מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

לאופיים של הניצולים מבין יהודי פולין

ישראל גוטמן, "היהודים בפולין לאחר המלחמה", ילקוט מורשת ל"ג, עמ' 62-102 ול"ד, עמ' 121 – 150, 1982
1/01/1982
 

לאופיים של הניצולים מבין יהודי פולין 

שחרור שטחה של פולין מידי השלטון הנאצי נמשך כחצי שנה. ב-20/21  ביולי 1944 חצה הצבא האדום את הנהר בוג וחדר לתוך השטחים המזרחיים הנכללים כיום במדינה הפולנית. בסוף ינואר 1945 הגיעו כוחות הצבא הסובייטי לקווי הגבול המערביים על פי מפת פולין בין המלחמות. בשום מקום, בעריה ובעיירותיה של פולין, לא נמצאו עוד יהודים היושבים בבתיהם ובשכונותיהם. לא נשאר קיים אף גיטו אחד מהגיטאות הרבים, שהקימו הנאצים ובהם ריכזו יהודים בתקופת הכיבוש. רק בתחום הגיטו בלודז' נותרו כתשע מאות יהודים חיים, מהם כשש מאות שהושארו כדי לנקות את השטח ולרכז את הרכוש היהודי שנותר, ואילו שלוש מאות שהצליחו להתחבא ולא שולחו עם הטרנספורטים בגל הפינויים האחרון בין יוני לאוקטובר 1944. הגרמנים לא הספיקו לפנות יהודים אחרונים אלה והם גם לא נרצחו1.  

גיטו לודז' היה אחרון הגיטאות לפינוי וחיסול. במערב פולין נשארו עדיין עשרות אלפי יהודים במחנות ריכוז ובמחנות עבודה, אך מרבית מחנות אלו פונו על ידי הנאצים בחיפזון בשל התקרבות הצבא האדום ואסיריהם נעו בהמוניהם ב"מצעדי מוות" אינסופיים בימי החורף והאביב של שנת 1945. כך פונו חמישים ושמונה אלף אסירים ממחנות אושוויץ, רובם יהודים, במחצית השניה של ינואר 1945. במקום נשארו אלפים אחדים של אסירים, כמעט כולם חולים ותשושים, שלא יכלו להצטרף לשיירות שפונו2. רבים מבין המשוחררים מתו בימים הראשונים אחרי השחרור מאפיסת כוחות או בשל סיבוכים חריפים שהופיעו אצל אנשים מורעבים שאחזם בולמוס לאכילת סוגי מזון שקיבותיהם לא היו מורגלות בהם במשך שנים. חזיון זה חזר ונשנה בקרב המשוחררים ממחנות הריכוז בגרמניה ובאוסטריה ומגיפה זו של מחלות דרכי העיכול הקטלניות נטלה עמה אחוז ניכר מקומץ היהודים הניצולים בתום המלחמה.  

כמה יהודים נשארו בחיים מתוך שמונה מאות קהילות וכשלושה מיליון ורבע יהודים שחיו על אדמת פולין ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, בספטמבר 1939? היכן ובאיזו דרך ניצלו המעטים שנותרו בחיים? לא קל להשיב על שאלות אלו. הנתונים שבידינו מתבססים על אומדנים וספירות חלקיות בלבד. בקביעת מספר הניצולים ניתן להגיע לנתונים כמעט ודאיים. בתשובה לשאלות היכן ניצלו אחרוני יהודי פולין, באילו נסיבות נתאפשרה הצלתם ומי סייע להם – עלינו להסתפק בקביעה כללית של שיטות הצלה, מקומות מקלט ומחנות בהם נותרו יהודים חיים. 

 

את הניצולים היהודים ניתן לסווג לפי שלוש חטיבות עיקריות:  

א. יהודים שנמלטו אל מחוץ לפולין על סף המלחמה ובחודשים הראשונים של הכיבוש. ניתן להניח כי כשלוש מאות וחמישים אלף יהודים נמלטו בדרך זו. רובם הגדול של הניצולים מחוץ לגבולות פולין היו הבורחים לברית המועצות, או המגורשים והגולים לתחומיה. כפי שנראה, חלק מכריע מיהודי פולין שניצלו על ידי גלות ברחבי ברית המועצות שבו לפולין עם גלי הרפאטריאציה אחרי המלחמה; 

ב. יהודים שהתחבאו בקרב הפולנים, הן על ידי כך שהתחזו כלא-יהודים, הן על ידי ישיבה במחבוא אצל פולנים ממכריהם או תמורת תשלום. על אדמת פולין ניצלו גם אלפים אחדים של יהודים בשורות של יחידות פרטיזניות לוחמות או על ידי הסתתרות ביערות; 

ג. יהודים ניצולים ממחנות הריכוז, מחנות העבודה ומחנות המוות, חלקם הקטן בשטחי פולין המשוחררת ורובם כשהם מפוזרים במחנות ריכוז בגרמניה, באוסטריה ואף במחנה טרזיינשטאט שבקרבת פראג. 

 

מותר להניח כי המספר הכללי של היהודים שניצלו בארצות חוץ, בתוך פולין ובמחנות ריכוז הגיע לשלוש מאות ושמונים אלף. ממספר זה ניצלו (לפי חלוקה זו): 

בברית המועצות ובארצות אחרות מחוץ לפולין 70% 

במחנות ריכוז ובמחנות עבודה גרמניים 20% 

בהסתר בקרב הפולנים או ביערות על אדמת פולין 10% 

 

היהודים הניצולים התרכזו על אדמת פולין טיפין-טיפין. בשטחים בין הבוג והוויסלה, ששוחררו עד ינואר 1945, נרשמו עד אוקטובר 1944 כשמונת אלפים יהודים3, שמרכזם היה אז בלובלין. בורשה, החרבה ברובה, נמצאו לאחר השחרור כשלושת אלפים יהודים4. באמצע יוני 1945 היו רשומים חמישים וחמישה אלף חמש מאות ותשעה יהודים בוועדים השונים ברחבי פולין המשוחררת, ואלה כללו את כל היהודים המשוחררים בפולין וחלק ממשוחררי המחנות. ביוני 1946 היו רשומים בוועדים היהודיים בערים המרכזיות ובוועדים יהודיים אזוריים מאתיים וארבעים אלף ארבע מאות שמונים ותשעה יהודים5. זהו, כנראה, מספר היהודים הגבוה ביותר של יהודים רשומים על אדמת פולין, שכלל גם את הגלים העיקריים של השבים מברית המועצות. סבירה היא ההשערה, כי מספרים שונים אלה גבוהים במעט מן השיעור במציאות. היהודים הניצולים לא התמקמו, בדרך כלל, במקום מגוריהם הקודם, אלא עברו ממקום למקום. שניים היו המניעים לנדידתם של היהודים בארץ המשוחררת. המניע הראשון – והחשוב – הוא החיפוש הנואש אחרי הקרובים. אף על פי שהמשוחררים ידעו היטב מה עלם בגורלם של יהודים ובגורל יקירהם, עדיין קינן בלבותיהם שביב של תקווה שנפש קרובה ניצלה בדרך נס. קירות משרדי הוועדים היהודיים בערי פולין מכוסים היו בפיסות נייר שהכילו שמות וכתובות הניצולים, מתוך תקווה שקרובים ומכרים יעלו על עקבותיהם. רק לעתים נדירות אירע שהעיניים הסורקות גילו שֵם של אדם יקר, וזעקת שמחה מהולה בכאב היתה מרעידה את הסביבה. בדרכם נרשמו היהודים בכל מקום אליו הגיעו ומכאן הכפילויות והקושי לקבוע את המספר המדויק של היהודים ששהו בפולין אחרי המלחמה בפרקי זמן שונים. לדעתם של בקיאים בחישובים סטטיסטיים, מן הדין להפחית כעשרה עד חמישה עשר אחוזים מהמספרים הרשומים6. מאידך גיסא, היה מספר מסוים של יהודים ששיעורו, כנראה, לא עלה על מאות או אלפים אחדים, אשר בזמן המלחמה אימצו לעצמם שמות פולניים וזהות זרה וגמרו אומר לא לשוב יותר ליהדותם. על אלה יש להוסיף אלפים אחדים של ילדים שאומצו על ידי משפחות פולניות או שמצאו מקלט במנזרים ובפנימיות למיניהן, ולמרות מיבצע של התחקות ופדיון ילדים יהודים, הם לא נתגלו או לא הוחזרו לידי יהודים.  

