הרצאות במכון מורשת

במכון מורשת אנו מציעים מגוון רחב של הרצאות המיועדות לקהלי יעד שונים: סטודנטים, אנשי משטרה, חיילי צה"ל, קבוצות מבוגרים ועוד. כל הרצאה נבנית מתוך מטרה להעמיק את הידע ההיסטורי, לעודד חשיבה ביקורתית, ולהתמודד עם סוגיות אתיות ומוסריות הקשורות לאירועים של השואה ומלחמת העולם השנייה. ההרצאות מותאמות לקבוצות השונות. אלו הן כמה מההרצאות שלנו:

  1. הפרטיזנים– ההרצאה סוקרת את ההיסטוריה של התנועה הפרטיזנית במלחמת העולם השנייה, עם דגש על פעילות הפרטיזנים במזרח אירופה. נבחן את מידת השפעתם על מהלך המלחמה ועל הקהילה היהודית, ונעמוד על מאפייני פעולתם. נעמיק גם במקומם של הפרטיזנים היהודים בתנועות אלה, ונחקור את האתגרים והמאפיינים הייחודיים שלהם.
  2. "אין גאולה לתנועה ללא זיכרון קולקטיבי": שליחות, זיכרון ופוליטיקה בהיסטוריה של מכון "מורשת"– בשנת 1961 הקימו אנשי השומר הצעיר את "מורשת" – מכון לחקר השואה והמרד. ההחלטה להקים את "מורשת" גילמה בתוכה את הרצון להנצחת העולם היהודי שנחרב וחברי התנועה שנספו, אך הייתה גם ביטוי לנקיטת עמדה בסוגיות פוליטיות וערכיות במדינת ישראל הצעירה. בנוסף, הייתה בכך גם אמירה של יוצאי התנועה שנלחמו כפרטיזנים וכחברי מחתרות בגטאות לחבריהם ילידי הארץ בדבר החשיבות והרלוונטיות של סיפוריהם גם בהווה. ההרצאה תציג את התפתחותו של מוסד הנצחה ייחודי זה שנודעה לו השפעה עמוקה על חקר השואה בארץ ועל עיצוב תפיסת הזיכרון הישראלית.
  3. המשטרה היהודית בגטאות– המשטרה היהודית בגטאות הייתה אחד המוסדות השנויים ביותר במחלוקת בקרב הציבור היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה, וגם לאחריה. בהרצאה נעסוק בתפקידי המשטרה היהודית, פעולותיה, יחס הציבור היהודי אליה, והסבריהם של השוטרים עצמם למעשיהם, כפי שבאו לידי ביטוי בחיבורים בני הזמן שכתבו.
  4. עולם המחנות הנאצי– כיצד ובאילו מקומות התפתח רעיון מחנות הריכוז, עשרות שנים לפני עליית הנאצים לשלטון? מה מהותו של מחנה הריכוז ובאילו מובנים הוא שונים ממתקני כליאה אחרים ובתי כלא המוכרים לנו? מה הייתה מדיניות המשטר הנאצי ביחס למחנות הריכוז, ומה היה מקומה של מערכת המחנות בביסוס המשטר, בשליטה באוכלוסייה הגרמנית, ובדיכוי אוכלוסיות אחרות? לבסוף – באילו היבטים נבדלים מחנות הריכוז ממחנות ההשמדה, וכיצד באה לידי ביטוי תפיסת ההשמדה הנאצית ביחס ליהודים גם בעולם המחנות?
  5. רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון– ההרצאה תעסוק בתהליכים שהתרחשו בגרמניה החל ממלחמת העולם הראשונה, עוד בטרם הוקמה רפובליקת ויימאר, דרך שנות קיומה של הרפובליקה, ועד השנים הראשונות של השלטון הנאצי. ההרצאה תבחן מגמות במרחב הגרמני והאירופי בהיבטים פוליטיים, כלכליים, גאוגרפיים וצבאיים, במטרה לגבש מבט כולל על האירועים וההחלטות שסייעו לעליית הנאצים לשלטון ולהתבססותו.
  6. השתקפות חיי ילדים ובני נוער יהודים בשואה ביומנים, מכתבים וציורים ששרדו– ילדים רבים ציירו, כתבו וחיברו יומנים בתקופת השואה. ההרצאה תבחן היבטים שונים בעולמם הפנימי של ילדים ובני הנוער, ותנתח את מאפייני המציאות כפי שבאו לידי ביטוי בכתיבתם של אותם צעירים וצעירות. כך למשל תעסוק הרצאה ביחסים בין הורים לילדים, חברויות על רקע המלחמה, התמודדות עם הרעב ועם הגירושים מהגטאות, עצם הבחירה לתעד ועוד.
  7. השואה כאירוע היסטורי חסר תקדים– שנים ארוכות שבשיח הציבורי בישראל מושווים אירועים שונים לשואה. מטבע הדברים, התגברה מגמה זו לאחר אירועי ה-7.10. ההרצאה תבחן באילו מובנים הייתה (ועודנה) השואה אירוע היסטורי חסר תקדים, ולעומת זאת, במה היא אירוע קיצוני, אך לא ייחודי, של רציחת עם. בתוך העיסוק בניתוח ההיסטורי, נעלה גם את השאלה "מה זה בעצם משנה?", ונתמודד עם עצם העיקרון של השוואה בין אירועים שונים.
  8. דמות הרוצח– ההרצאה תבחן מניעים שונים של מי שהשתתפו ברצח היהודים, שרבים מהם לא הגיעו מרקע אידיאולוגי נאצי. באמצעות ניתוח מחקרים שונים שנערכו לאורך השנים, היסטוריים ופסיכולוגיים, מתמודדת ההרצאה עם שאלת "האדם הרגיל" שנתונה במחלוקת במחקר כבר עשרות שנים, ולה השלכות חשובות על יחסינו למעשיהם של בני אדם בעבר ובהווה.
  9. משנאת ישראל לאנטישמיות מודרנית ונאציזם– ההיסטוריה היהודית אינה רק היסטוריה של רדיפה, אך הרצאה זו תשים זרקור על התפתחות הרתיעה מהיהודים, שהפכה לשנאה, ולבסוף לתכנית רצח שלמה. מתי ומדוע החלה שנאת ישראל, מי היום הסוכנים המרכזיים שלה ומה היו מניעיהם? מהם ההבדלים בין שנאת ישראל, אנטישמיות ונאציזם, וכיצד באו לידי ביטוי בתהליכים היסטוריים?

הרצאות WHISC – המרכז הלימוד הבינלאומי המוקדש לנשים בתקופת השואה

10. ייחודיות הגורל הנשי בשואה
11.לילי קשטיכר, האישה שכתבה באושוויץ
12.הוראת השואה בעידן של זיכרון ללא זוכרים
13.ספרות השואה כמרד מטפיזי, דגש על פרימו לוי, קטצניק, אלי ויזל, כתבי הזונדרקומנדו
14.הישרדות והתנגדות – דיוקן האישה ביצירות מתקופת השואה
15.דמותה של אנה פרנק כאייקון של השואה
16.אלימות והשפלת נשים באמנות שואה
17.ייצוג האישה באנדרטות לזכר השואה