לשרוד! זיכרונות ילדות מתקופת השואה ותובנות מאוחרות מאת אברי פישר

זהו סיפור של בן יחיד שגדל בבית עוטף ואוהב עד שיום אחד הוא נאלץ להיפרד מהוריו, להסתיר את עובדת יהודיותו ולחיות בין זרים באימה ובפחד מתמיד שזהותו תיחשף. כאשר הסכנה מתקרבת, הוא מוצא מקלט אצל משפחה שמוכנה להכניסו לביתה באצטלת היותו ילד נוצרי שהוריו נספו. שם, ובבית נוסף, הוא מוצא הצלה.
הזיכרונות שנצרבו בו בילדותו, מנקודת המבט של ילד, הם הבסיס לאוטוביוגרפיה לשרוד! סיפורו של אברי פישר. בתחילת העשור העשירי שלו חוזר אברי עם תובנות ושאלות לתקופה המעצבת של חייו ועורך חשבון נפש על הדרך שבחר ללכת בה ועל החלטותיהם של הוריו ויתר בני ובנות משפחתו.
זהו סיפור אישי על ילד מברטיסלבה, ולא פחות מכך – זוהי עדות על עולם ומלואו שהיה ואבד. במסעו האוטוביוגרפי, הכתוב ברגישות ובכישרון, אברי מניח נדבך נוסף על גבי העושר הספרותי שנוצר במשך שנים ופותח לנו צוהר לילדות בימי האימה.

אברי פישר נולד בשנת 1935 להוריו, לילי וד"ר דוד פישר. השלווה אפופת האהבה שזכה לה בשנותיו הראשונות בחיק משפחתו נקטעה בצל שואת יהודי סלובקיה. במשך חודשים ארוכים חי אברי בזהות בדויה במסתור, הרחק מהוריו, עד בואו של השחרור המיוחל. אחרי המלחמה הצטרף לתנועת השומר הצעיר. יחד עם חברותיו וחבריו עלה בשנת 1949 לישראל והגיע לקיבוץ כפר מסריק כחניך עליית הנוער. עם תום שירותו הצבאי התקבל לחברוּת בקיבוץ, והוא חבר בו גם כיום.
מגיל צעיר היה אברי משתתף פעיל בחקלאות המקומית. לצד עבודה זו עסק בעבודה חינוכית בתנועת השומר הצעיר ובחינוך נוער עולה; היה מחנך ומורה במוסד החינוכי נעמן, ולאחר מכן מילא תפקידים מרכזיים בקיבוצו ובתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, בישראל ומחוצה לה, ובכללם ראש תנועת השומר הצעיר בפעולתה ברחבי העולם ומנהל מורשת – בית עדות על שם מרדכי אנילביץ'. עם צאתו לגמלאות פתח אברי עסק מקומי לתרגום ולעריכה ובשנת 2015 הצטרף למחלקת חסידי אומות העולם ב"יד ושם". כיום הוא מכהן בתפקיד יושב ראש של אחת מוועדותיה.
אברי נשוי לירדנה, אב לבן ולבת, סב לשישה נכדים וסבא־רבא לשלושה נינים.