט". חברת מיפקדת אי"ל בצ'נסטוחוב. ממקימי תנועת "דרור" ומפעיליה במחתרת ברחבי גנרל גוברנמן. בסוף 1941 מארגנת קיבוץ "דרור" בצ'נסטוחוב. עושה בשליחות בענייני אי"ל בורשה ובבאנדין, מבריחה נשק. נאמנה לרעיון ההגנה בגיטאות, דוחה היא גם אחרי מרד אפריל בורשה את ההצעה להעביר את אנשי אי"ל מצ'נסטוחוב ליערות שבסביבה. נפלה בהגנת הגיטו ב-26 ביוני 1943. כבת עשרים ושמונה.

 

גליק, הירש -  משורר. בעל השיר: “זאג נישט קיינמאל, אז דו גייסט דעם לעצטן וועג" (“אל נא תאמר...”), הימנון פ.פ.א מקבוצת המשוררים הצעירים "יונגוואלד", שהיתה המשך ל"יונג-ווילנע". מעזבונו הספרותי נשתמרו ארבעה עשר שירים. מהם ארבעה שנכתבו בימי המלחמה (הירש גליק, לידער און פאעמעס, איקוף-פאראלג, ניו יורק, 1953). יליד וילנה. חניך בית ספר עממי עברי, זמן מה חבר השומר הצעיר, לאחר מכן – בקומסומול. בגיטו וילנה – חבר פ.פ.א. באוגוסט 1943, עם חיסול הגיטו, גורש למחנה הריכוז גולדפילד באסטוניה. בקיץ 1944 בורח עם קבוצת צעירים ליערות הסביבה, ומאז נעלמו עקבותיו. בן עשרים ושתיים.

 

גליקשטיין, יהודה – יליד ורשה. מפעילי קיבוץ השומר הצעיר בגיטו ורשה. בסוף 1941 נשלח לצ'נסטוחוב ומקים כאן קיבוץ. בספטמבר 1942 – ממקימי אי"ל בצ'נסטוחוב וחבר מיפקדתו. ב-1943 יוצא עם קבוצת לוחמים להקים בסיס פרטיזנים בשביל מוצלי הגיטו וחברי אי"ל ממחנה האסאג שאיתם קיימו קשרים. נרצח על ידי נ.ס.ז. בסביבות קוניאֶצפוֹל. כבן עשרים ושתיים.

 

גלפרין, טבקה (טוביה) – יליד וילנה. חבר המפלגה הקומוניסטית. מפעילי פ.פ.א. לימים מפקד גדוד פרטיזנים יהודים ביערות רודניקי. חי.

 

גרבובסקי, האֶניֶק – פולני, חבר תנועת הצופים הפולנית. מחניכיה של אירנה אדמוביץ'. אחרי פרוץ מלחמת גרמניה-ברית המועצות – יוצא בשליחות "דרור" והשומר הצעיר בגנרל גוברנמן לקשור קשרים עם חברי התנועות בוילנה. ראשון שהביא את הידיעות על רצח היהודים בשטחי המזרח הכבושים על ידי  הגרמנים. בראשית 1943 אירגן את בריחתו של אריה וילנר ממחנה העבודה בראֶמבּאֶרטוב. גם אחרי מרד אפריל שיתף פעולה עם אי"ל. חי בפולין.

 

גראייק, שלום (סטאפאן) – חבר פועלי ציון צ.ס. ממקימי מחתרת המפלגה בגיטו ורשה. מפעילי הועד היהודי הלאומי ואי"ל. בימי מרד אפריל – ממארגני יציאת הלוחמים משטח טאבאנס-שולץ לצד הארי. בארץ.

 

גרנטשטיין, שרה – ילידת ורשה. מפעילי "דרור". תלמידת הגימנסיה במחתרת. פעילה בחוגי תלמידים ובסניף ורשה. חברת אי"ל בגיטו, בפלוגת מציתי הבתים בימי האקציה הגדולה. עם דויד שולמן וברל ברוידה משתתפת בהתנקשות בחיי ישראל פירשט. נפלה בידי הגרמנים במרד ינואר. כבת שמונה עשרה.

 

גרוֹבֶּלני, יוליאן – יושב ראש "המועצה לעזרת יהודים". מפעילי המפלגה הסוציאליסטית. אחרי המלחמה – ראש העיר מינסק-מאזוביאצק. מת בחליו ב-1945.

 

גרוֹבס, מרדכי (מרדק) – יליד ורשה. חבר השומר הצעיר. מפקד פלוגת אי"ל בגיטו ורשה. ביצע עם אליהו רוז'אנסקי, את פסק דין המוות על יעקב לייקין. עם המתגוננים בינואר 1943. במרד אפריל – בראש פלוגתו בגיטו המרכזי. ב-10 במאי עם היוצאים מהגיטו ללומיאנקי. מפקד פלוגה ביערות וישקוב, נתפתה על ידי א.ק. לשתף פעולה ונרצח על ידי אנשיה, עם כל חברי פלוגתו, בקיץ 1943. כבן עשרים ושתיים.

 

גרוּזלץ, לוי – יליד ורשה. חבר "צוקונפט". מפקד פלוגת אי"ל בגיטו ורשה. נלחם בגיטו המרכזי. נפל ב-27 באפריל בהגינו על הבונקר במילא 29. כבן עשרים וארבע.

 

גרוסמן, חיה – ילידת ביאליסטוק. חברת השומר הצעיר. פעילה במחתרת התנועה בוילנה, ולאחר כך – מפעילי הועד האנטי-פאשיסטי בביאליסטוק. בשליחות התנועה – בורשה ובערי הגנרל גוברנמן. בין הניצולים. בארץ.

 

גריגוֹרצ'יק, אוֹלה – פולניה ממשפחת פועלים, סייעה בידי המחתרת היהודים בביאליסטוק.

 

גרייס, איליא – יליד גורקי, ברית המועצות. ממארגני גדוד הפרטיזנים "לאנינסקי קומסומול". תמך במיטב יכולתו במחנה המשפחות ביערות נאצ'ה. שלח יד בנפשו כשהוקף עם חבריו על ידי פלוגות יער ליטאיות לאומניות.

 

גרינבוים, יצחק – יליד ז'ירארדוב. מאנשי "דרור" והקומונה בדז'יאלנה. חבר אי"ל בורשה. השתתף במרד ינואר. במרד אפריל – בפלוגתו של זכריהו ארטשטיין בגיטו המרכזי. בין הנשארים בין חורבות הגיטו אחרי 8 במאי. כבן עשרים.

 

גרינשפּן, יוּרֶק – יליד ורשה. חבר פ.פ.ר. מפקד פלוגת אי"ל בורשה. במרד אפריל נלחם בראש פלוגתו בשטח המברשתנים, ולאחר מכן – בגיטו המרכזי. נפצע קשה ב-2 במאי בהגינו על הבונקר בפראנצ'יסקנקה 30. כבן עשרים וארבע.

 

גרשוני, גדליהו – יליד ביאליסטוק. חניך החלוץ הצעיר. מזכיר הקומונה בדזיאלנה. חבר אי"ל בגיטו ורשה. בסוף אוגוסט 1942 נשלח עם קבוצת "דרור" לווארבקוביץ, נעצר בדרך על ידי הגסטאפו ונרצח. כבן עשרים ושמונה.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial