מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ו - ביוגרפיות באות ו'

וגמייסטר, לוטה, ד"ר – ילידת ורשה. חברת פ.פ.ר. בעלת חיבורים בתחום ההיסטוריה. פעילה בהצלת יהודים בצד הארי בורשה. התאבדה בימי המרד הפולני שלא ליפול בידי הגרמנים.

 

וטרשֶק, מיֶטֶק (באמת: מיֶצ'סלב וויינקיפר) – מפעילי פ.פ.ר. בגיטו ורשה. בימי האקציה הגדולה – קשר בין יוסף פינקלשטיין ובין מרכז "החלוץ" בימי המרד הפולני – קצין א.ל.

 

וטרֶשק, מילא – פעילה בהצלת יהודים בצד הארי בורשה. אשתו של הנ"ל. חיה.

 

ולד, בנימין – יליד ורשה. מפעילי "דרור". מפקד פלוגה בשטח טאבאנס-שולץ. בינואר 1943 עם המגינים בזמנהוף 56-58 ובמילא 34. במרד אפריל תקף בריומנים פלוגת ס.ס. צועדת ברחוב לאשנו, מעבר לחומת הגיטו. נפל בראשית מאי 1943 בנסותו לפרוץ בראש פלוגתו לצד הארי, ליד מוצא תעלות הביוב, ברחוב אוגרודובה. בן עשרים ושלוש.

 

וֶנגרובֶר, יהודה – יליד ורשה, מפעילי השומר הצעיר בגיטו. מרכז ארכיון התנועה במחתרת. משתתף בפעולות "עונג שבת". אחרי הקמת ועד התיאום היהודי – עם טוביה בוז'יקובוסקי בועדת ההספקה בגיטו המרכזי. מהיחידים שנמלטו ב-8 במאי 1943 מהבונקר אשר במילא 18. מורעל גזים, שתה ממי הביוב ומת בהגיעו לחורשת לומיאנקי. בן עשרים ושלוש.

 

וסֶר, הירש – מפעילי פועלי ציון שמאל במחתרת בגיטו ורשה. ממקימי "עונג שבת" וחבר הנהלתו. כיום בארץ.

 

וסוביץ', ינינה (אווה) – מזכירה לעניינים מיוחדים ב"מועצה לעזרת יהודים" בורשה.

 

וסרמן, פולדֶק (יהודה) – חבר אי"ל בגיטו קראקוב. מניצולי אושוויץ. בארץ.

 

וסרמן, פנחס – חבר "תורה ועבודה". עתונאי. בתור מנהל מחלקת הרישום ביודנראט בורשה סייע בידי המחתרת היהודית. אוהד לתנועה החלוצית. נרצח בידי הגרמנים.

 

ואצֶק (שמו ושם משפחתו אינם ידועים) – חבר השומר הצעיר, שהצטרף בצד הארי בורשה לאי"ל ונתן ידו להצלת שארית לוחמי הגיטו. פרטיזן בסביבות וישקוב. נפל מידי גרמנים בשעת סיור.

 

ורמן, אברהם – חבר השומר הצעיר. ממקימי המחתרת היהודית בגיטו לבוב ובמחנה יאנוב. ברח מהמחנה, והגיע במחצית 1943 לורשה והתקשר עם אי"ל והועד היהודי הלאומי. לקח חבל בפעולות ההצלה. לפי כתובות שהביא, נשלחו ללבוב קשרים עם כסף ותעודות. נאסר בורשה הארית, במאי 1944, הוכר כיהודי והוצא להורג.

 

ורמן, זיגמונט – עורך דין. בצד הארי בורשה הצטרף לפעולות העזרה של הועד היהודי הלאומי. במרד הפולני – חבר פלוגת אי"ל. בין הניצולים. בפולין.

 

וודזיסלבסקי, הלל – יליד וישניץ. חבר "עקיבא". מפעילי אי"ל בסביבות וישניץ. בפעולה נגד איכר שנאשם ברצח יהודים, נפצע קשה ומת.

 

וויילֶר, שמואל – חבר מיפקדת אי"ל בברודי. מפעילי הרביזיוניסטים. בין הניצולים. בצרפת.

 

ווֹיציק, ולדיסלב – מפעילי פ.פ.ס. מזכיר "המועצה לעזרת יהודים", סניף קראקוב.

