מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

טקס זיכרון לציון 70 שנה לנפילת חביבה רייק וחבריה הצנחנים התקיים במורשת

טקס זיכרון לציון 70 שנה לנפילת חביבה רייק וחבריה הצנחנים התקיים במורשת (הגדל)

 

טקס מרגש ורב משמעות ומשתתפים התקיים במורשת, גבעת חביבה, ביום חמישי ה-27 בנובמבר 2014 לציון 70 שנה לנפילתה של הצנחנית הארץ-ישראלית חביבה רייק, שעל שמה נקאת גבעת חביבה ושל חבריה הצנחנים: אנצו סירני, חנה סנש, פרץ גולדשטיין, אבא ברדיצ'ב, צבי בן יעקב ורפי רייס.

הטקס התקיים בנוכחות בני משפחות הצנחנים ודיברו בו מאיה ואן-אק ארגוב, מנכ"ל מורשת, איתן ברושי, מזכיר התנועה, אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה ויניב שגיא, מנהל גבעת חביבה.

 

 אנו מביאים את דבריה של מאיה ואן-אק ארגוב, מנכ"ל מורשת, בטקס:

 

אנו מציינים היום בטקס הזיכרון  את נפילתם של שבעת צנחני הישוב: אנצו סירני, חנה סנש, פרץ גולדשטיין, אבא ברדיצ'ב, צבי בן יעקב, רפי רייס וחביבה רייק.  שבעה מתוך קבוצה של 37 שליחים אשר לא יכלו לעמוד מנגד כאשר משפחותיהם ובני עמם נרצחים על אדמת אירופה.

את הבחירה לעשות מעשה ביטאה חביבה במילים: "עלינו לצנוח לתוך אירופה זו, כאם הפורצת לתוך בית בוער להציל את ילדיה" 

 

מאפייני המשימה המסוכנת הציפו שאלות קשות: האם אצליח לבצע את המשימה? האם אחזור? האם אזכה להקים משפחה?

אך ההתלבטויות לא ריפו את ידיהם, הם בחרו לצאת למשימה!

 

והיום, 100 שנים להולדתה של חביבה רייק, ו-70 שנים לאחר הירצחה, אנו, צוות מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', פועלים להעלאת דמותה ודמות חבריה אשר מהווים מופת ומצפן לידיעה כי ברוע חייבים להיאבק.

דמותה של חביבה רייק מהווה השראה לאמונה בשוויון בין בני האדם בכלל ולשוויון מוחלט בין נשים לגברים.

בשיר המפורסם, "במדורות מלחמה" מחפשת חנה סנש בעזרת פנס קטן אדם, בן-אדם. חביבה רייק וחבריה הצנחנים בבחירתם לצאת להילחם בגרמנים מהווים עמוד אש איתן.

*

להלן נאומו של אילן שדה:

 

בני משפחתה של חביבה, מפקדים, חיילים, תושבים, חברי ומנהלי גבעת חביבה, ברוכים הבאים לטקס הזכרון לציון 70 שנה לפועלה ונפילתה של חביבה רייק וחבריה הצנחנים.


אנו עומדים כאן היום בגבעת חביבה 70 שנה אחרי במקום הנקרא על שמה של חביבה רייק, חברת קיבוץ מענית, שהתנדבה לפלמ"ח למשימת ההגנה וההקמה של מדינת ישראל ובהמשך יצאה למשימה ממנה לא שבה - משימת הצלתם של יהודים מהצורר הנאצי.


כבן קיבוצה של חביבה רייק אני זוכר כילד את היום בו הובא ארונה לקיבוץ לפני קבורתה בהר הרצל לצד חבריה הצנחנים. אני זוכר גם כמה ריגשו אותנו המעמד וסיפור גבורתה אשר ליווה ומלווה אותנו לאורך כל הדרך.


הן יציאתה למשימה והן בכך שלמרות שיכולה הייתה בשלב מסויים למלט את עצמה והחליטה לא להפקיר יהודים לבדם ולהמשיך במשימת ההצלה, מראים ומצביעים על אופייה  המיוחד כמו גם על חבריה. אופי ודרך אשר לאורך השנים הובילו רבים רבים במערכות ישראל להתנדבות ונתינת הכל בכדי להקים בית בטוח לעם היהודי.

 

הבית הוקם והוא בית בטוח. שום טרור לא יהרוס את הבית. יחד עם זאת, אנו נמצאים היום בימים קשים של הסתה והפחדה, המלוות בנסיונות להסיט את המדינה מהמסלול המרכזי אליו עליה לצעוד – מסלול השלום וההשלמה בין שני העמים החיים בארץ ישראל.


אין כמקום זה – גבעת חביבה, מלסמל את המאבק נגד גזענות, אפליה ומאבק דתי. חביבה רייק וחבריה לחמו ונפלו על אותו המאבק נגד גזענות והסתה דתית.


נאחל לכולנו, לגבעת חביבה הצלחה בפועלה לחיים ביחד ובכבוד של כל תושבי המדינה, תוך כיבוד כל אחד ואחת באמונותיו, דעותיו ומנהגיו. נזכור ונזכיר תמיד את חביבה רייק  וחבריה הצנחמים על מעשה ההתנדבות והגבורה שגילו בימים החשוכים שעברו על עמינו ועל האנושות כולה.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial