מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

צ - ביוגרפיות באות צ'

צ'רניאקוב, אדם – מהנדס. ראש היודנראט בגיטו ורשה. מוקף על ידי מתנכרים לעם, סוכני גסטאפו ויסודות שליליים, נמצא נושא באחריות בשיתוף פעולה עם הגרמנים נגד האינטרסים של המוני העם והמחתרת היהודית בגיטו. משהוברר לו, בראשית האקציה הגדולה, מתוך שיחה עם ראשי איינזאץ ריינהארדט, משמידי הגיטו, על הכליון הגמור הצפוי ליהדות ורשה, שלח יד בנפשו. את מקומו מילא מארק ליכטֶנבוים.

 

ציגֶלניק, שלמה – סולל הדרך לבריחה המאורגנת מפולין הכבושה לסלובקיה. באביב 1940 הגיע עם גדליה גרשוני מביאליסטוק לורשה. עבד בקיבוץ "דרור" בצ'רניאקוב. ב-15 בנובמבר 1940 עבר בשליחות את גבול סלובקיה. הקים תחנת קבלה בבארדיאֶב והתקשר עם שליחי ארץ ישראל בארצות הנייטרליות. ב-1942 גורש על ידי השלטונות הסלובקיים לגנרל גוברנמן. הובא, לפי השמועה, לחאלם ומצא את מותו בבלז'ץ. כבן עשרים ושש.

 

צייטלין, הלל – סופר. הוגה דעות. מאישי יהדות פולין. חי בגיטו ורשה חיי דחקות. בימי האקציה הגדולה התעטף בטליתו ותפיליו והחל עם העם לאומשלאגפלאץ. בן שבעים.

בנו, העתונאי אלחנן צייטלין, מת בגיטו בסוף 1942.

נכדו, דוד בן אלחנן, משורר צעיר, ניספה בגיטו.

 

צימֶטבּוֹים, מאלה – ילידת פולין, היגרה לבלגיה. הובאה ב-1942 עם טרנספורט יהודים בלגים לאושוויץ. מונתה על ידי הגרמנים רץ המעביר פקודות קציני ס.ס. במחנה אל הבלוק-פירארים. ניצלה את תפקידה לטובת תנועת המחתרת במחנה. בהתקרב החזית, בקיץ 1944, הוטל עליה, ועל ידידה הפולני אדאק, להתקשר עם המחתרת מחוץ למחנה. בעזרת העציר גודל זילבר השיגה מדי ס.ס. והצליחה להימלט עם אדאק. נתפסה כעבור שבועיים בביאלסק (או במיסלוביץ), הוחזרה למחנה ועמדה בכל העינויים. באחד מימי אוגוסט 1944, כשהובלה לתלייה, הצליחה לחתוך בסכין גילוח את ורידי ידיה ומתה בגאון בקראה קריאות אנטי-נאציות.

הסרט הפולני "השלב האחרון" מיוסד על עובדה זו.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial