מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

"איגרת הבזק": הוראות ריינהרד היידריך

"איגרת הבזק": הוראות ריינהרד היידריך בדבר מדיניות ונקיטת פעולות כלפי היהודים בשטחים הכבושים

 

 ברלין, 21 בספטמבר 1939

 

ראש משטרת הבטחון Chef der Sicherheitspolizei

Pf (II)-288/39 geh.

 

"איגרת בזק"

אל ראשי כל האיינזאצגרופן של משטרת הבטחון

 

הנדון: שאלת היהודים בשטח הכבוש

 

בהתייחס לשיחה שהתקיימה היום בברלין, אני מעיר את תשומת לבכם לכך פעם נוספת, שאת האמצעים הכוללים המתוכננים (כלומר המטרה הסופית Endziel), יש לשמור כסוד כמוס.

 

יש להבדיל בין:

1.      המטרה הסופית (שמחייבת זמן רב יותר) ובין:

2.      שלבים בביצוע המטרה הסופית (שיש להוציאם לפועל בפרקי זמן קצרים).

האמצעים המתוכננים מצריכים הכנה יסודית ביותר, הן מבחינה טכנית והן מבחינה כלכלית.

מובן מאליו, שלא נוכל לקבוע מכאן את התפקידים הצפויים לכל פרטיהם. ההוראות וההנחיות הבאות משמשות בעת ובעונה אחת את התכלית, להניע את ראשי האיינזאצגרופן לשיקולים מעשיים.

 

I

תנאי ראשון [להשגת] המטרה הסופית הוא קודם כל ריכוזם של היהודים מהעיירות והכפרים בערים הגדולות יותר.

[תנאי זה] יש לבצע במהירות.

תוך כדי כך יש להבדיל:

1)      בין השטחים  דאנציג (Danzig) ופרוסיה המערבית (Westpreussen), פוזן (Posen), שלזיה העילית המזרחית (Ostoberschiesien) ובין:

2)      שאר השטחים הכבושים.

במידת האפשר יש לשחרר מיהודים את השטח הנזכר בסעיף 1, לפחות צריך לחתור ליצירת ערי ריכוז מועטות בלבד.

בשטחים המוזכרים בסעיף 2, יש לקבוע רק נקודות ריכוז מעטות ככל האפשר, בכדי להקל על הצעדים המאוחרים יותר. עם זאת, יש לקחת בחשבון, שכנקודות ריכוז ייקבעו רק אותן הערים שהן צמתי-רכבות, או לפחות מצויות ליד מסילות הברזל.

נקבע עקרונית שיש לפרק קהילות יהודיות למטה מחמש מאות נפש ולהעבירן לעיר הריכוז הקרובה ביותר. צו זה אינו חל על האזור של איינזאצגרופה I מזרחית לקראקוב, הגובל בפולאניצה יארוסלאב (Polanice Jaroslaw), קו התיחום החדש והגבול הסלובקי-פולני לשעבר. בתוך אזור זה יש לקיים רק מיפקד-עזר של יהודים. בהמשך יש להקים מועצות זקנים (Altestenrate) יהודיות, שבהן נדון להלן.

 

II

מועצות זקנים יהודיות

1)      בכל קהילה יהודית יש להקים מועצת זקנים יהודית, אשר תורכב ככל האפשר מאישים סמכותיים והרבנים שנותרו. מועצת הזקנים תמנה עד עשרים וארבעה גברים יהודים (בהתאם לגודל הקהילה היהודית).

היא תישא במלוא האחריות שבמשמעות מילה זו, לביצוע מדוייק ולפי לוח הזמנים של כל ההוראות שניתנו ויינתנו.

2)      במקרה של חבלה בהוראות אלו יש להודיע למועצות על נקיטת אמצעים חריפים ביותר.

3)      על היודנראטים (Judenrate) לערוך מיפקד-עזר של היהודים מורכב ככל האפשר לפי המין (בקבוצות גיל) א) עד שש עשרה שנה, ב) משש עשרה עד עשרים שנה, ג) מעל זה, וכן לפי סוגי המקצועות העיקריים במקומותיהם. את התוצאה יש למסור תוך הזמן הקצר ביותר.

4)      יש להודיע למועצות הזקנים את תאריכי ההעברה, משך זמנה, אמצעי ההעברה ולבסוף את מסלול ההעברה. כמו כן, יש להטיל עליהן אחריות אישית ליציאת היהודים מן העיירות והכפרים.

כנימוק לריכוזם של היהודים בערים תשמש [הטענה] כי הוכח שהיהודים נטלו חלק בהתנפלויות של לוחמי הגרילה ובמעי שוד.

5)      על מועצות הזקנים שבערי הריכוז יש להטיל את האחריות לאכסונם המתאים של היהודים הבאים מן העיירות והכפרים.

ריכוז היהודים בערים חייב, כנראה, לתת הוראות מטעמי בטחון משטרתי כללי, שרבעים מסויימים יהיו בכלל אסורים על היהודים; כמו כן, וזאת תמיד מתוך התחשבות בצרכים הכלכליים, לא יינתן להם, למשל, לעזוב את הגיטו ולצאת אחרי שעה קבועה בערבים וכו'.

6)      מועצות הזקנים יהיו אחראיות גם לכלכלת היהודים בשעת העברתם לערים.

אין למנוע מהיהודים היוצאים לקחת איתם את רכושם הנייד, במידה שהדבר אפשרי מבחינה טכנית.

7)      ליהודים שאינם ממלאים אחר הפקודה לעבור לערים, יש במקרים מוצדקים לתת ארכה קצרה. יש להודיע להם על עונש חמור ביותר אם לא ימלאו [את הפקודה] לאחר ארכה זו.

 

 

III

עקרונית יש תמיד לנקוט בכל האמצעים הדרושים, בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם המינהל האזרחי הגרמני וכן עם שלטונות הצבא המוסמכים במקום.

בעת הביצוע יש לדאוג לכך, שהשטחים הכבושים לא ייפגעו מבחינה כלכלית.

1)      בראש ובראשונה יש להתחשב בצרכי הצבא, למשל כמעט ואי אפשר יהיה להימנע מלהשאיר לעת עתה פה ושם סוחרים יהודים, אותם מוכרחים להותיר באין אפשרות אחרת, בשביל אספקת המזון לחיילים. אולם במקרים כאלה צריך, מתוך תיאום עם שלטונות המינהל הגרמני במקום, לחתור בהקדם לאריזאציה של המפעלים האלה ולהשלים את הגירת היהודים.

2)      לשם הבטחת האינטרסים הכלכליים הגרמניים בשטחים הכבושים זה מובן מאליו שמוכרחים להותיר לפי שעה ענפי תעשייה ומפעלים יהודיים חשובים לקיום, למלחמה או לתכנית ארבע השנים. גם במקרים אלה יש לחתור בהקדם לאריזאציה ולהשלים את הגירתם של היהודים.

3)      לבסוף, יש לקחת בחשבון את מצב התזונה בשטחים הכבושים. כך, למשל, יש למסור לעיבוד תחת פיקוח את אדמותיהם של מתיישבים יהודים, ככל האפשר, לידי איכרים גרמנים או פולנים שבסביבה, ובאופן כזה לדאוג לקציר שנותר או להכנת השטח לעיבוד.

בכל הנוגע לשאלה החשובה הזאת יש להתקשר עם האחראי לחקלאות של ה-c.d.z. [ראש המינהל האזרחי].

4)      בכל המקרים בהם לא יושג תיאום בין האינטרסים של משטרת הבטחון מצד אחד לבין המינהל האזרחי הגרמני מצד שני, יש לדווח לי באופן המהיר ביותר לפני נקיטת האמצעים המפורטים הנוגעים בעניין ולחכות להכרעתי.

 

IV

מפקדי האיינזאצגרופן ידווחו לי באופן שוטף על העניינים כדלקמן:

1)      סקירה מספרית על היהודים הנמצאים בתחומי סמכותם (ככל האפשר לפי החלוקה שנמסרה לעיל). כאן יש לציין בנפרד את מספר היהודים המועברים מהעיירות והכפרים, ואלה שכבר נמצאים בערים.

2)      שמות ערים שנקבעו כנקודות ריכוז.

3)      התאריכים שנקבעו להעברת היהודים לערים.

4)      סקירה על ענפי תעשייה ומפעלים יהודיים חשובים לקיום, למלחמה או לתכנית ארבע השנים שבתחום סמכותם. במידת האפשר יש לציין את הדברים כדלקמן:

א)      סוג המפעלים (וכן יש להצביע על האפשרויות להסבה של המפעלים ולעשותם לחיוניים ממש, כלומר חשובים למלחמה, או לתכנית ארבע השנים).

ב)      באיזה מהמפעלים האלה יש לבצע אריזאציה בהקדם (בכדי למנוע נזק כלשהוא)? כיצד מוצעת האריזאציה? גרמנים או פולנים (ההכרכעה הזאת מותנית בחשיבות המפעל).

ג)       מה מספר היהודים המועסקים במפעלים אלה (מהם בעמדות מנהליות?) האם אפשר לקיים את המפעל ללא קשיים אחרי סילוק היהודים, או שמא יש צורך לשם הפעלת המפעל בהקצאת כוחות עבודה גרמניים או פולניים? [וזאת] באיזה היקף?

במידה ויש צורך לכלול כוחות עבודה פולנים, צריך להקפיד על כך שהללו יובאו בראש ובראשונה מן החבלים הגרמניים לשעבר, בכדי להקל על הבעיה.

את העניינים האלה ניתן לבצע רק על ידי הפעלתן ושיתופן של לשכות עבודה גרמניות שהוקמו.

 

V

למען השגת המטרה המוצבת אני מצפה להפעלתם המלאה של כל כוחות משטרת הבטחון ושירות הבטחון (Sicherheitsdienst). מפקדי האיינזאצגרופן המוצבים זה ליד זה, חייבים לבוא במגע ביניהם בכדי לכסות כליל את השטחים הנוגעים בדבר.

 

VI

העתק מצו זה קיבלו: ה-OKH [הפיקוד העליון של חיל היבשה], הממונה על תכנית ארבע השנים (Beauftragter fur den Vierjahresplan, לידי מזכיר המדינה האדון נוימאן Neumann), מיניסטריון הפנים (לידי מזכיר המדינה האדון שטוקארט Stuckart), מיניסטריון לתזונה וכלכלה (לידי מזכיר המדינה האדון לאנדפריד Landfried) וכן ראש המינהל האזרחי בשטחים הכבושים.

 

 

                                                                   עה"ח היידריך

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial