הנחיות למחברים – כתב העת "מורשת"

הנחיות למחברים – כתב העת מורשת (יוני 2021)

1. יש להשתמש במירכאות כפולות בכל הציטוטים לאורך הטקסט כולו. יש להשתמש במירכאות יחידות במקרה של ציטוט בתוך ציטוט בלבד. כל סימני הפיסוק יובאו מחוץ למירכאות, מלבד סימן שאלה וסימן קריאה שהם חלק מן הציטוט.
2. ציטוט ארוך משלוש שורות יוזח ויובא בלי מירכאות. לפניו ואחריו תהיה שורה רווח.
3. תאריכים בטקסט עצמו יש לכתוב במבנה הזה: 21 בינואר 1959.
4. לציון שעה יש להשתמש במבנה של 12 שעות בצירוף המילים "בבוקר", "אחר הצוהריים", "בערב" או "בלילה".
5. מספרים אפס עד עשר וכן מספרים עגולים יש לכתוב במילים. גם מאות ושנות ה… (שישים, שבעים). מספרים אחרים יש לכתוב בספרות. לדוגמה: בחצר היו שבעה כלבים; בחצר היו 27 כלבים.
6. כותרות צריכות להיות מודגשות.
7. גם תת־כותרות צריכות להיות מודגשות.
8. הפניות: כל ההערות וההפניות תהיינה הערות סיום.
9. הערה בלעז או כזו שהפריט האחרון בה אינו עברי – לא נטיל בסופה נקודה.

בהפניות יש להשתמש במבנה הזה:

ספרים

בפעם הראשונה בפירוט: שם פרטי ושם משפחה של המחבר, שם הספר, מקום ההוצאה לאור, שנת ההוצאה לאור, עמ' 10.

*אם ההוצאה לאור היא אוניברסיטה, יש לציין את שמה לפני מקום ההוצאה לאור; ואחרי כן פסיק.

שם פרטי ושם משפחה של העורך (עורך), שם הספר, מקום ההוצאה לאור, שנת ההוצאה לאור, עמ' 20-10.

עד שלושה מחברים או עורכים יש לכתוב את השמות במלואם ופסיק לפני השם האחרון. כשיש יותר משלושה שמות, יובא שם אחד בלבד ואחרי כן: ואחרים (ובאנגלית: et al.).

אם שם המחבר אינו מובא בשער הספר אך ידוע, יש להשלימו בסוגריים מרובעים.

אם שם המחבר מובא בשער הספר בשם עט או בקיצור, יש לכתוב אותו כמו במקור, ואת שמו המלא אפשר להוסיף לאחר שם העט בסוגריים מרובעים.

Harry Forman and Jon Mehlman (eds.), Culinary Delights, New York 1967, p. 78

ספרים שאינם באנגלית: כל שמות הספרים והמידע על אודות ההוצאה לאור של הספרים בשפות שאינן נכתבות באל"ף־בי"ת – הלטיני יובאו בתרגום.

Yoav Goldman, The Last Cry of the Sparrow: Bird- Watching in the Holy Land, Tel Aviv 2015, pp. 25-27 (Hebrew)

כל השמות והמידע על אודות ההוצאה לאור של הספרים שאינם באנגלית, אבל בשפות שנכתבות באל"ף־בי"ת הלטיני יובאו בתרגום. ספרים כאלה יכולים לבוא בתרגום לאנגלית או לשפת הפרסום.

Albert Camus, L'Étranger, Paris 1942, p. 11
Albert Camus, The Stranger, Paris 1942, pp. 23-70 (French)

לאחר ההיקרות הראשונה: לאחר שהובא מקור בהערות הסיום פעם אחת במלואו, בפעמים שאחרי כן הוא יובא בקיצור (שם המשפחה של המחבר, כותרת מקוצרת, עמ').

Goldman, The Last Cry of the Sparrow, pp. 25-27

מאמרים בכתבי עת

בפעם הראשונה יובא כל פריט במלואו: שם פרטי ושם משפחה של המחבר, "כותרת המאמר", שם כתב העת, ג, 5 (2) (1985), עמ' 27-25.

דליה עופר, "מעברים במצבים קיצוניים: שתי נשים בשלטון הכיבוש הנאצי", ילקוט מורשת, 101 (2020), עמ' 276-250.

Mark Vine, "On the Future of Social Research in Israel", Journal of Contemporary Social Research, 5 (2) (1995), pp. 66-78

כאשר כמה פריטים מובאים באותה הערת סיום, יש להפריד ביניהם באמצעות הסימן נקודה פסיק (;).

עופר, "מעברים במצבים קיצוניים"; Marvin Lewis, "Where the Wild Ones Were", Journal of Narrative Fiction, 5 (1), pp. 33-45; Marty Webb, For the Gatherers, Barcelona 1978, p. 34 (Spanish)

עוד כללים

1. בהפניה עקיבה לפריט אחר של אותו המחבר יש לכתוב: הנ"ל (ואחרי הפסיק תבוא הכותרת המקוצרת).
2. המילה "שם" מצביעה על מקור ועל מספרי עמודים זהים לאלה המובאים בהערה הקודמת, ואם בהערה הקודמת מובאים כמה מקורות, ההפניה לפריט האחרון שנזכר. כאשר המקור זהה, אבל העמ' שונה, יש להשתמש במילה "שם" ולציין את מספר העמוד המתאים (שם, עמ' 37).
3. בהפניה לפריט ביבליוגרפי שהוזכר בהערה הקודמת לצד פריטים אחרים, והוא אינו האחרון שהוזכר, יוזכר שוב שם המחבר.