יהודה באואר ז”ל

20.10.2024 |

ד”ר יהודה באואר היה היסטוריון צעיר, מומחה להיסטוריה צבאית שעשה את הדוקטורט שלו על הפלמ”ח ומקומו בציונות בין תחילת מלחמת העולם השניה ועד לפירוקו במלחמת השחרור, כשפגש ב-1961 את אבא קובנר, פרטיזן, משורר, מראשי הקיבוץ הארצי ומאנשי הרוח הבולטים בו, שחשב שעבודתו טובה, אך הוא פחות או יותר מבזבז את זמנו כשהוא עוסק ביהודים בפלשתינה. כשיהודה שאל מדוע, ענה לו קובנר בשאלה – מהו הארוע החשוב ביותר בתולדות העם היהודי? כשיהודה ענה – השואה – ענה לו קובנר את זה אתה צריך לחקור. יהודה אמר שהוא מפחד לגעת בנושא הכל כך טעון הזה, ענה לו קובנר – זו נקודת התחלה מאוד טובה לחקור את השואה.

באואר הפך, יחד עם חברו הטוב פרופ’ ישראל גוטמן, להיות אחד מהחוקרים הנחשבים והמעמיקים בנושא השואה, בישראל ובכלל בעולם המחקר על השואה. בהמשך שניהם היו להיסטוריונים הראשיים של יד ושם והעמידו תלמידות ותלמידים רבים הממשיכים את דרכם ומרחיבים ומעמיקים את הנתיב שסללו. שניהם, למדו ולימדו באוניברסיטה העברית, שניהם יחד עם קובנר, חייקה גרוסמן, רוז’קה קורצאק ואחרים הקימו ב-1961 את מורשת – בית עדות ע”ש מרדכי אנילביץ והיו ממייסדיו של כתב העת ילקוט מורשת, שהוא כתב העת הוותיק בארץ היוצא ברציפות מ-1963 ועד ימינו והוא מוערך ומוכר בעולם המחקר של השואה והאנטישמיות. עד יומו האחרון היה יהודה חבר במערכת הילקוט.

אנו מלווים לדרכו האחרונה איש רוח ענק, הומניסט, אידיאליסט, היסטוריון שלא נשאר במגדל השן האקדמי ותמיד ראה עצמו גם מעורב ופעיל בחברה בה הוא חי וחותר לעולם טוב יותר.
אנו מלווים את האחרון מבין מייסדי מורשת, היחיד שלא היה ניצול שואה בעצמו אך זכה להיות חלק מחבורת הייסוד של מורשת, לדרכו האחרונה בכאב רב וכבר בגעגוע.בסרטון המצורף, ד”ר באואר מברך את באי הכנס הבינלאומי הראשון של WHISC – Women in the Holocaust – International Study Center , שהתקיים בבלגראד אשתקד.