מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

קריאה - "חברינו במערכת ההתגוננות בפולין"

קריאה - "חברינו במערכת ההתגוננות בפולין" (הגדל)

(חברי השומר הצעיר)

 

פ נ י מ י

 

חברינו במערכת ההתגוננות בפולין

 

האותות הראשונים להתגוננות שחברינו בפולין התכוננו לה, מצאנו במכתב מפולין בסתיו 1942. אחד החברים המרכזיים שנמלט מורשה הודיע שהוא צריך לחזור לשם, כדי לעזור לחברים שנשארו, ואפילו, אם נחוץ, יהיה בכוח. מיד (בדצמבר 1942) הוצגה לחברים שם השאלה, למה הם מתכוונים. האם יש כאן ביטוי לעניין קונקרטי, ואם כן – מהי העזרה הדרושה להם לשם כך מאיתנו.

בחודש ינואר 1942 קיבלנו ידיעות מוסמכות, שבחבל מסויים בפולין מתארגנת הגנה על ידי תנועות הנוער שלנו, המאורגן שם בגושים חזקים למדי. הכנות כאלו נעשו בכמה חלקים בפולין. טיפלו אז בהשגת אמצעים ורכישת נשק. כאופי ההגנה נקבע: התגוננות מול פעולות הגירוש של פלוגות העונשים. סיסמת חברינו היתה "המוות צפוי לנו בין כך. מוטב שנמות בכבוד". הידיעות אמרו שלא כל החוגים נטו לדרך הזאת, אבל תנועתנו החליטה ללכת בה ויהי מה.

כתוצאה מההכנות האלו, קיבלנו בינואר ידיעה, כי שלושה חברים מרכזיים (צ', י' ו-א'), אשר נמלטו מורשה בזמנם, עם הגירושים וההשמדות ההמוניות, חזרו לשם בסוף 1942, כדי לעזור לחברים שנשארו בגטו. לאמור: להשתתף באופן פעיל בעניין ההגנה.

במכתב מורשה מ-25 בינואר כותבים החברים: "גירוש משתולל זה כמה ימים. קיבלנו אותו כראוי. בהתאם למה שייחלנו, כידוע לך בוודאי". הכוונה – להתגוננות, שהוחלט לקדם בה כל גירוש. במכתב מ-6 בפברואר 1943 כותבים החברים מורשה: "- - - (מרכז התנועה בורשה) מוסרת לך דרישת שלום לבבית, - - - (הכוונה להגנה) ביקרה אצלה במשך זמן די ממושך. היא קיבלה אותה באופן הטוב ביותר".

ב-2 במרץ הודיעו לנו החברים מפולין, כי על אף הסיכויים המועטים הנראים להם, החליט עמי ללכת לקראת המוות ולעמוד על נפשו כשיחודשו שוב ימי ההרג והגירושים. הם הוסיפו, כי המועד קרוב, אם כי לא ידוע בדיוק, והוא מרחף על ראשם יום ויום. בידיעה זו, שהופנתה ישר לתנועה בארץ, אמרו החברים – אם יש בידינו לעשות דבר-מה, להציל, לעזור, ייעשה-נא הדבר ללא כל דיחוי, והוסיפו: מה שיבוא בבית הגנה יתרחש, אם כי חוגיה אינם רחבים ביותר.

מיד עם קבלת הידיעה הזאת, אשר כבר באמצע מרץ היתה בידינו, היתה הדאגה לכך שהחברים שם יקבלו עזרה ניכרת ומיד. נוסף על זה נעשו מאמצים, שגם כלי העבודה יגיעו לידיהם באשר התאוננו על הקשיים בהשגתם. המאמצים הרבים האלה נשאו פרי. אלה אשר היה בידיהם – בפולין – לעזור בכלי-עבודה (מחוגי הפועלים), קיבלו הודות להתערבות באי כוחנו הוראות מהמוסדות המוסמכים שלהם שיתייחסו באמון לחברינו ויעזרו להם בכלים. כבר ב-8 באפריל הודיעו לנו, שמבוקשנו בנידון זה נתמלא. בידיעה יותר מאוחרת, מהשבוע הרביעי באפריל, מחוגים לא-יהודיים, נאמר: "חבריכם קיבלו את כלי העבודה הנחוצים. הם השתמשו בהם אופן היעיל ביותר".

בידיעה ששודרה מורשה ב-23 באפריל על ידי המחתרת הפולנית למוסדות הפולניים בלונדון ואשר ביקשו למסרה לדוקטור שוארצברד בלונדון, לחברנו דוקטור זילברשטין בגנף ולחבר מ. ניישטט בתל אביב, והיא חתומה על ידי שורה של חברים וידידים בורשה – מבקשים עזרה מיידית בכל המובנים, ומאמצים להצלה. מוסר הידיעה הזאת מוסיף ב-24 באפריל: ישנן ידיעות על פעולת התנגדות חדשה, אמיצה וחזקה ביותר בגטו ורשה, נגד הרוצחים הגרמניים, אשר שלחו גם טנקים לתוך הגטו. רואים להבות אש עולות מתוך הגטו.

שודרה גם טלגרמה מורשה, חתומה על ידי שלושה חברי מרכז פועלי ציון שמאל, לפי כתובת זרובבל בתל אביב. את תוכן הטלגרמה הודיע מרכז מפלגת פועלי ציון שמאל בעיתונים ובמודעות. יחד עם זה, שודרה בסוף אפריל עוד טלגרמה מאת הועד הלאומי היהודי בפולין, הדורש מהעולם היהודי פעולה וכן מבקש מיד העברת סכום מסוים לעזרה דחופה.

 

 

3 במאי 1943

 

ארכיון מורשת, סימול D.1.311

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial