מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ציפורה הורביץ ז"ל איננה

ציפורה הורביץ ז"ל איננה (הגדל)

אנו אבלים וכואבים על לכתה של ציפורה הורביץ ז"ל, חברת קיבוץ גלאון, אשתו של ד"ר אריאל הורביץ, עורך ילקוט מורשת.

ציפורה לא הייתה אפילו בת 6 כשפרצה מלחמת העולם השנייה. באחת נהפכו חיי המשפחה לגיהינום. הבן הבכור ניצל כשהוברח לבית-המועצות, הבן השני נרצח בהיותו בן 16 בלבד, וההורים שבמאמצים אדירים החביאו את בתם הקטנה ושמרו עליה - גם הם לא נמלטו מצפורני הרוצחים.

ציפורה הקטנה ניצלה בדרך נס לאחר שעברה את מחנות בודזין ומחנה ההשמדה מיידנק.

את סיפור חייה היא גוללה לאורך השנים באוזני משלחות הנוער של השומר הצעיר ובבתי ספר ברחבי הארץ.

 

ציפורה פרסמה את ספר הזכרונות "תותים אסורים" בהוצאת מורשת בשנת 2009

 

                    ציפורה ואריאל הורביץ

 

יהי זכרה ברוך.

 

 

הספד: ציפורה הורביץ ז"ל

ציפורה נולדה לפני 78 שנים בעיר הרובישוב, שבאיזור לובלין- להוריה מנדל ורבקה רוזנשטיין. היא גדלה בבית דתי. הוריה היו שומרי מסורת וכשרות ולה שני אחים בוגרים ממנה.

המלחמה האכזרית באירופה פרצה, כשעדיין לא מלאו לה שש שנים. רוחות המלחמה נשבו בכל האיזור. רק הספיקה ללכת לבית-ספר כללי וכבר הייתה עדה להערות וגידופים בנוסח: "יהודיה- תסתלקי לפלסטינה!"

היא חוותה על בשרה את תלאות המלחמה: הוצאות להורג- יהודים נורו למוות מידי יום. אחד משני אחיה נרצח על-ידי הנאצים, בעיר מולדתו, ב- 1943. יחד עם הוריה עברה את כל הזוועות. מכל משפחתה הקרובה נותרה  ציפורה ואחיה נתן. היא הייתה במחנה העבודה "בודזין" והמשך- מחנה ההשמדה "מיידנק". עברה אין ספור נדודים, בתנאים קשים ביותר- אם ברחובות לובלין, בבתים שונים, עד שלבסוף הוכנסה לבית-יתומים פולני וכך ניצלה. תוך כדי נדודים פגשה והוקסמה מחבורת צעירים, חברי תנועת "השומר-הצעיר", האמינה בדרכם והצטרפה לתנועה. ביום הנכסף הגיעה לעיר מרסיי- שם עלתה, עם מזוודה קטנה ותיק, יחד עם עוד 300 יהודים, על ספינה קטנה, "וולנה" שמה, שהייתה מיועדת להכיל 50 איש בלבד. כך הגיעה ארצה. הצטרפה לקיבוץ בית-זרע, התגייסה לצה"ל ועם שחרורה מהצבא, יצאה להדריך בקן השומר-הצעיר ברמת-גן.

מאוחר יותר פגשה את אריאל ויחד הקימו בית בגל-און. כאשר פולין פתחה שעריה לביקורי קבוצות מישראל,

חשה ציפורה צורך עז למסור את עדותה בכל הזדמנות, בליווי קבוצות צעירים, תלמידי תיכון שיצאו למסע בפולין- עדות על השואה בבתי-ספר בארץ ובקרב חיילי צה"ל.כמו-כן התבקשה לשאת דברים בטקס לציון יום-השואה, בקיבוץ יד-מרדכי.

לאריאל וציפורה נולדו שלשה ילדים. בתם הבכורה, שלומית- היום חברת קיבוץ כפר-מנחם. לה ולשמעון בעלה-שלושה ילדים. שאול הבן הצעיר- גיאולוג חי בארצות-הברית ולו שני ילדים. אסון כבד פקד את המשפחה, כאשר הבת גליה נפטרה בטרם-עת בעקבות מחלה קשה.

ציפורה למדה הוראה באורנים. מאז בואה לגל-און מלאה תפקידים רבים. שמשה מורה באולפנים לעולי ברית המועצות,ואף הגיעה למוסקבה בתוקף תפקידה. יצאה עם אריאל לשליחויות תנועתיות בארצות הברית ובדרום אפריקה. אהבה לשיר והשתתפה במקהלות. ב- 1981 הוציאה לאור ספר מקיף על תולדות הקיבוץ,

ערכה את הביטאון- עלון הקיבוץ במשך עשר שנים ותחת ידיה הופיעו 200 גליונות. הייתה מטפלת בקבוצות נוער,התמחתה בבישול ובאפייה. היתה דמות פעילה בחיי החברה והתרבות בקיבוץ. העדות המרשימה ביותר על קורותיה, באה לידי ביטוי בספרה "תותים אסורים", שלא מזמן ראה אור וזכה להערכה רבה.

 

יהי זכרה ברוך!

 

מיכה גולן - קיבוץ גל-און

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial