מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ד - ביוגרפיות באות ד'

דטנר, מילקה – חברת אי"ל בגיטו ביאליסטוק. נפלה בימי מרד אוגוסט 1943.

 

דבורֶצקי, אלתר, ד"ר – יליד ז'אֶטל. מפעילי "פרייהייט" ופועלי ציון צ.ס. מקים את המחתרת היהודית בגיטו. מארגן יציאת הנוער ליערות. מחמת בגידתו של מוכר נשק, עבר עם פעילי המקום ליערות ליפאצ'אני ומארגן פרטיזנקה יהודית. נרצח בידי פרטיזנים רוסים ב-11 במאי 1942. בן שלושים ושש.

 

דבורזֶ'צקי, מארק, ד"ר – מפעילי צ"ס התאחדות בוילנה. ממקימי המחתרת בגיטו וילנה. מפעילי התרבות. חבר פ.פ.א. אחרי חיסול הגיטו – במחנות אסטוניה וגרמניה. בין הניצולים. בארץ. ספרו: ירושלים דליטא, אין קאמף און אומקום, הופיע בעברית (“ירושלים דליטא במרי ובשואה", הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל) וזכה לפרס ישראל. תורגם גם לצרפתית.

 

דוֹבּרוֹבוֹלסקה, אננה – פעילת "המועצה לעזרת יהודים", סניף קראקוב.

 

דוֹבּרוֹבוֹלסקי, סטניסלב – יושב ראש ה"מועצה לעזרת יהודים", סניף קראקוב. מפעילי המחתרת הסוציאליסטית. בפולין הדמוקרטית-העממית – חבר ק.ר.נ.

 

דוברושקלנקה, יחזקאל – ממקימי "הנוער הציוני" בגיטו ורשה. עורך עתון התנועה "שביב". מפעילי הנוער על יד יי.ס.א. ניספה בקיץ 1942 בימי האקציה הגדולה. כבן עשרים ושלוש.

 

דוֹבּוּכנוֹ, שאול – יליד ורשה. חניך החלוץ הצעיר. ממקימי מחתרת "דרור" בגיטו ורשה. משנת 1941 – רכז התנועה בגליל לובלין. באמצע 1942 שוקד על הכנת השטח לפעולה פרטיזנית. נמלט מוורבקוביץ ונרצח על ידי הגרמנים בהרוביאשוב. כבן תשע עשרה.

 

דוּטקֶביץ, סטשֶק – פולני. איש אמונים של אי"ל בצד הארי בורשה. החביא יהודים.

 

דוידזון-דרֶנגֶר, גוסטה – ילידת קראקוב. מפעילי "עקיבא" במחתרת. ב-1940 עם חברה שמעון דרנגר בורשה, ובעזרתם מוקם קן התנועה בגיטו. ב-18 בינואר 1943 נאסרה על ידי הגסטאפו ונכלאה בהאלצלוב. לפי שמועה, שאינה מסתברת, הסגירה את עצמה לידי הגסטאפו לאחר מאסרו של חברה שמעון. בבית הכלא כתבה (בפולנית) את יומנה הנודע שבחלקו נשתמר (עברית: “יומנה של יוסטינה", הוצאת הקיבוץ המאוחד). ב-29 באפריל, שעה שהובלה עם קבוצת אסירות מהאלצלוב – ברחה. אותו יום ברח גם שמעון דרנגר. ממשיכה עמו בפעולות המחתרת בווישניץ' ובבוֹכניה. בסתיו 1943 נפלה שוב לידי הגסטאפו ונרצחה. כבת עשרים ושש.

 

דוֹלנוֹרוּז'ה, פרומקה – חברתו של ברוך גפטֶק. מאנשי אי"ל בגיטו באנדין. ניספתה בבונקר המתגונן ב-3 באוגוסט 1943.

 

דוּנסקי, סֶאווֶק – חניך "צוקונפט". חבר אי"ל בגיטו ורשה. במרד אפריל נלחם בשטח המברשתנים, ולאחר מכן – בגיטו המרכזי. נפל בקרב עם הגרמנים ב-10 במאי, שעה שניסה עם חבריו להבקיע לו דרך מתעלות הביוב לצד הארי. כבן שמונה עשרה.

 

דוּנסקי, צבי – חבר השומר הצעיר. ממקימי המחתרת החלוצית בעיר מולדתו סוסנוביאֶץ. נלחם נגד היודנראט ועורר לא לציית לפקודותיו. הכין את התגוננות הגיטו. בראשית פברואר 1943 נתפס בידי המשטרה היהודית וזו מסרה אותו לגסטאפו. הוצא להורג בבית הסוהר בקאטוביץ.

 

דוּקֶר, לאה – חברת המחתרת הפרטיזנית בגיטו ניאסוויאז'. הבריחה לגיטו נשק גרמני. ביום ההתגוננות, 22 ביולי 1942, תקפה את הגרמנים במכונת ירייה. וכשזו נתקלקלה, נתפסה והומתה.

 

דיאמנט, אברהם – יליד שיאראדז. מפעילי פועלי ציון שמאל. חבר אי"ל בגיטו ורשה. במרד אפריל נלחם בשטח המברשתנים בקבוצתו של הירש ברלינסקי, ואחר כך – בגיטו המרכזי. נפל בקרב ב-1 במאי. בן ארבעים ושלוש.

 

דיוּבֶל – משפחה פולנית בורשה שהסתירה יהודים. בת המשפחה מילאה תפקידי קשרית במחתרת היהודית.

 

דיסטֶל אריה – חבר השומר הצעיר. מלוחמי פ.פ.א. בוילנה. נלקח למחנה ריכוז וברח. בין הניצולים.

 

דמשק, משה – ממארגני המחתרת בגיטו ניאסביאז'. עשה ברכישת נשק. לימים – מפקד פלוגה בגדוד הפרטיזנים "למען המולדת" (“זא נאשוּ רוֹדינוּ") ביערות איביאניץ. חי.

 

דניאל, לוּשֶק – יליד קראקוב. מפעילי "עקיבא" במחתרת. אחרי פקודת הגירוש מקראקוב

(25 בנובמבר 1940) הגיע לורשה וריכז את הקבוצה ברחוב נלבקי 10. מת בגיטו ב-1941 בחליו.

 

דנילֶביץ', הרשלה – משורר עממי אידי, נודע בשם הרשלה. מת ברעב בגיטו ורשה ב-1941. ארכיונו ושיריו הרבים שנכתבו בגיטו הובאו לדזיאלנה 34, והפולקלוריסט נתן הוכרמן עשה בסידורם. כל עזבונו ירד לטמיון, פרט לשני שירים שראו אור בעתון המחתרת "דרור", גליונות 7-8 (13).

 

דרֶנגֶר, שמעון (מארֶק) – מראשי המחתרת של תנועת "עקיבא" וממחדשי פעולתה בגנרל גוברנמן. ממארגני ומפקדי אי"ל בגיטו קראקוב. מנהל המשרד הטכני, ששקד על התקנת תעודות גרמניות מזוייפות. בינואר 1943 נאסר על ידי הגסטאפו. בבית הכלא מונטאלופי נפגש עם חברי אי"ל אחרים, שנפלו לידי הגרמנים אחרי התנקשות ה-22 בדצמבר. ב-29 באפריל 1943 הובל, עם לאבאן ולוחמים אחרים, למוות, והצליח להימלט. נקלע לסביבות בוכניה, וכאן נפגש עם חברתו גוסטה דרנגר. עורך "החלוץ הלוחם", בטאון אי"ל בקראקוב בו קרא את שרידי היהודים לאי-כניעה, למרד. בסתיו 1943 נפל יחד עם גוסטה, במסיבות בלתי ברורות, לידי הגסטאפו. כבן עשרים ושבע.

 

דרוזדזיקובסקי, אלפרד – מפעילי המפלגה הדמוקרטית. חבר "המועצה לעזרת יהודים", סניף קראקוב.

 

דרייֶר, אברהם – חבר אי"ל בגיטו ורשה איש הקומונה בדזיאלנה. כשוער הבית הציל לא אחת את פעילי מחתרת "דרור" מידי הגסטאפו. במרץ 1943 ביצע, עם זכריה ארטשטיין ופייבל שוורצשטיין, את פסק דין המוות על אלפרד נוֹסיג. בימי מרד אפריל נלחם בגיטו המרכזי. נשאר עם כל חברי קבוצתו בגיטו הבוער. כבן עשרים ושבע.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial