מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

למה אברום לא עלה? סיפורו של צבי ליברמן

לזכרה של משפחת מוסמן הציונית

אסתר (קופמן) כפיר ויעקב מוסמן שזכו לעלות ולגדל משפחות בארץ

אברום, אשתו ושני ילדיהם נורו ברובנה, אוקראינה

סבא שלמה חיים, סבתא מירצה, פייגה, מטל

הושמדו בשמחת תורה 1942 באוזיראן

למה אברום לא עלה?

צבי ליברמן היא דמות של חלוץ אמתי שידע לשלב "עט באת".עובד אדמה מחד ואיש ספר מאידך. איש העלייה השנייה שהקים משק בנהלל אך לא שכח כי עלה מרוסיה בשנת 1912 והשאיר מאחוריו חקלאים שרצו לעלות לארץ. כבר שם שלח ידו בכתיבה אך כנראה שלא אהב את יצירתו הראשונית, לפני שעלה כאילו סגר את עברו, שרף את כל מה שכתב שם. מאז עלייתו כתב רק על א"י והשילוב של עבר ועתיד בא"י, ובעיקר את המציאות הישראלית ומרכיביה האנושיים והפיזיים, שילב סיפורי יהודים וערבים, ספורים בטעם היסטורי.[1]

סיפורי הילדים שלו שילבו עלילות בתאורי עבודה חקלאית ומציאות של ילדים יהודים וערבים ביחד. לאחר שהודפסה חוברת ספר הילדים שלו "הדייגים הקטנים"  כתב: 'שמחה וגאווה מילאו את ליבי. כנראה אני מחונן בכל זאת בכישרון לכתיבת סיפורי ילדים...בלכתי אחר המחרשה  או בעשותי כל עבודה אחרת – היו נרקמים במוחי נושאים ועלילות לסיפורי ילדים[2]'

מאוחר יותר עבר לכתיבת רומנים אוטופיים ואפילו סיפורים דמיוניים.

סיפורו הראשון היה "גן הירק" אשר פתח לו את הדלת לכתוב למבוגרים בביטאון "הפועל הצעיר" ואחר כך גם ב"דבר" בעיקר פליטונים ומאמרים .[3]

במשך הזמן פתח ענף שלם של רומנים אוטופיים שבהם תאורים על חיי הארץ  ובתוכם שילב אידליות עם אדיאולוגיות סוציאליסטיות שהיו באוירת הימים בהשפעת הקומונות וערכי תנועת העבודה שהושפעו מרעיונות סוציאליסטיים. בספרו "חלום השלושה" הוא מתאר שלושה בני צפת  המייצגים טיפוסים אופיינים לתקופה: רודף כסף, רודף תענוגות וסוציליסט אשר מוציא את השניים מתוך חייהם המושחתים וביחד הם בונים קומונה סוציאליסטית.

סיפורים עלילתייםלילדים ונוער החל לכתוב בשנת 1932.  "עודד הנודד"  היה ספר  ראשון שהפך אחר כך לסרט האילם העברי הראשון. הסרט הוא מעין אזכרה לשם בנו של ליברמן, עודד, שנהרג בקטטה עם חיילים בריטיים. הסרט נעשה בתקציב דל מאד ובכוחות מקומיים בלבד. לא הייתה לו הצלחה מסחרית אך תרם רבות לתעשיית הסרטים בעתיד. ליברמן כתב בארבעים  שנות פעילותו כ30 ספרים. הוא מדגיש: 'שני עיקרים הדריכו אותי בכתיבתי: קודם כל –יצירת עלילה מעניינת ושנית הדגשת הערכים המחנכים.'[4]

 סרט נוסף שנעשה על פי ספרו של ליברמן בשנת 1938 הוא "מעל החורבות" אשר מתאר קבוצת בני נוער, שאחרי חורבן א"י בימי הרומאים, מקימים את יישובם מחדש בכוחות עצמם מכיוון שכל המבוגרים נהרגו במלחמתם ברומאים. הרבה גאווה לאומית מועברתלילדים על ידי גיבורי סיפוריו. בטובים שבסיפוריו תאר את חיי הילדים כשהם חלק מחיי הבוגרים בהווי החקלאי, הצעירים תומכים במעשי המבוגרים.

הווי החיים הוא פשוט, גם שפתם של הילדים היא עברית פשוטה ומובנת. חייהם במושב מכילים את כל המרכיבים המוכרים לו כבוגר בישוב חקלאי ראשוני.

לספורים שכתב ליברמן הייתה השפעה אדירה על הילדים ובני הנוער של אותם הימים.

הספורים גרמו לילדים להזדהות עם הילדים שבספורים ולהעביר להם תכונות אומץ, נחישות,  הקרבה , רצון לנצח את אויביהם והמטרה העיקרית הקמת מדינה יהודית בא"י.[5]

את צבי ליברמן לא זכרתי למרות שכן הייתי צריך להכיר את שמו.

כסופר הילדים של סיפורי ילדותי

שמו הגיע אלי דרך כרטיס ביקור פשוט ותמים           

 

צבי ליברמן

                                                            נהלל א"י

את הכרטיס מצאתי בעיזבונה של אמי לאחר שנפטרה. בגבו הופיע שמו של אברום.

 זמן רב הוא שכב בחזקתי אך לא ידעתי מה לעשות אתו, למה הוא מתקשר? איך הוא התגלגל לידיה?                     

 בתחילת שנת 2013 התקיימה בסינמטק הקרנה משוחזרת של סרט הראינוע העלילתי  הראשון שנעשה בארץ ישראל בשנת 1932 "עודד הנודד". ההקרנה הייתה מאד מרגשת ונוכחו בה גם בנותיו של צבי ליברמן והמשחזרים יוסי בית הלחמי ונתן גרוס. הסרט נושא את שם בנו עודד, נעשה בתקציב דל מאד והיה מבוסס על סיפרו של צבי ליברמן. בני משפחתו, קרוביו ומכריו שחקו בוו בו .הסרט מביא את תלאותיו של ילד שיוצא לטיול והולך לאיבוד וכל הישוב שהוא גר בו מתגייס לחפשו עד שהוא נמצא.                                                              בהיותי ילד היה זה סרט מבוקש מאד וראיתיו כשהייתי בן כ10 בן גילו של הגיבור.                              פניתי לבנותיו של צבי הגרות עד היום בנהלל, והראיתי להן את כרטיס הביקור שבידי. הן אחזו בו בהתרגשות גדולה כאילו החייתי את אביהן לפניהן שוב. מהן שמעתי שכל התכתובת שהייתה לאביהן נמסרה למכון לבון באפקה. הן סיפרו מעט מקורותיו וציינו כי בשנת 1934 עזב את משקו החקלאי בנהלל ונסע לפולין כדי לסייע בארגון העלייה לארץ בעיקר של  אגודה שיתופית "חקלאי" . במסגרת זו הוא שאף להעלות יהודים בעלי רקע חקלאי .

להערכתו היו בפולין  כ 20000  משפחות מתאימות לכך. אותן היה צריך להביא לארץ ולספק להן אדמה ואמצעים כדי שיהוו כאן גרעין ליצירת גוף חקלאי מקצועי ומבוסס.

ביניהן הייתה גם משפחת אמי, משפחת מוסמן שכללה אב, אם, אחות בכורה פייגה, אברהם (1909 אברום) אסתר (1912) יעקב (1914(, מטל(בת הזקונים) גרה מזה שלושה דורות בעיירה אוזיראן הנמצאת כיום באוקראינה בין הערים דובנה לרוונה. עיקר פרנסתם סחר בפרות נשירים. בנוסף היו חקלאים זעירים. בחצר הבית גדלו את ירק החֵמֶל (לתת) לתעשיית הבירה.ליד הבית היה משק חי לצרכים עצמאיים.   