הסיבה השניה לנדודים היה הרצון להימצא בצוותא עם יהודים רבים, וזאת מטעמי בטחון וגם מתוך הצורך הפנימי לחיות בקרב יהודים. לפיכך עברו בודדים או קבוצות קטנות ממקומות זעירים לערים גדולות ולמקומות בהם התחילו להתהוות מרכזים יהודיים. בהמשך הזמן נוצר מרכז כזה בשטחי שלזיה תחתית. ערים מהן ברחו או גורשו הגרמנים יושבו מחדש על ידי משוחררי המחנות, חלקי אוכלוסיה פולנית ורפאטריאנטים מרוסיה. ערים אלו, שהתרוקנו מתושביהן הקודמים, הפכו למרכזים חדשים של היהודים בפולין העממית. 

כאמור, מספר היהודים הרשומים ביוני 1944, שעלה על מאתיים וארבעים אלף, היווה את נקודת השיא בריכוז המחודש של יהודי פולין אחרי המלחמה. ביולי 1946 נערך פוגרום ביהודים בעיר קֶלצֶה, ובחודשים הבאים התנהלה יציאה או בריחה המונית של יהודים מפולין. באביב 1947 נותרו בפולין כשמונים אלף יהודים7, ציבור שמטעמים שונים בחר להישאר, ואחרי שנות המבוכה והנדידה נחשב ליסוד קבוע במדינה הפולנית החדשה. גם מספרים הנוגעים ליהודי פולין בשנים מאוחרות יותר הם פרי השערה בלבד, משום שבמפקדים שנערכו בפולין לא נרשמו נתוני הדת או הלאומיות, ולכן אין לדעת מה היה מספרם המדויק של היהודים בפולין. אולם, כפי שאנו יודעים, שיעור היהודים אחרי ה"אקסודוס" הגדול בתקופת אי היציבות אחרי המלחמה, לא נשאר קבוע ולא עלה בשל ריבוי טבעי. גם לאחר 1947 היו שלושה גלי הגירה של יהודים מפולין, כאשר הגל האחרון בשנים 1967/8 היה למעשה גירוש מכוון על ידי השלטונות של אחרוני היהודים בפולין. 

בסקירה חטופה זו נעסוק רק בקווים הדמוגרפיים הבולטים ביותר בקרב יהודי פולין אחרי מלחמת העולם השניה. אחד מסימני ההיכר הבולטים הוא שיעור גבוה יותר של גברים מאשר נשים. לפי המפקד הרשמי שנערך לפני המלחמה, בשנת 1931, היו על כל מאה גברים 108.7 נשים בקרב האוכלוסיה היהודית בפולין8. ואילו לפי הרישום ביוני 1946 היו 54.3% מבין הניצולים גברים ורק 45.7% נשים9. מספרים אלה מצביעים על מסלולי ואמצעי הצלה. בקרב הפולנים ובמחבוא קל יותר היה למצוא מסתור לאישה מאשר לגבר. החזות של אישה היתה פחות מזדקרת בעיני רודפי יהודים; ומעל לכל – גם בבדיקה גופנית אצל אישה אי אפשר היה להסגיר את מוצאה. לעומת זאת היה מנין הגברים רב יותר בקרב הנמלטים לברית המועצות והמועסקים בעבודה במחנות. 

תופעה בולטת ביותר הוא השוני בהרכב הגילים בקרב הניצולים. בציבור יהודי לודז', בשנת 1945, הריכוז הגדול ביותר בקרבם באותה עת היה אחוז הילדים עד גיל ארבע עשרה (בכלל) - 7.3%; ואילו הקשישים מעל ארבעים וחמש שנים היוו באותה עת 7.7%. הגילאים שבין חמש עשרה לארבעים וחמש היוו אז 85% בקרב יהודי לודז'10. ברור שפרופורציות מעוותות אלו של חברה בה על כמעט כל שלושה עשר מבוגרים היה רק ילד אחד ובערך באותו יחס היו אנשים קשישים – הם תוצאה של הרצח וסיכויי ההצלה. 

המבנה הגילי היה נורמלי יותר בקרב היהודים פליטי פולין ששבו מברית המועצות. בציבור זה היו, לפי הרישום ברבע הראשון של שנת 1946, 20.2% ילדים עד גיל ארבע עשרה  

ו-14.3% קשישים11. לפיכך זרם הבאים מברית המועצות לא בלבד שהוסיף ממד כמותי מכריע לציבור היהודי המתקבץ אחרי המלחמה, אלא גם העניק לו מבנה גילי מגוון יותר. אם כי גם בין הבאים מברית המועצות היה שיעור הגברים גבוה במעט מזה של הנשים, הרי הדיספרופורציה העיקרית בין הגברים לנשים נגרמה בוודאי בשל הרוב המכריע של גברים בקרב ניצולי המחנות. 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial