מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ה - אישים באות ה'

האסה לודולף 

מנהיג סניף המפלגה הנאצית בגטינגן. איש מרכזי בתנועה בצפון גרמניה. 

 

הוגנברג אלפרד 

איל עיתונות, מנהל מפעלי קרופ, מייסד הליגה הפאן גרמנית. תמך ברעיון מרחב המחיה. הנהיג את מפלגת העם הגרמנית (DNVP). הוא הנהיג את המהלך של ישיבת היטלר בקואליציה עם מפלגתו שלו, בציפייה שהוא יצליח להיות בעל הכוח במציאות. למרות ציפיותיו, מפלגתו, ששינתה את שמה במאי 1933 ל"חזית הלאומית הגרמנית", התפרקה ביוני 1933. התפרקות מפלגתו קרתה לאחר שהוא עצמו התפטר מן הממשלה, רוב תומכי מפלגתו עברו למפלגה הנאצית ותהליך שליטתו הבלעדית של היטלר כבר צבר תאוצה. 

 

הוול ולתר 

ראש המטה האישי של ריבנטרופ בזמן כהונתו כשר חוץ. נחשב לאהוד יותר מריבנטרופ. מבחינת ההיררכיה היה ממונה על וייצקר. 

 

הוסבך פרידריך 

אחד משלושת שלישיו הצבאיים של היטלר. היה אמון בעיקר על צבא היבשה. 

 

הופמן היינריך 

צלמו האישי של אדולף היטלר. 

 

הורטי מיקלוש 

אדמירל הונגרי שהתמנה לראש המדינה של הונגריה כ"עוצר" בתחילת שנות ה-20. הורטי כרת ברית עם גרמניה במטרה שזו תחזיר להונגריה שטחים שאיבדה במלחמת העולם הראשונה. כשהתקרבו הסובייטים לקראת סוף שנת 1944 להונגריה, ניסה לפרוש מהברית ולחתום על הפסקת אש. בתגובה פלשה גרמניה להונגריה ומינתה ממשלת בובות, אך הורטי עדיין החזיק בתפקידו. ממשלת הבובות שילחה כחצי מיליון מיהודי הונגריה למחנות השמדה. בספטמבר 1944 פיטר הורטי את הממשלה וניסה לחזור ולשלוט בהונגריה, אך הגרמנים, בפיקודו של סקורצני, חטפו את בנו והורטי נכנע וויתר על השלטון. עד סוף המלחמה היה נתון במאסר בגרמניה. 

 

היידריך ריינהרד 

קצין ימי מודח, שעלה במנגנוני הביטחון הנאצים עלייה מטאורית. התמנה במרץ 1933 למפקד המשטרה הפוליטית של בוואריה ובהמשך התמנה לראש שירות הביטחון של המפלגה (ס"ד) ולראש לשכת המשטרה החשאית של פרוסיה. ב-1935 התמנה לתפקיד של ראש משטרת הביטחון (גסטאפו, משטרת הפלילים, ס"ד) ולאחר מכן, ב-1936 מונה לראש המשרד הראשי לביטחון הרייך. ב-1939 מונה לאחראי על "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", שהקים הרמן גרינג ב-24.1.1939. על היידריך היה ממונה הימלר. היידריך הוא שיזם ופתח את ועידת ונזה, תוך שציין את ההרשאה שנתן לו גרינג להיות הממונה על 'הפיתרון הסופי לשאלת היהודים'. ב-27.5.1942 נפצע היידריך אנושות כתוצאה מהתנקשות בחייו. את ההתנקשות ביצעו שני גולים צ'כים, שהוטסו מלונדון בסיוע ארגון לוחמה בריטי (SOE). פרט לשניהם היה גם צופה שהודיע כשמכוניתו של היידריך מתקרבת. שמות שני המתנקשים היו יוזף גבצ'יק ויאן קוביס. סוכן צ'כי אחר של  ה-SOE הלשין על השניים, הס"ס הגיע אליהם, כיתר אותם ולאחר קרב יריות, הם התאבדו. בנוסף, תפס הס"ס 1,300 צ'כים והוציא אותם להורג כנקמה. גם הכפר הצ'כי לידיצה, ששמו נמצא בכליו של סוכן  SOE לאחר שנתפס, נהרס לגמרי ב-10.6.1942. תושביו הגברים נורו, הנשים והילדים נשלחו למחנות. היידריך עצמו מת מפצעיו שבוע לאחר ההתנקשות. 

 

הימלר היינריך 

רייכספירר-ס"ס. הצטרף למפלגה הנאצית ב-1923, בהשפעתו של ארנסט רהם (על רציחתו פיקד 11 שנה אחר כך) ולקח חלק בניסיון הפוטש. אחרי יסודה מחדש של המפלגה היה פעיל בתור מזכירו של גרגור שטראסר וב-1926 שימש גם כגאולייטר של בוואריה עלית- שוואביה והיה סגן הממונה על התעמולה במפלגה. ב-1927 התמנה לסגן הרייכספיהרר של הס"ס ושנתיים לאחר מכן התמנה למפקד הס"ס, אז עדיין היה כפוף הס"ס לס"א בפיקודו של רהם. ב-1.4.1934 מינה גרינג את הימלר לראש הגסטאפו ובתפקידו זה הוביל הימלר את 'ליל הסכינים הארוכות' ולאחר חיסולו של רהם הפך הימלר למפקד הס"א והס"ס יחד עם הגסטאפו. ב-1936 אוחדו המשטרות השונות בגרמניה והימלר הועמד בראש הארגון כרייכספיהרר של הס"ס וראש המשטרה הגרמנית. ב-1939 מונה ל"נציב הרייך לחיזוק הגרמניות" וה"קומיסר לענייני התיישבות" (=יישוב מחדש). הוא חיזק את יחידות הוואפן ס"ס, שהיו בעצם דיוויזיות לוחמות תחת פיקוד הס"ס ולא תחת הצבא. ביולי 1941 חתם היטלר על צו המפקיד בידי הימלר את האחריות לשאלת היהודים בשטח ברית המועצות, ב-20.8.1943 מונה ע"י היטלר לשר הפנים. הקים את יחידות ה"פולקסשטרום". אחרי מאסרו והוצאתו להורג של פרום, התמנה למפקד צבא המילואים וב-1945 פיקד (לא בהצלחה) על קבוצת ארמיות חדשה שמטרתה הייתה לעצור את התקדמות הסובייטים. לאחר המלחמה ניסה הימלר להתחזות לחייל ולברוח, אך הוא נתפס והתאבד ב-23.5.45, בזמן שהיה במעצר בעזרת גלולת ציאניד. 

 

הינדנבורג פאול פון אונד בקנדורף 

גיבור מלחמה גרמני, היה פלדמרשל בצבא. נבחר בבחירות לנשיאות ב-1924 והיה הנשיא עד מותו והחלפתו בידי היטלר ב-1934. למרות התנגדותו להיטלר, הוא היה זה שבסופו דבר מינה את היטלר לקנצלר ב-1933. 

 

הלדורף וולף היינריך פון 

מפקד משטרת ברלין מסוף שנות ה-30. 

 

הלדר פרנץ 

ראש המטה הכללי של צבא היבשה לאחר התפטרותו של בק, עד שפוטר ב-24.9.1942, עקב חילוקי דעות עם היטלר על החזית המזרחית והוחלף בידי מיור גנרל קורט צייצלר. עוד קודם לכן, ב-1938 ניסה לגלגל תוכנית להפלת היטלר אם יצא למלחמה, אך הסכם מינכן הוריד את הנושא מהפרק. לאחר כישלון הקשר של 1944, נעצרו הלדר ומשפחתו והוחזקו במחנות ריכוז עד לסוף המלחמה. 

 

הנדרסון נוויל 

שגריר בריטניה בברלין. הוביל את המגעים עם גרמניה בימים שלפני פרוץ המלחמה. 

 

הנפשטנגל ארנסט פוצי 

משכיל אמריקאי למחצה שתמך בהיטלר וקשר עבורו קשרים רבים בקרב הבורגנות ובעלי ההון. הוא עצמו תמך בכסף במפלגה הנאצית וטרח ליצור קשרים נוספים. הוא היה זה שחיבר את היטלר לברוקמן. היה אחראי על עיתונות החוץ במשרד התעמולה. 

 

הס רודולף 

לקח חלק בפעילות לאומנית כבר ב-1917, מראשוני התנועה הנאצית. כבר בהתחלה תמך מאוד בהיטלר ונמנה על מקורביו. הרבה מחיבוריו הראשונים של היטלר עם גורמים בימין הגרמני נעשו ביוזמתו של הס. לקח חלק בפוטש ב-1923 וישב בכלא בעקבות כך. במשך תקופה ארוכה היה מזכירו האישי של היטלר ודרכו עבר כמעט כל אדם שחיפש גישה אל היטלר. בהמשך שימש כסגן ראש המפלגה. במלחמה ניהל את המפלגה הלכה למעשה, עד ל"משימת השלום". ב-10.5.1941, עלה הס לבדו על מטוס וטס לסקוטלנד, על מנת להיפגש עם הדוכס מהמילטון. הס האמין שהוא יצליח, אם ייפגש עם הדוכס ולאחר מכן עם צ'רצ'יל, להביא להסכם שלום בין בריטניה לגרמניה. הוא חשב שהאויב האמיתי הם הסובייטים ולכן בריטניה וגרמניה צריכות לפנות ביחד כנגדו. שאיפתו זו של הס הייתה מנותקת מהמציאות. צ'רצ'יל אסר אותו ובגרמניה הוא הוקע כמופרע, חולה נפש ובוגד. המקרה יצר בעיה עבור המפלגה הנאצית; כיצד להסביר לציבור שאדם שהיה בתפקידו שני רק להיטלר. הייתה גם סכנה שבעלי בריתה של גרמניה יחשבו שהס פעל בשליחות היטלר ולכן יפסיקו את הברית עם גרמניה. הוקעתו המוחלטת של הס וטיעונים שונים על מחלותיו ועל כך שפותה ע"י סוכנים בריטים, היו התשובה של הממסד הנאצי לציבור שלו. הס עצמו נשפט בנירנברג אחרי המלחמה, נידון למאסר עולם והתאבד בכלא שפנדאו, בברלין, ב-1987. 

 

הפטן ורנר פון 

קצין במטה צבא המילואים, שלישו של שטאופנברג. יחד עם שטאופנברג הכין את הפצצה שאמורה הייתה להרוג את היטלר. לאחר כישלון הקשר, הוצא להורג ע"י פרום. הפטן ניסה עוד להציל את שטאופנברג- קפץ לפניו כשכיתת היורים פתחה באש, אך כמובן שזה לא עזר. 

 

הפלמן הנס 

אחד הגורמים העיקריים במבצע אותונזיה. היה ראש אגף 2B ב"המחלקה הראשית", שב"לשכת הקנצלר של הפיהרר של המפלגה הנאצית". הוא זה שהכין את תוכנית המבצע שהוגשה להיטלר והוא שעוד לפני שהתוכנית הפכה לניסיון כללי, ביצע רצח של כמה אלפי ילדים. 

 

הפנר אריך 

קולונל גנרל בוורמאכט. פיקד על קבוצת השריון 4 (ועל כוחות נוספים בהמשך) ובתפקידו זה פרסם ב-2.5.1941, עוד לפני פרסום פקודת הקומיסרים, פקודת מבצע לחייליו לגבי היחס לבולשביקים ובה הוא מורה להם לרסק ולהשמיד את האויב- הבולשביזם היהודי. בתחילת ינואר 1942, הודח הפנר מהצבא וכל זכויות הגמלה שלו נשללו ממנו, זאת משום שהסיג את הכוח עליו פיקד, בניגוד לפקודת העמידה במקום. הפנר הודח יחד עם עוד מפקדי משנה רבים. בהמשך תבע הפנר את זכויותיו בבית המשפט של הרייך ואף זכה. מקרה זה גרם להיטלר להוביל מהלך של הרחבה נוספת של סמכויותיו, מפני שעד אז אפילו להיטלר לא הייתה סמכות לפטר שופט או לעשות כל דבר שירצה בצבא. בקשר של ה-20 ביולי, יועד הפנר להחליף את פרום כמפקד צבא המילואים. לאחר כישלון ההפיכה, חמק הפנר בעקבות שיחה עם פרום, מהוצאה מיידית להורג והוא נאסר ע"י פרום. למרות זאת, לאחר שהס"ס והגסטאפו נכנסו לעניינים והחל מבצע "סופה" של הגסטאפו, הועמד הפנר למשפט בבית הדין העממי והוצא להורג בתלייה. 

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial