המאבק על הזיכרון: ציונים, בונדיסטים ומשמעות מרד גטו ורשה בזיכרון ההיסטורי

החלק השני בילקוט עמידה ומרד פותח במאמרו של אבינועם פת "המאבק על הזיכרון: ציונים, בונדיסטים ומשמעות מרד גטו ורשה בזיכרון ההיסטורי", שעוסק בזיכרון של העולם היהודי ובדרכו, בארגון היהודי הלוחם, אשר היהודים עצמם לא האמינו שיהיה אפשר באמצעות עט, מברשת או קול להמחיש את חוויותיהם במלואן. ואולם גם לפני קבלת המידע המדויק על המרד, החל תהליך של האדרת הגבורה, וכך אִפשר לקהלים שונים לדמיין את עצמם במצב דומה באמצעים אומנותיים שעזרו לעצב זיכרון קולקטיבי של השואה בימות המלחמה ואחריה. בו בזמן הזדרזו מנהיגים פוליטיים בתנועותיהם, דוגמת בונד והתנועות הציוניות, להתפלמס על גיבורי המרד ועל המשמעויות הפוליטיות והאידאולוגיות האמיתיות שלהם. במאמר זה אבינועם פת בוחן את דרכי עיצוב הזיכרון הקיבוצי בזמן המלחמה ואחריה, באמצעות הדינמיקה של דו"חות ועדויות שנבעו מתוך הגטו ומסגרות פוליטיות ודתיות שהשפיעו על הפרשנות של משמעות המאורע מייד אחרי התרחשותו. מקרב האוכלוסייה האזרחית היהודית היו שניסו להסתתר בתעלות הביוב ולמצוא באמצעותן דרך לשרוד. תעלות הביוב של ורשה, אשר אגניישקה הסקה מתמקדת בהן, היו לחלק חשוב ביצירת הנרטיב בתר־מלחמה של מרד הגטו והנצחתו, ובמאמר זה הסקה מתייחסת גם לדימויים המעוותים של תופעה היסטורית חשובה זו.

המאמר ייתקבל במייל תוך 7 ימי עסקים מרגע קנייתו