ערכות הדרכה

מידי שנה נכתבות במורשת ערכות שיעורים לשימוש מורים ומורות, המאושרות על ידי משרד החינוך להוראה בבתי הספר.
כל ערכה נסובה סביב נושא מרכזי או תמה מרכזית ומורכבת מ5 שיעורים העומדים כל אחד בפני עצמו וגם כמערך שלם של רצף שיעורים.
אופן הלמידה מבוסס על הרצון לעורר סקרנות ואקטיביות אצל התלמידים והתלמידות, לחוות למידה מותאמת גיל של קורות השואה דרך סיפורם של אנשים ונשים.
כל שיעור מביא לקדמה היבט אחד, וברצף השיעורים המטרה היא לתת רוחב יריעה בנושא אחד הקשור לקורות השואה.
השיעורים מותאמים לכיתות ט'-יב'

ערכות לדוגמה:

ערכה 1 – "מהי השואה?"

ב 1- בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה עם פלישת הצבא הגרמני לפולין.
מיום זה במקומות שונים ברחבי אירופה וברחבי העולם חוו יהודים שינויים דרסטיים באורח חייהם.
חלקם הוכנסו לגטאות בעיר הולדתם, חלקם נשלחו לגטאות בערים קרובות וחלקם בערים רחוקות. חלקם נשלחו למחנות, חלקם גורשו מביתם, חלקם נלקחו אל היער הקרוב ומצאו בו את מותם, חלקם הסתתרו, חלקם ברחו ועוד ועוד.
הרבה מהם עברו במקומות שונים בחוסר ודאות מה ילד יום.
השיעורים בערכה מתמקדים בחוויות שונות של מספר אנשים, שהיו ילדים או צעירים בתקופת המלחמה במקומות שונים ברחבי אירופה, על מנת להמחיש שכל אדם חווה אינספור חוויות , אתגרים, פחדים, בחירות ופרידות ומן המגוון ננסה להבין את גודל האסון שהתחולל בעם היהודי בתקופת השואה. 
כל שיעור מלווה בקטעים מסרטי עדות מתוך הפרויקט "מדור לדור" שנעשה בשיתוף בין "מורשת", בית הספר "גוונים" מועצה אזורית מנשה ו"עמותת ראם".

ערכה 2 – "בחירות של נשים אמיצות"

לאורך ההיסטוריה, סיפוריהם של גברים הם הסיפורים המרכזיים שמסופרים.
גם במלחמת העולם השנייה ובשואה, בתקופה החשוכה לעם היהודי ולאנושות כולה, בה בני אדם רבים נקלעו למצבים קיצוניים ומאתגרים ביותר, יש אנשים ונשים שבחרו לפעול באומץ ביניהם.
ערכה זו באה להאיר בחירות אמיצות ומיוחדות של כמה נשים שניסו להאבק על רוח האדם ובחרו להיות בעמדות מנהיגות ואחריות על עצמן, משפחתן, קהילתן, סביבתן ועוד.
בערכה המצורפת ישנם 5 שיעורים המבוססים כל אחד על סיפור של אישה שבחרה בחירות כאלה. מטרת השיעורים היא להכיר לתלמידים/ות סיפורים מגוונים, עם דמויות מרכזיות מגוונות, ודרכם ללמוד על מצבים אליהם הגיעו נשים וגברים בתקופת השואה.
ישנם שיעורים מלווים בסרטונים או בקטעים מסרטונים כדי לסייע להמחיש ולקרב את התלמידים והתלמידות לסיפורים מעוררי ההשראה.

 

 

ערכה 3 – "החיים בגטאות"

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה בפלישת הצבא הגרמני לפולין. לאחר כיבוש פולין החלו הגרמנים להקים בה (ולאחר מכן בארצות נוספות שנכבשו) גטאות אליהם אולצו היהודים להיכנס.
חיי היהודים בגטאות לוו בקשיים רבים- צפיפות גדולה, רעב, תנאי היגיינה וסניטציה גרועים. אל כל זאת התווספו השפלות הגרמנים, הבידוד מהחברה בה חיו לפני המלחמה וחוסר הוודאות באשר לגורלם בהמשך המלחמה.
למרות כל זאת, הצליחו היהודים בגטאות השונים לקיים חיי חברה ורוח, לדאוג לחינוך הילדים ולנסות לשמור עד כמה שניתן על אורחות חייהם.
השיעורים שבערכה מתמקדים באותם נסיונות לקיום חיים עד כמה שניתן נורמלים במציאות לא נורמלית לחלוטין ועוסקים בשלושה נושאים עיקריים- חיי הילדים, תיעוד וחינוך בגטאות.
לכל נושא מוקדש שיעור או שניים.
השיעורים מלווים בסרטים קצרים וקטעי קריאה.

ערכה 4 – "התנגדות הנוער בגטאות"

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה בפלישת הצבא הגרמני לפולין. לאחר כיבוש פולין החלו הגרמנים להקים בה (ולאחר מכן בארצות נוספות שנכבשו) גטאות אליהם אולצו היהודים להיכנס ולחיות בתנאים קשים מאוד.
למרות הקשיים הרבים שליוו את החיים בגטאות, היו בקרב היהודים יחידים וקבוצות שניסו והצליחו להתנגד לנאצים בצורות שונות- מהתנגדות רוחנית ועד להתנגדות חמושה. ניתן למצוא אין ספור ביטויים להתנגדויות אלו בגטאות שונים באירופה. 
השיעורים שבערכה מתמקדים בפעילות של הנוער והצעירים בגטאות ובנסיונות ההתנגדות שלהם לנאצים.  לכל נושא מוקדש שיעור או שניים.
השיעורים מלווים בסרטים קצרים וקטעי קריאה.

 

ערכה 5- מרד תנועות הנוער

מהם המאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער? כיצד יגיבו תנועות הנוער למציאות המשתנה בתקופת מלחמת העולם השנייה? מה ישתנה ומה ישתמר בפעילות התנועות? אילו בחירות עשו חברי וחברות התנועות? מדוע קיבלו את ההחלטות שקיבלו, אף על פי שפעמים רבות החלטות אלו היו כרוכות בסיכון חייהם? מדוע דווקא חברי תנועות הנוער הובילו את נס המרד? מה עזר להם למרוד? מה הוביל אותם? מה ניתן ללמוד ממרד תנועות הנוער בתקופת השואה על חיינו היום?

ערכת הדרכה זו מאפשרת מפגש אינטראקטיבי, מחדש, מעניין ומלמד עם תנועות הנוער עד מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.

מרד-תנועות-הנוער   הורד

 

ערכה 6- חברות מצילות

ערכת הדרכה העוסקת בקהילות שהצילו יהודים בתקופת השואה. נתחקה אחר סיפוריהן הייחודיים של חמש קהילות שונות שכל אחת מהן בחרה במעשה הצלה קולקטיבי, בו היו שותפים כל חברי הקהילה. נביא לשיח המשותף שאלות מוסריות הנוגעות למניעיי קהילות להפגין חמלה ולהושיט יד לזולת, לסכן את חייהן ולהציל יהודים כקהילה. בתוך כך נדון בערכים המהווים את התשתית המוסרית של חברה כזו ואיך ניתן לבנות קהילה שלמה שכל חבריה הם חסידי אומות העולם? הערכה מזמינה גם לשיח על החברה הישראלית ועל תפקידנו כאזרחים ליצירת חברה צודקת וטובה יותר.

חברות מצילות   הורד

 

ערכה 7- מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה

ערכת הדרכה זו מגישה את סיפור מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה באמצעות שיעורים, עזרים וסרטונים, שיסייעו להנגיש את התוכן לתלמידים/ות.

זהו מערך שיעורים המתחיל מעיסוק בהונגריה כמדינה, בגורלה במלחמת העולם השנייה ובגורל היהודים שחיו בה. לאחר מכן נחשוף את הכיתה למחתרת החלוצית שפעלה בהונגריה ולמעשי הגבורה של היהודים הצעירים שפעלו במסגרת המחתרת. מעל הכל מרחפת השאלה, הרלוונטית תמיד ובכל מקום על מנהיגות בעת משבר. וביתר שאת, על תפקידם של נוער וצעירים במצבים כאלו.

 מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה    הורד