לקטלוג

מאמר דיגיטלי – מקומה של לשכה 06 בהרשעתו של אייכמן

מחבר:
יוסי המי
שנה:
2022

שליחת כל רכבת על ידי הנאשם לאושוויץ או לכל מקום השמדה אחר, ובה אלף נפשות, כמוה כהשתתפות ישירה של הנאשם באלף מעשי רצח בכוונה תחילה, ומידת אחריותו המשפטית והמוסרית למעשי רצח אלה אינה נופלת
במאומה ממידת האחריות של מי שהכניס נפשות אלו במו ידיו אל תוך תאי הגזים [מתוך פסק הדין במשפט אייכמן].

 

ב־15 בדצמבר 1961 הורשע אדולף אייכמן פה אחד בבית המשפט המחוזי בירושלים. ראש המחלקה לענייני יהודים בגסטפו נמצא אשם ברוב סעיפי האישום, והואשם במילוי תפקיד מפתח ביישום הפתרון הסופי. קדם לפסק הדין משפט ארוך ומטלטל אשר שינה את פני החברה הישראלית בכל הקשור ליחס לשואה ולשורדים.

משפט אייכמן ייזכר יותר מכול בזכות עשרות העדויות המרגשות שנשמעו מעל הדוכן והציגו את סיפור השואה לאורכה ולרוחבה דוגמת אבא קובנר, שסיפר על המחתרת בווילנה; רבקה יוסלבסקה, שסיפרה על הרציחות בבורות המוות הנוראיים ויחיאל די־נור(ק. צטניק), שסיפר על ה"פלנטה האחרת" באושוויץ לפני שהתמוטט.

העדים נקראו לפרוס את סיפורה המלא והמורכב של השואה, לאו דווקא מן הזווית הקשורה ישירות בנאשם, אלא מתוך חוויותיהם האישיות. אומנם פשעיו של אייכמן נשזרו בסיפוריהם במגוון תפקידיו באס־אס — המתאם, המארגן והמנווט את שילוחי היהודים לגטאות ולמחנות ההשמדה, ברם חלקן של העדויות בהרשעתו את הנאשם היה מינורי.

רובם המוחלט של העדים לא שמעו על אייכמן בזמן השואה, קל וחומר פגשו אותו. מה גם שאייכמן לא שירת במחנות או בגטאות כי אם ברוב הזמן התנהל ממשרדו בברלין. בסופו של דבר התבססה הרשעתו של אייכמן בעיקרה על מסמכים רבים שאותרו בארכיונים שונים בארץ ובעולם, ועליהם התנוססו פקודות וחתימות שלו, הקשורים לפתרון הסופי. משהוחלט להעמיד את אייכמן למשפט צדק בישראל היה ברור כי יש להיערך אליו בקפדנות, ולשם כך היה צריך לבנות תיק חקירה על בסיס עדויות וראיות מוחשיות. משימה זו הוטלה על משטרת ישראל, ולשם כך הוקמה יחידת החקירות הייעודית הראשונה בתולדותיה — לשכה 06.

יחידה זו הייתה רק אחת משלוש יחידות ייעודיות שפעלו בפרשה, כחלק ממבצע אייר. במחקר ובשיח על המשפט ניתן משקל רב למשמעותו ההיסטורית, לפעילותה של מערכת המשפט בתחום וגם למבצע פינאלה, אשר הביא ללכידתו של הצורר 1 ברם חלקה של המשטרה בפרשה כמעט בארגנטינה וזכה להכרה וכן להערכה רבה.
נעלם מהשיח, ורק בשנים האחרונות החל מחקר מעמיק על פעילותה החשובה של המשטרה. למשטרת ישראל היה תפקיד מכריע בפרשה הן מבחינת תחום אחריותה והן מבחינת זמן פעולתה. המשטרה מילאה מגוון תפקידים, ולשם כך הוקמו שלוש יחידות ייעודיות:

  1. יחידת אייר (על שם החודש העברי שאייכמן נלכד והובא לארץ במאי 1960) — הייתה אמונה על שמירה על אייכמן בבִטחה במשך יותר משנה וחצי;
  2. לשכה 06 — הייתה אמונה על גיבוש התשתית הראייתית וחקירתו של הנאשם. שמה של היחידה נבחר משתי סיבות: היא הוקמה בשנת ,1960 וזו גזירה 2
  3. מִנהל המשפט — הייתה אמונה על ההכנות ממנה; והקשר לששת המיליונים; הרבות למשפט ועל הניהול הלוגיסטי והארגוני בזמן המשפט עצמו. לבסוף ביצעה משטרת ישראל עם שירות בתי הסוהר את גזר הדין במה שנקרא מבצע X. לטובת הפעילות הרבה הוקצו מאות שוטרים במשטרת ישראל בתפקידים שונים.

מאמר זה יתמקד בחלקה המכריע של לשכה ,06 יחידת החקירות הייעודית הראשונה אשר הוקמה במשטרת ישראל ואשר נועדה לגבש את התשתית הראייתית להרשעתו של אייכמן ולחקור את הנאשם על פשעיו. בסופו של דבר, התשתית הראייתית הענפה שהעמידה הלשכה, על בסיס עשרות אלפי מסמכים, הביאה להרשעתו הברורה והצודקת של אייכמן בבית המשפט.

מוזמנים לרכוש את המאמר המלא

המאמר ייתקבל במייל תוך 7 ימי עסקים מרגע קנייתו

מחיר: ₪25