באמצע שנות השלושים נסע צבי מספר פעמים לפולין כשליח עלייה. הוא בקר בריכוזי הישובים היהודיים פגש בקהילות הגדולות והקטנות. הגיע לבתי הכנסת בימי שבת וחג ופגש ביהדות המסורתית. הגיע לריכוזי תנועות הנוער. נפגש עם הנהגות הישוב המקומיות והביא את דבר אפשרות העלייה לארץ כדי להיות חקלאים בארץ ישראל. מאחר והוא עצמו נולד וגדל בפולין שלט במנהגים ובשפה המקומית על בוריה והרגיש שם כאילו הוא דג במים המוכרים לו כל כך. במידה מסוימת אפילו היה לו מוזר,בתוכו, מאחר שעלה לארץ ישראל רק לפני מספר שנים והנה חזר כשליח עלייה כדי להעלות אחרים . בין היתר הגיע צבי לקבוץ קלוסובה שהיה מרכז ארגון ההכשרות לעליה הפרוש על כל שטח ווהלין. בקלוסובה ישבה גם תנועת החלוץ הגדולה בין כל התנועות האידיאולוגיות והקיפה יישובים רבים וחברים בגילאים שונים והייתה מעין חלוץ לפני המחנה בהכשרת אנשים לקראת עלייה. צעירים יהודיים חיפשו לעשות שינוי בדרך חייהם, לעזוב את העיירות המתפוררות ולפנות לכוון יצירת עתיד ליברלי לאומי במסגרת מהפכות אחרות שהתחוללו באותם ימים באירופה. היציאה להכשרה היוותה קדקוד פעילות של צעירים לקראת עלייתם לארץ....ותנאי לקבלת סרטיפיקט...                                                                                 אסתר מוסמן הייתה חברת "העובד"שהיה ארגון בוגרים מעל גיל 26,הוקםב-1933 כדי להתחרות ברביזיוניסטים שהקימו את "ברית החייל" כארגון בוגרים משלים לצד בית"ר ובו יוצאי הצבא הפולני. כנראה אסתר רכזה את הסניף ולכןהתקבלה להכשרת מצ'יוב למרות גילה הצעיר אז (22-23) שהיה אחד מקיבוצי החלוץ בפולין. בהיותה בהכשרת מצ'יוב היא קבלה מצבי את כרטיס הביקור שלו שבגבו כתב את שמו של אברום אחיה כדי שאסתר תמסרו לאברום והוא יציג אותו לצבי כשיבוא להירשם לעלייה בלבוב.                                    מלבוב כתב צבי  ב  15.10.34 מכתב ארוך ומנומק להנהלת הסוכנות היהודית בירושלים. בו הוא סוקר את מצב היהודים החקלאים בפולניה: "גליציה עצמה מונה כעשרת אלפים משפחות יהודיות העובדות בחקלאות . בכל פולניה נמצאות עשרים אלף משפחות כאלה המונות כ -100,000 אלף נפש. בשנתיים האחרונות נעשו צעדים כדי לארגן חקלאים אלו בהסתדרות "אלאג" (ביידיש) עבודה זו נתקלת בקשיים רבים באשר היהודים מפוזרים בין הכפרים. בכל כפר נוצרי מספר יהודים קטן, יש כאלו שבהם יהודי אחד או שניים, ביניהם רבים אשר מעבדים שדותיהם ע"י אחרים והם עוסקים במסחר פעוט... באיניציאטיבה של עסקנים ובעזרת יק" א הקימו קואופרטיב לחלב "חמאה" כעין "תנובה" שלנו. יש עדיין חבלי לידה... מלווה בעסקנים בקרתי בכפרים  ראיתי את כל ענפי המשק המעובד באופן פרימיטיבי:  דשים במורג, הפרות בינוניות, אין מיכון זורעים וקוצרים בידיים. עובדים קשה עמו בתקופת העמק בשנים הראשונות, מקדימים ומאחרים בעבודה. יש כאלה שיש להם חנות פעוטה לעזר. היום המצב מתהפך והחנונים נהפכים לחקלאים. הולכת ונוצרת אצל יחידים ההכרה בצורך ארגון , בצורך קואופרציה....  אולם למרות כל המסירות והעבודה הקשה הרי באופן כללי הם עניים....  כל היהדות החקלאית הזו מדברת על א"י וחקלאות בא"י כעל אידיאל גבוה. לו ניתנה האפשרות הייתה קמה כל מאת האלף נפשות ועוברת ארצה במשך ימים ספורים..... האיכרים הללו בהתארגנם עלולים להביא ברכה רבה בהתיישבותם בא"י. הם יודעים את העבודה מסתפקים במועט, מוכנים לסבול בשנים הראשונות. .. אולם בהחלט לא מספיקה עבודתי ביניהם, אם לא תושיט כל העזרה מא"י  עם הקה"ק או פיקא לא ימסרו להם קרקעות."[6]

ב5 ביוני (אין ציון שנה) שטח צבי את רעיונותיו,כנראה שזה התקיים בלבוב

הוא היה בין אנשי העלייה השנייה ממייסדי נהלל, ראשון למושבי העובדים:

"הקמת ארגון לייסוד המושב אשר יגיש בקשה לממשלה א"י ואח"כ חייבים  להשקיע החברים את כספם. את הכספים (80 לא"י)מעבירים על חשבון האגודה העצמית"

"בשעת הקמת הארגון חייבים לדקדק שהאנשים יתאימו זה לזה"

-עבודה עצמית , אין מקום למסחר פרטי.

-אגודות קואופרטיביות יקיימו את המסחר עבור כלל המושב.

-"כל  תושב מתחייב ללכת לכפר לשנתיים שם יסתגלו האנשים לעבודה"

-כלי העבודה פרטיים, המכונות הגדולות בשותפות.

-משק מעורב "גם תבואה וגם כרם, וגם ירקות"

-"את התקנות יכול לשנות רק 75% של חברי האגודה"

-מטרת הארגון להקל את הבא ארצה,ואת סידורו על כן על כל איש ואיש להוסיף 4 לא"י

- "אין בדעתנו ליצור קומונה ,קבוץ, מטרתנו להתאים החיים הקשים, גם את העבודה וחלוקת עבודה."

בארגון נרשמו 100 איש והיו רק 50 סרטיפיקטים לכן החליט צבי כיייסעו הראשונים הרווקים והיותר מתאימים שמבטיחים שיש להם כסף.

"באתי לא לחלק סרטיפיקטים וגם לא לעשות תעמולה בעד הכפר. רוצים אנו ליצור ארגון שילך להתיישבות." כך אמר צבי במהלך הפגישה

100 האנשיםשהשתייכו לארגון היו חברים בהסתדרויות שונותִ : 54 חברי האחוד, 36 הסתדרות הכלל ציוניות, 5 המזרחי, 2 התאחדות, 1 השחר, 2 בלתי מפלגתיים (מוואהליניה- ווהלין הערת המחבר) (אלה הם דוד ואברום .הערת המחבר).

בשיר תחזקנה נסגרה האספה[7]

כך ניגש צבי להקים ארגון לעליית קבוצה ניסיונית בת 100 חברים.

לדעתו אם הממסד של אותם ימים יידע להוביל מהלכים משולבים של בעלי הכנסות ומעוטי אמצעים "אנו נוכל לעשות מפעלים גדולים, בעלי חשיבות רבה מהחומר הגולמי הזה בגולה, בשביל א"י. הוא מסיים את חזונו ותוכניתו במילים: "זה מוטל על התנועה הציונית בכללה. עליה להתחיל בכך , למצוא בגולה את העסקנים המתאימים ולהרים את היהדות החקלאית בפולין לגובה כלכלי ארגוני וחברתי, לתועלת היהדות הזאת עצמה, להבראת האטמוספירה הכללית ולברכה רבה לארץ שתשאב אח"כ כוחות עבודה בריאים יוצרים ומחונכים."[8]

1.      אנשים בעלי הון של 500 לא"י אלו יסתדרו בקלות בארץ.

2.      אנשים בעלי הון 200-300 לא"י "עליהם בזמן הראשון לחיות קצת מעבודה צדדית כמו שמקובל בא"י כשמחילים... להם צריך להשיג הלוואות ארוכות זמן...אין לי  ספק כי המתיישבים הללו יצליחו ויקימו משקים לתפארת במשך שנים מועטות מאד"

3.      הוא עִבד תכנית מיוחדת " לבחורים רבים, בריאים, פשוטים ויודעים חקלאות ויש להם גם סכום של 80 עד 100 לירות." תכניתו יועדה לניסיון והתבססה על מספר עקרונות:

א.       בעזרת הכסף מתקשרים עם קה"ק שרוכשת אדמה בשטחים זולים ורחוקים, הקרקע מובטחת לחברים.

ב.       החברים בעלותם לארץ חייבים לעבוד לפחות שנתיים בעבודה חקלאית.

ג.        מי שלא מקיים מורחק וכספו יוחזר, כעונש , לאחר שש שנים ללא רביית.

ד.       עם גמר הכשרתם יקבלו קרקע שעלי יבנו משק כמחסרי אמצעים

בחורים אלו יהוו כוח משיכה למשפחתם שהתקשתה לעלות ולהתפרנס בארץ.[9]

כך ניגש צבי להקים ארגון לעליית קבוצה ניסיונית בת 100 חברים.

בתחילת אפריל 1935 עלתה לארץ אסתר אחותו של אברום להכשרה(פלוגת עבודה) בקיבוץ רעננה. אותה הזכיר אברום בטפסים שמילא. ההכשרההוקמה ע"י גבעת חן של היום בשטח רעננה. בקרתי שם (המבנים שנשארו) עם אמי כשהייתה בת 90. היא התחילה שם בעבודה בחממות ומהר מאד הועברה לעבודת בית בבית האיכר שהעסיקהּ.

בסוף חודש מאי 1935 הגיעו אברום ודוד גראבר, חברו הטוב ,ללבוב שם התקיים מפגש המעוניינים לעלות במסגרת ה100 של צבי ליברמן. כל אחד מהמעוניינים הביא אתו  ארבעה טפסים ממולאים:                                                                                                     -שאלון להתיישבות למועמד הנמצא בחוץ לארץ  (נספח א)                                                                                            -בקשה להתקבל כחבר אגודה שיתופית. (נספח  ב)                                                           -תעודת אישור כתורם תמידי לקה"ק (נספח ג)                                                               -תעודת אישור הגנן האזורי על כי המועמד עובד בחקלאות (בפולנית)     

לאחר שהבטיח צבי כי יודיע להם בזמן הקרוב מי יוכל לעלות נפרדו כולם בברכת "עליה".

עברו כמה חודשים ואברום ודוד לא נענו,  הם חיכו בצפייה רבה. אז כתב דוד גרבר מכתב לאסתר בעין חרוד-במעין:

...אל תתפלאי מדוע לא עניתי מיד על מכתבך מעין חרוד, הייתי מוכרח להמתין עד שאשוב מ'לבוב', ממשרד א"י. משם אני ואברהם שלך קיבלנו הדרכה  מצבי ליברמן, שם בלבוב הייתה אסיפה של 100 החברים שאושרו. ואני ואברהם שלך אנו רק שני חברים  מפלך ווהלין, השאר כולם מגליציה. אנו שייכים לאגודה השיתופית החקלאית בא"י. אני מודה לך עבור הסיגריות שלך, כמה הם יקרים לי, אחד יש לי עוד, ואת השני עישנתי כשנסעתי ללבוב בלילה. כעת אכתוב לך על הכל. אני ואברהם שלך יכולנו כבר לפני 4 שבועות לנסוע, ולהיות כבר לידך, רק בגלל פרט קטן, וזהו הכסף. אנו צריכים 2000, אלפיים זלוטי, להפקיד קויצע כערבות לכך שאנו ניסע, ויחד עם כסף עבור הדרכונים אנו צריכים 20500 זלוטי. זה מידי קשה עבורנו. אילו הבית שלי היו מרוצים לגמרי שאני אסע, לא הייתה קיימת אצלי בעיה כספית, כך יש לי בעיה כספית. יש לי רק 1000, אלף זלוטי, כך שהגשתי בקשה שיש לי כלה, והיא מוכרחת לנסוע איתי מיד, ואני מבקש שהוא יאפשר לי שאסע מיד עם כלתי. הגשתי אליו שזו אצלי שאלת חיים. כך שאני חישבתי שכל ... תיתן לי 1500 זלוטי כעת נוסעים כבר 50 חברים, כמה עם נשים וילדים. כך שיש לך כעת איתי מעט עבודה.

צבי ליברמן היה כל הזמן בפולין, כעת באסיפה בלבוב הוא נפרד מאתנו, ונסע לרומניה, הוא יהיה שם שבועיים, ונוסע לארץ. שתהיי אצלו בנהלל, ותדברי אתו, ותאמרי לו על השנים מוואלין, הוא כבר ידע מי זה. אל תאמרי לו מי את, ... תאמרי לו רק את מה שאני כותב לך כעת, שאת מכירה אותי, ושאת בטוחה שאני ילך למושבה, דהיינו לכפר, ושאני חקלאי, והורי חקלאים, ושיש לי כלה. אסור לו לדעת שאני רוצה להעביר "אין פיקצי" בגלל אמצעים כספיים, שהיא תשלם לי, שאין לי את 80 הלירות, הוא צריך לדעת על דבר רשמי. שתדברי אתו. וכשהוא ישאל אותך מהיכן את יודעת, תאמרי לו שאת מכירה אותי טוב, ואותו דבר את הכלה שלי. אני מאמין שהוא יאפשר לנו, כי הוא מאד אוחז מאתנו, הוא כבר רצה שאנו עוד ניסע לבד. אם כן אפוא, דברי אתו, ותראי היכן הוא אוחז, ותעני לי מיד. בתקופה זו אנו נכתוב אליו לנהלל..."[10]

הם באמת ממשיכים לכתוב לו מכתבים אך לא נענים.

בתאריך 27.11.35 (כתב צבי מכתב חריף ביותר לכל המפלגות הציוניות אשר היו שותפות אתו בהכנות והם בחרו את  האנשים לעליה אך הם גרמו לו "אכזבה גמורה.המפעל נחל מפלה ."

"בשום אופן לא יכולתי להעלות על דעתי בארגני את המפעל אף את החלק העשירי מהתוצאה הנכזבת הזאת. לאחר התקוות הגדולות שלי שם בא"י הנני מסכם את הסכום מתוך כאב לב רב ומצב רוח מיואש"

הוא מסביר את הסבות : כשהגיעו היה חוסר עבודה קשה בארץ, "חלוצים אמתיים" מבינים את המצב. אך לא כך "אנשיו " שנפלו למרה שחורה והתלוננו עד לכדי מרד.  למרות שבעזרת טיפולו הסכימו המוסדות העליונים לבנות מיד שכונה עבורם כולל משקי עזר.

העולים המשיכו למרר את חייו. אמנם לא כל הבאים היו כאלו אך עם חלוף הזמן התרבו המתלוננים. לרובם אין באמת הכרה חלוצית ורצון התמודדות עם קשיים. אלו הם "העלים הנובלים" של התנועה הציונית.

ניתוח  נתוני האנשים מראה כי בחלקם הגדול לא היו חקלאים. חלקם האחר הגיעו כנשואים פיקטיביים כדי לקבל סרטיפיקט נישואים. נוסף על כך הטילו המפלגות מס עליה שהגיע מכיסם דבר שנגד בהחלט את ההסכמים עם האנשים וגרם למירמור גדול. למרות ניסיונותיו המרובים של צבי החליטו כ 20 מהבאים לחזור לפולין.בקשולקבל כספם בחזרה. מהחוזרים היורק כ4 חקלאים, כל הנישואים הפיקטיביים רצו לחזור. צבי סכם את דבריו: כי הפסיק את המשא ומתן על יתרת הסרטיפיקטים. "שבור ורצוץ הנני שם מהמערכה. משתדל לרפא מכאובי בעבודתי החקלאית במשקי."[11]

בתיקים המצויים ב'מכון לבון' מצוי תיקי עם רשימת העולים ובתחתיתה שם היישוב יוזראנה(נספח ד ) מאחוריחוצץ אחר" 2 נשארים".  דוד גרבר ואברום מוסמן. (נספח ה)

כנראה שאת סיבת אי עלייתם לא נדע לעולם.

אולי לא כי לא השתייכו למפלגה?

אולי לאחר כישלונו הראשון של צבי?

אולי נתוניהם החקלאיים לא התאימו?

 

 

עובדה אחת ברורה:

שניהם נרצחו ע"י אינזצגרופ B בשנת 1942 באוקראינה



[1]אוריאל אופק ,"ספרות הילדים העברית 1948-1900" , כרך שני,  זמורה ביתן ת"א עמ' 471 (אופק-ילדים)

[2]שם עמ 472

[3]ג. קרסל "לקסיקון הספרות העברית: בדורות האחרונים " כרך שני, ספרית הפועלים, ת"א 1967עמ'1

[4](אופק-ילדים)  עמ' 473 '

[5]שם עמ' 475-473

[6]צבי ליברמן, מכתב  IV-104-75-15 מתאריך 15.10.1934 לבוב  להנהלת הסוכנות היהודית ירושלים עמ' I,II

 

[7]פרטי כל באסיפת האגודה השיתופית בע"מ "החקלאי", בהשתתפות צבי ליברמן 15 -75-/-104ןן ביום VI /5עמ' 1-2

[8]צבי ליברמן, מכתב  IV-104-75-15 מתאריך 15.10.1934 לבוב  להנהלת הסוכנות היהודית ירושליםעמ' 3

[9]צבי ליברמן, מכתב  IV-104-75-15 מתאריך 15.10.1934 לבוב  להנהלת הסוכנות היהודית ירושלים עמ' 4-5

[10]מכתב דוד גראבר באוזיראן לאסתר מוסמן במעין חרוד 15.6.1935

[11]מכתב צבי ליברמן, נהלל לכל המפלגות הציוניות (נספח ה) עמ'1-5.

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial