פעילויות חינוכיות מאושרות על ידי תוכנית גפ"ן

ב"מורשת" מגוון רחב ביותר של סדנאות לתלמידי חטיבות הביניים והתיכון אשר אושרו על ידי תוכנית גפ"ן.

ניתן לקיים את הסדנאות אצלנו בגבעת חביבה, או כהדרכת חוץ. כל הסדנאות שמות דגש על ההיבטים ההיסטוריים, לצד התמודדות עם דילמות ערכיות ומתודיקה מגוונת. הסדנאות אינן "שטאנץ", והן יותאמו לגיל, רמת הידע, אופי ויכולות המשתתפים/ות, על בסיס הדגשים שיקבעו בשיתוף עם הגורם המזמין.

טבלת הפעילויות לפי שם:

מס' מענה במאגר	שם הסדנה	שכבת יעד
15026	כמו כל אחד אחר?	י"א-י"ב
15637	יאנוש קורצ'אק	ז'-ט'
15785	העולם היהודי שהיה	ז'-י"ב
15456	דמויות מופת בגטו ורשה	ז'-י"ב
15837	עיצוב זכרון השואה בישראל	י'-י"ב
15813	מנהיגות יהודית בתקופת השואה	ז'-י"ב
15033	רוח האדם – השאיפה לחיים	י'-י"ב
15465	התנגדות וגבורה	ז'-י"ב
15805	פנים להתנגדות – נשים בתקופת השואה	ז'-י"ב
15643	תנועות הנוער בתקופת השואה	ז'-י"ב
15840	השואה בראי הקולנוע	י'-י"ב
15032	הישרדות והצלה בתקופת השואה	ז'-י"ב
15797	דילמות בחיים בגטאות	ז'-י"ב
15830	דילמות בחיים במחנות	ז-י"ב
15472	חסידי אומות העולם	ז'-י"ב

לפרטים נוספים והתאמת תכנית: הלית כץ-ירון | 04-6309248 | [email protected]

פירוט הסדנאות:

"כמו כל אחד אחר?" 

חיי היום-יום תחת המשטר הנאצי 1939-1933

מס' תכנית בגפ"ן 15026

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

"כשהנאום נגמר כולם צעקו 'הייל'. {..] צעקתי כמו כל אחד אחר, הרמתי את ידי כמו כל אחד

אחר, בכיתי כמו כל אחד אחר ואהבתי אותו כמו כולם."

יום הפעילות "כמו כל אחד אחר" הינו מסגרת חינוכית ייחודית,  העוסקת בחיי היומיום של

גרמנים תחת המשטר הנאצי עד פרוץ המלחמה בשנים 1939-1933.

בפעילות זו נחקור את פניה של תקופה זו מנקודות מבט שונות, ונתמקד בזו של האדם

הגרמני, כל גרמני, בן-הזמן: מה פגש ברחוב, בבית הקולנוע, במקום העבודה? כיצד פנה

אליו המשטר, ומה היה יחסו לאותם מוסדות שלטוניים? לאילו סכנות היה חשוף, וכיצד בחר

להתמודד איתן? האם ניסה להתנגד, או אולי העדיף לשתף פעולה ולהרוויח מהמצב החדש?

אנו מבקשים לצאת למסע בעקבות עלייתה של המפלגה הנאצית, מסע שמתוכו עולות

שאלות מוסריות וחינוכיות, הנוגעות לאדם ולחברה באשר הם, בכל זמן ובכל מקום.

מטרות הפעילות:

א. הכרת מאפיינים מרכזיים בחיי היום-יום של גרמנים מהשורה תחת המשטר הנאצי

ב. ניתוח הדרכים בהן משפיעה מציאות טוטליטרית על פנימיותו של היחיד ובחינת האפשרות להתנגדות למשטר בתנאים אלו.

ג. זיהוי מאפיינים אנושיים של השתייכות להמון, תוך בחינת ובחירת הקווים האדומים שנרצה לשים לעצמנו בהיותנו חלק מהמון.

תיאור הפעילות:

הפעילות תתקיים בקבוצות עד 25 תלמידים.

 כל קבוצה תעבור בין חללים שונים, כאשר כל חלל יוקדש לעיסוק בפן אחר של החיים תחת

 המשטר הנאצי: הרחוב, הבטחות השלטון, הלשנות וטרור, הדרה ודיכוי, הפיהרר וחינוך

הנוער.

בכל חלל יחשפו התלמידים לפּניה של התקופה באמצעות תמונות, קטעי עיתונות, פוסטרים,

סרטי קולנוע, הקלטות סאונד ועוד. ההדרכה בתוך החללים השונים, סדנאות בפתיחת היום

וסדנאות סיכום, יפרשו את ההקשר הרחב, ויאפשרו לקבוצה לעבד יחד את התכנים שעלו

במהלך הפעילות.

יאנוש קורצ'אק

מס' תכנית בגפ"ן 15637

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

התכנית עוסקת בדרכו החינוכית של קורצ'אק אשר יישם ערכים של יחס מכבד לילד ולכל

אדם באשר הוא, בחירה בין טוב ורע, דאגה לחלש ואחריות כלפי הזולת, תוך פיתוח עקרונות

פדגוגיים חדשניים שהתווה במסגרות החינוכיות בהן פעל,

נבחן את השפעתו על התפתחות החינוך הדיאלוגי בפולין ובעולם כולו.נכין את בתי היתומים

שהקים שהיו מודל פורץ דרך לחינוך דמוקרטי. נלמד על  בית הדין של הילדים ונבחן מצבים

שנדונו בו.

נעיין בספרי ילדים שכתב ושילוב הקריאה והסיפור בחיי הילדים. נלמד על מסירותו של

קורצ'אק לילדים והחלטתו לעזוב איתם את בית היתומים שלו בגטו ורשה ולהישלח

לטרבלינקה.

קורצאק הפך לאחד הסמלים ההיסטוריים-יהודיים הגדולים של ימינו.

מטרת התכנית:  להכיר את עקרונות החיים בבית היתומים, להבין את הפעילות המשמעותית

למען זכויות הילד, לחקור את משמעות מעורבותם של ילדים בקביעת חוקים וגבולות, להיחשף לדמותו מעוררת ההשארה של קורצ'אק.

העולם היהודי שהיה טרם המלחמה

מס' תכנית בגפ"ן 15785

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

נכיר את הווי החיים בעיירה בתצוגת הקבע, ניראה דגם הממחיש את חיי היהודים לצד

הנוצרים בשטייטל, נפגוש את מגוון תנועות הנוער ואת מוסדות החינוך היהודי.

הצוות החינוכי של מכון מורשת בנה  תערוכה  וירטואלית על "העולם היהודי שהיה"

המאפשרת מפגש אינטראקטיבי, מחדש, מעניין ומלמד עם מגוון תכנים.

במהלך הצפיה בתערוכה ניפגש עם המגוון והעושר של העולם היהודי בפולין עד מלחמת

העולם השנייה. נלמד כיצד חיו היהודים, במה עסקו, איך נראו חיי הקהילה שלהם. בתערוכה

אנו מזמינים את בני ובנות הנוער להתעמק בתקופה המרתקת הזו בחיי העם היהודי, וללמוד

ממנה על חיינו, כאן בישראל. כל זאת באמצעות קטעי יומנים, שירים, תמונות ופעילויות

נוספות.נות, ובמיומנויות לבחינת טקסטים – סיפורת ושירה, עדויות, כתיבה היסטורית.

הסיור בתערוכות מלווה בסדנה:  היהודים בפולין עד המלחמה:
"עיירה אינה עיר, עיירה אינה כפר. עיירה היא עולם ומלואו"
(אבא קובנר)

בסדנה זו יקבלו התלמידים חשיפה ראשונית בעיקר לעולם היהודי המגוון שחי בפולין ערב

המלחמה. דרך סרטונים, משחקים וחידונים נכיר אלמנטים שונים בחיי היהודים.

מטרת התכנית: הפעילות בתכנית זו חושפת בפני התלמידים את הווי החיים היהודיים לפני

תקופת השואה, העושר התרבותי והרוחני על גווניו השונים,  באמצעותה מבקש מכון מורשת

לחנך את הנוער הישראלי לערכים של זהות יהודית, חיבור למורשת היהודית, שייכות

לקהילה, שייכות לעם.

דמויות מופת בגטו ורשה

מס' תכנית בגפ"ן 15456

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

התכנית  "דמויות מופת" נועדה להנגיש לתלמידים/ות, מורים/ות את סיפורם של שני גברים

ושתי נשים שפעלו בגטו ורשה, והשפיעו רבות על סביבתם.

מספר דמויות מופת נבחרו לתכנית זו:

מרדכי אנילביץ', סטפה וילצ'ינסקה, טוסיה אלטמן, עמנואל רינגלבלום.

לכל דמות הוקדש סרטון באורך של כ- 15 דקות, המבקש להציג את עיקרי פועלה בתקופת

השואה.

הפעילות כוללת  סדנה העוסקת בדמויות אלו, ובנוסף מביאה את סיפורו של דוד (יורק)

פלונסקי, נער מבריח מגטו ורשה, שלקח חלק במרד בגטו ולאחר מכן חי בזהות שאולה בצד

הארי.

הפעילות כוללת חידון דמויות המופת

מטרת התכנית: התלמידים יכירו דמויות מופת מגטו ורשה,  יתרשמו מפועלן ויבינו את

משמעות המושג "דמות מעוררת השראה" התלמידים יתנסו  בלמידה מקוונת של היסטוריה בדרך חווייתית ומהנה.

עיצוב זיכרון השואה

מס' תכנית בגפ"ן 15837

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

ככל שחולף הזמן מתלבטים העוסקים בשימור זיכרון השואה, ואיתם אנשי חינוך, כיצד

להנציח את האירועים ההיסטוריים, לכבד את זכר הנרצחים ולהשאיר את הפרק הדרמטי

הזה בתולדות העם היהודי בשיח הציבורי והפרטי.

מכון מורשת עוסק בסוגיה זו ומשלב אותה בפעילות לתלמידים ולמורים.

עיצוב הזיכרון: 
"רוצה אני שתקימו יד לנו – מצבה שתגיע עד השמים, ציון שיראה אותו         העולם כולו – פסל לא משיש ולא מאבן, אלא ממעשים טובים…"
(דוניה רוזן, "ידידי היער").

התכנית כוללת סדנה הבוחנת את התפתחות זיכרון השואה במדינת ישראל.

בסדנה זו נלמד על מאפיינים שונים והשינויים שחלו  בזיכרון השואה.

ננסה לברר מה משמעות הציווי "לזכור ולעולם לא לשכוח" עבורנו.

נושא נוסף שהזמן מכרסם בו ונשים עליו דגש בסדנה על יחס החברה הישראלית לניצולים. מה עושה החברה, מה יכול לתרום הפרט לאלה שעודם חיים בינינו ועברו את התופת.

מנהיגות יהודית בתקופת השואה – מנהיגות בצמתי הכרעה

מס' תכנית בגפ"ן 15813

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

המנהיגות היהודית בתקופת השואה ניצבה בפני דילמות והכרעות חסרות תקדים בהיסטוריה

האנושית. תכנית זו כוללת מספר סדנאות וביקור בתצוגת הקבע.

 נכיר באמצעות פעילות סדנאית תגובות שונות של המנהיגות היהודית במקומות שונים, נבחן

כיצד התייחס הציבור היהודי למי שניצבו בעמדות הנהגה רשמית או לא-רשמית ונתמודד עם

שאלות ערכיות על מהות המנהיגות בתקופת השואה והדרכים בהן באה לידי ביטוי.

• "הגורל רצה שלא נוכל להיות יחד […] אך אותו גורל רצה גם שבשנות הסבל הקשות ביותר

של עמנו, ממלאת אמך שליחות שמטרתה להקל סבל גדול זה".
(גיזי פליישמן, ספטמבר 1943)

סדנת חקר, בה נכיר דמויות במנהיגות היהודית  הפורמאלית והבלתי פורמאלית בתקופת

השואה. בסדנה זו נשים את הדגש על התפתחות עמדת המנהיגות של הדמויות השונות,

שלא כולן מוכרות לציבור הרחב ובוודאי שלא לתלמידים. מתוך תהליך החקר, ניגע בשאלות

ערכיות של מהות המנהיגות והניסיון לשמור על צלם אדם גם בתקופת השואה.

• דילמות יודנראט: 
"בין אותם מנהלים אשר עושים את עבודתם נאמנה, במסירות ומתוך מחויבות קולקטיבית כנה, ישנם אחרים, אשר אינם חדורים באותו מוסר…"
(י. קלוגמאן, גטו לודז', 1943).

סדנה זו עוסקת במנהיגות היודנראט במקומות שונים, בדילמות העולות מתוכה ובבחירות

השונות שנעשו. בסדנה נעסוק בשאלות של מנהיגות בכלל ומנהיגות יהודית בפרט: מהי

אחריות של מנהיג? האם מנהיג רשאי לקבל כל החלטה? מה היה מרחב הבחירה של ראשי

היודנראט השונים? האם היודנראטים שיתפו פעולה עם הגרמנים או התנגדו? מטרת הפעילות: העמקה במשמעות המושג מנהיגות, היכרות עם צורות מנהיגות שונות, פיתוח חשובה וגיבוש עמדה באשר לגבולות סמכויותיו של מנהיג.

רוח האדם – השאיפה לחיים בתקופת השואה

מס' תכנית בגפ"ן 15033

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

התכנית מכוונת את המשתתף להכיר סוגיות הקשורות בשואה באמצעות כלים ויזואליים

ויצירתיים המשקפים את רוח התקופה. התכנית משלבת סיורים מודרכים בתצוגות, סיורים

אלה מלווים בסדנאות מותאמות לנושא התצוגה. התלמידים ייחשפו לסיפורים היסטוריים

ואישיים של דמויות מופת אשר מהוות מקור השראה ופעולתן מזמנת שיח ערכי מעשיר על

רוח האדם והשאיפה לחיים.

מטרת התכנית: הפעילות בתכנית זו מביאה לשיח בנושא מכונן – השואה,  ובאמצעותה

מבקש מכון מורשת לקרב את הנוער הישראלי לערכים של ערך החיים, שייכות, אחריות,

שליחות והקרבה ועשייה למען האחר ולמען העם.

התנגדות וגבורה

מס' תכנית בגפ"ן 15465

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

התכנית עוסקת בשאלות כמו מהו המרד? מהי גבורה?

סביב סיפור מרד גטו ורשה- נעסוק בדרך אל המאבק המזוין, נלמד על השאיפות והערכים

שהנחו את המורדים. אחת הדרכים להשתתף בהתנגדות פעילה היתה הצטרפות

לפרטיזנים.

התכנית עוסקת  בדילמות של פרטיזנים ביערות- דרך קטעים מהסרט "התנגדות" נתמודד

עם דילמות שהתמודדו הפרטיזנים היהודים ונשאל מה הנחה אותם בבחירותיהם? האם יכלו

לבחור אחרת?

המסע אל משאת הנפש- מה רצו המורדים לבנות בארץ ישראל? על איזו מדינה חלמו?   מהי

משאת הנפש שלנו?- אילו ערכים אנחנו רוצים שינחו אותנו במדינת ישראל היום? באילו

דברים אנחנו רוצים למרוד ואילו דברים אנחנו רוצים לשנות? מהי המורשת אותה הורישו לנו

המורדים?

מטרת התכנית לדון במושגים רחבים כמו גבורה ומרד, לדון בשאלת הבחירה שהעסיקה

את המתנגדים בתקופת השואה, לעסוק במושגים כמו בחירה, התנגדות ופניה השונים, שיתוף פעולה, התארגנות, אומץ, תושיה.

פנים להתנגדות – נשים בשואה

מס' תכנית בגפ"ן 15805

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

דבריו של היסטוריון גטו ורשה, עמנואל רינגלבלום:
"האישה היהודייה רשמה דף מפואר במלחמה זו….".

מהווים חלק מתפיסת יסוד ערכית- חינוכית של מורשת. ייחודה של תכנית

זו הוא בהבלטת מקומן וקולן המהדהד של נשים אשר בחרו לעשות מעשה בתקופת האימה,

הרוע והחידלון.

הפעילות מתקיימת בביקור בתערוכה "פנים להתנגדות נשים בשואה" המציגה את תפקידן

החשוב של הנשים בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה. היא מביאה את סיפור חייהן

ואת התמודדותן של עשרות נשים, יהודיות ולא-יהודיות, אימהות ולוחמות, חברות מחתרת,

 מצילות וחסידות אומות עולם. בין הנושאים הנדונים: חיי הנשים במחנות ובגטאות, לחימתן

בהתקוממויות ובמרידות בתנועות הנוער ובפרטיזנים. מקום רב ניתן גם לסיפוריהן של

אחדות מן הנשים שגברו על הדיכוי, שרדו את המלחמה והקימו מחדש בית וחיו חיים מלאי

יוזמה ויצירה.

במהלך המלחמה פעלו צעירות במסגרות מחתרתיות כקשריות, המעבירות מידע, מסמכים

מזויפים, נשק ועוד. הן סיכנו את חייהן מדי יום ביומו, והיוו חלק חשוב בהתארגנויות

מחתרתיות במקומות שונים. פועלן היו רצוף בקשיים, דילמות וסכנות.

בסדנה המלווה את התערוכה  נלמד על הקשריות, כיצד פעלו, מה היו מניעיהן ובאילו דרכים באה לידי ביטוי תחושת האחריות הגדולה שחשו כלפי הציבור היהודי.

תנועות הנוער בתקופת השואה

מס' תכנית בגפ"ן : 15643

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

התכנית עוסקת במקומן של תנועות הנוער בגטו, נכיר את תנועת הנוער הציונית-חלוצית הגדולה באותה תקופה. נעלה דילמות מחיי היומיום של חברי תנועות הנוער וכיצד בחרו להתמודד עימן: החל מההחלטה לחזור לשטחי הכיבוש הנאצי ועד להחלטה לצאת למרד.

•           נחשוף בפני התלמידים פעילות יצירתית ואקטיבית של בני נוער בתקופת השואה.

•           ניצור דיון באפשרות לקיום פעילות מוסרית כרלוונטית גם בתנאים קשים.

•           נעסוק בשאלה מדוע דווקא חברי וחברות תנועות הנוער היו אלה שהובילו את המרידות?

•           נבחן מה קרה בסיום המלחמה, סיפור עלייתם של ניצולי שואה לארץ ישראל בדגש על תנועות הנוער.

תכנית זו מעלה שאלות של בחירה בזמנים קשים של מלחמה, טרור, סכנה קיומית ופחד.

האם אנחנו כבני אדם פועלים על פי אינטרסים אישיים,

 מה מידת המעורבות שלנו במתרחש סביבנו,

מה מניע אדם לפעול למען הזולת גם אם הבחירה מעמידה אותו בסכנה. מה מקומם ומידת השפעתם של בני נוער במתרחש במרחב בו הם חיים.

השואה בראי הקולנוע

מס' תכנית בגפ"ן 15840

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

בבואנו לעסוק בנושא השואה עם תלמידים חשוב לגוון את האמצעים המתודיים. הסרטים (או

קטעי סרטים) מתמקדים במימדים נבחרים בתחום השואה ומאפשרים לצופה לחוות את

ה"סיפור" בחושיו, מציפים סוגיות מורכבות שתהיינה בבסיס הדיון אחרי הצפיה.

• המסרים הנאצים:
סדנה המנתחת את דרכי התעמולה הנאצית שכוונה למבוגרים. החשיפה לדרכי התעמולה הנאצית עוזרת להבין כיצד ניצלו מנהיגי המפלגה את הפחדים, החולשות והרצונות של העם הגרמני וכיוונו אותם לצרכיהם.

• התנגדות יהודית בפרטיזנים:
בסדנה זו נכיר את ההתנגדות היהודית בדגש על הפרטיזנים. שחלקם היו מחנות משפחה והיו גדודי לוחמים. נכיר את הדילמות שעמדו בפני פרטיזנים יהודים ואת ההקשר בו פעלו .

• התמודדות יהודית במחנות: 
בסדנה זו נתמודד עם דילמות ובחירות של יהודים במחנות הריכוז וההשמדה נשאל מה מניע בני אדם לבחור כך או אחרת, האם תמיד קיימת אפשרות הבחירה והאם ניתן לדבר על מוסר בתוך מחנה השמדה?

• סמכותנות וציות:
מה גרם למיליוני גרמנים לציית להיטלר, גם אם לא תמכו בו בבחירות? מה מנע מהמוני גרמנים להתנגד למעשי זוועה שביצע המשטר הנאצי באנשים שעד לפני רגע עוד היו שכניהם? נעסוק במשמעויות של חיים בחברת המון, קונפורמיזם וציות עיוור לסמכות.

הישרדות והצלה בתקופת השואה

מס' תכנית בגפ"ן 15032

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

התכנית עוסקת במגוון נושאים הקושרים את תקופת השואה לימינו אלה: נחקור את חיי

הילדים והנוער בתקופת השואה, ניחשף לפעולות הצלה שנעשו ע"י יהודים וע"י גויים, נבחן

את תיפקודן ותפקידן של תנועות הנוער, ניבחן את תהליך עליית הנאציזם ונתייחס ליחסי

יהודים – פולנים אז והיום.  הפעילות עוסקת בין השאר בעיצוב זיכרון השואה בחברה

הישראלית.

מטרת התכנית:  היכרות עם פרק השואה דרך סוגיות הקשורות לחינוך החברתי, נכיר מושגים יסודיים והקשר ביניהם: שנאה וגזענות – זכויות האדם – סובלנות.

דילמות בחיים בגטאות

מס' תכנית בגפ"ן 15797

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

התכנית עוסקת בהגדרת הגטו והמעבר אליו כתוצאה מעליית הנאצים לשלטון. הפעילות

מעלה את מורכבות עזיבת הבית והמעבר לגטו-משמעויות השבר.  כיצד מתארגנים במציאות

כפויה, פעולות הישרדות, חילופי תפקידים במשפחה – ילדים משיגים מזון, שמירה על צלם

אדם, התמודדות עם הזהות היהודית, מציאת פתרונות לבעיות יום יום.

מטרת התכנית: להכיר את החיים בגטאות, להבין את הקשיים וההתמודדויות, לדון

בדילמות שתנאי החיים יצרו, לדון דילמות של הנהגה יהודית ודילמות במשפחה לבחון התמודדות עם קשיים עכשווים איתם מתמודדים בני נוער.

דילמות בחיים במחנות

מס' תכנית בגפ"ן 15830

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

"מירב כובד האשמה נופל על השיטה, על עצם המבנה של המדינה הטוטאליטרית…"
(פרימו לוי, "השוקעים והניצולים")

תכנית זו עוסקת בחיי היומיום במחנות הריכוז וההשמדה. בבסיסה הבנת מושגי יסוד בתחום

המחנות,  אינה באה להחליף שיעור היסטוריה אלא להציף שאלות אנושיות במצבים

 בלתי שגרתיים . נבחין בין גטאות למחנות, ננסה לברר האם לאדם יש בחירה בכל מערכת

נסיבות. האם ניתן לשפוט את התנהגות הקורבנות במחנות? האם במציאות של השמדה

וכפייה ניתן לדבר על מעשה ראוי ומעשה פסול? כיצד שמרו על צלם אדם ומאין שאבו כוחות

לשרוד את התופת,.

הפעילות הינה סדנאית ומזמנת דיון קבוצתי בסוגיות הקשורות בחיי היום יום במחנות.

מטרת התכנית: היכרות עם נושא המחנות, הבחנה בין מחנות לגטאות, העלאת שאלות הקשורות לחיים במצבי כפיה, התנהגות השולטים במצב והתנהגות הקורבנות.

חסידי אומות עולם

מס' תכנית בגפ"ן 15472

לצפייה בעמוד הפעילות באתר תוכנית גפ"ן לחצו כאן

תכנית זו עוסקת בפן האנושי של אנשים אשר חוו את מאורעות המלחמה ובחרו לסכן

את חייהם ואת חיי משפחותיהם בניסיונות להצלת יהודים. הצלה שהיתה כרוכה בהסתרה

מפני שכניהם ולעיתים מפני בני המשפחה. בחירה שדרשה אומץ לב ואמונה בדרך.

 מדוע פעלו כך? איזה מחירים שילמו על מעשיהם? האם אנחנו היינו פועלים להצלת בן עם

אחר ומסכנים את עצמנו ואת חיי הקרובים לנו?

המטרה המרכזית: תכנית זו מעלה שאלות של בחירה בזמנים קשים של מלחמה, טרור,

סכנה קיומית ופחד. האם אנחנו כבני אדם פועלים על פי אינטרסים אישיים, מה מידת

המעורבות שלנו במתרחש סביבנו, מה מניע אדם לפעול למען הזולת גם אם הבחירה

מעמידה אותו בסכנה. מה מקומם ומידת השפעתם של בני נוער במתרחש במרחב בו הם חיים.

לפרטים נוספים והתאמת תכנית: תאיר ענבר | 052-4616011 | [email protected]

התמונה הראשית בעמוד שונתה ונחתכה כדי שתתאים לפורמט העמוד.
התמונה היא תחת רשיון זכויות יוצרים CC BY-SA 2.0