ילקוט מורשת לחקר השואה והאנטישמיות

כריכת ילקוט מורשת

ילקוט מורשת לחקר השואה והאנטישמיות הוא כתב עת שפיט (Peer Review).

"מורשת -בית עדות על שם מרדכי אנילביץ'" הוקם בנובמבר 1961 ובין שאר היעדים המגוונים הוחלט לייסד כתב עת דו-שנתי לפרסום מחקרים ועדויות בנושא השואה. הגיליון הראשון של כתב העת ילקוט מורשת לחקר השואה יצא לאור בנובמבר 1963, שנתיים לאחר הקמת מורשת כמוסד העוסק בתיעוד, חקר, חינוך והנצחת השואה. מדובר בכתב העת הראשון מסוגו בארץ ובעולם שיוצא לאור ברציפות מאז ועד עצם היום הזה.

בין מייסדי ילקוט מורשת לחקר השואה נמנים פרופ' ישראל גוטמן ז"ל, המשורר והפרטיזן אבא קובנר ז"ל, ד"ר שלום חולבסקי ז"ל, ופרופ' יהודה באואר, יבדל לחיים ארוכים. בהמשך הדרך הצטרפו למערכת רוז'קה קורצ'ק ז"ל, עקיבה ניר ז"ל, חייקה גרוסמן ז"ל, ויהודה טובין. ד"ר אריאל הורוביץ המשיך את דרכם של המייסדים והיה לעורך במשך שלוש-עשרה שנים ובתקופתו החל לראות אור גם גיליון שנתי בשפה האנגלית.

מערכת ילקוט מורשת הנוכחית התגבשה כמערכת אקדמית זה יותר מעשור וחברים בה: פרופ' יהודה באואר, ד"ר גרסיאלה בן דרור (עורכת), ד"ר אריאל הורוביץ, ד"ר רפי ואגו, פרופ' מרקוס זילבר, פרופ' אביבה חלמיש, פרופ' גיא מירון, פרופ' דליה עופר, פרופ' דינה פורת, פרופ' אלי צור, ופרופ' רוני שטאובר ( ד"ר אסתר ובמן ז"ל, הייתה גם כן חלק מהמערכת).

מאז 2011 אוניברסיטת תל אביב תחת שרביטה של פרופ' דינה פורת, המופקדת על הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר, תומכת בכתב העת, ומאז הקמת המערכת החדשה נוסף לו נדבך חשוב של אקדמיזציה וכן נוספה מילה לכותרת, ומאז שמו הוא: ילקוט מורשת לחקר השואה והאנטישמיות.  

משנת הקמתו ועד היום יוצא כתב העת ברצף; בשנותיו הראשונות יצא פעמיים בשנה ולימים החל לצאת פעם בשנה בעברית ופעם בשנה באנגלית וכך הפך לכתב עת דו-לשוני מוערך ונחשב גם מעבר לים.

במשך השנים פורסמו בילקוט מורשת מאמרים שכתבו מומחים בקשת רחבה של נושאים בתחום השואה, יחד עם זאת ניתנה גם הזדמנות לחוקרים צעירים בתחילת דרכם המקצועית לפרסם בכתב העת את מחקריהם הראשונים.

בכתב העת מתפרסמים דרך קבע מספר מדורים: המדור הראשי, שעניינו מאמרים בנושאים היסטוריים אשר מבוססים על מסמכים ראשונים, מדור העוסק בעדויות ובתיעוד, ומדור ביקורת ספרים.

אנו מודים ל"וועידת התביעות" Claims Conference על תמיכתה בכתב עת זה לאורך השנים.

למסמך הקריטריונים לשליחת מאמרים לילקוט מורשת לחקר השואה והאנטישמיות לחצו כאן