 

ווֹלינסקי, הֶנריק (ולצאב) – נציג א.ק. כלפי המחתרת היהודית. בעל השקפות דמוקרטיות. גילה אהדה לעניין היהודי ועשה, ללא הצלחה, מאמצים מרובים לשנות את יחסה העוין של א.ק. אל המחתרת היהודית ואל פעולותיה.

 

ווּלקן, סבינה – חברת ההנהגה הראשית של "עקיבא". בימי המלחמה פעילה בראדום. גורשה לאושוויץ. בין הניצולים.

 

וונחלסקה, אננה – פולניה. בשנות 1942-1945 עושה, תוך סכנת נפשות, בשליחות אי"ל וועד התיאום היהודי, היא, ואחותה מארישה סאוויצקה איתה.

חברה ותיקה ב-פ.פ.ס. אלמנתו של לוחם סוציאליסטי נגד הצאריזם. דודתו של סטפן סוויצקי.

 

ויֶליקוֹבסקי, גוסטב, ד"ר – עורך דין. נציג יי.ה.ק. כלפי השלטונות הגרמנים. אחרי התאבדותו של צ'רניאקוב – בנשיאות היודנראט יחד עם מרֶק ליכטֶנבוים ואלפרד שטולצמן. ממתנגדי המחתרת היהודית. נרצח בידי הגרמנים, בימי מרד אפריל.

 

ויֶרניק, הֶניֶק – חבר אי”ל בגיטו צ'נסטוחוב. מפעילי המחתרת במחנה העבודה האסאג בצ'נסטוחוב. קיים קשרים עם הועד היהודי הלאומי בורשה. בין הניצולים.

 

ויֶרניק, יענקל – יליד עיירה בסביבות בריסק. בימי האקציה הגדולה גורש מורשה לטרבלינקה. מפעילי המחתרת במחנה ההשמדה. השתתף בהתקוממות ב-1 באוגוסט 1943. נמלט לורשה. מן הקשרים של ועד התיאום היהודי. הריפורטז'ה שלו על טרבלינקה “שנה בטרבלינקה” (פולנית) הוצאה לאור ב-1944 על ידי ועד התיאום היהודי והודפסה בתנאי מחתרת בדפוס העתון הפולני “Nowy Kutjer Warszaeski” שהוצא על ידי סוכני גסטאפו, והועברה ללונדון בדואר הסתרים. תורגמה עברית, יידיש ולשונות אחרות.

 

וידבסקי, חיים נתן – מפעילי הציונים הכלליים (“על המשמר”) בגיטו לודז'. השתתף עם עוד שנים עשר אנשים בהתקנת מקלט רדיו והאזנה לשידורי הארצות הנלחמות בגרמניה. בראשית 1942 נפלו חבריו, מחמת בגידה, בידי הגסטאפו, עונו ונרצחו. וידבסקי מצא מקלט בבית הקברות היהודי, ומשנתגלו עקבותיו – שלח יד בנפשו. כבן ארבעים.

 

וידֶרמן, אברהם – יליד ביאליסטוק. חניך השומר הצעיר. חבר אי”ל. נפל במרד גיטו ביאליסטוק.

 

וידוצ'נסקי, דויד – יליד וילנה. חבר המפלגה הקומוניסטית בגיטו וילנה. איש פ.פ.א. נפל בקרב. בן עשרים ואחת.

 

ויטֶק (שם המשפחה לא ידוע) – פולני. קצין א.ל. מפקד הפלוגה היהודית שלחמה לימין א.ל. במרד הפולני בורשה. אחרי שיחרורה של פולין – מפקד המיליציה בצ'נסטוחוב. נרצח במסיבות לא ידועות.

 

ויטס – ליטאי, מפעילי הקומוניסטים בוילנה. אירגן את המפלגה הקומוניסטית במחתרת ועמד בראשה. נתפס. התאבד במעצר הגסטאפו, יולי 1943.

 

ויטנבֶרג, איציק (“ליאו”) - מפקד פ.פ.א. בגיטו וילנה. חבר המפלגה הקומוניסטית. עשה רבות לחישולו של כוח יהודי לוחם. כשלונות במפלגה הקומוניסטית הליטאית בוילנה הביאו לידי גילוי עקבותיו לגסטאפו. לדרישת הגרמנים תפסוֹ גנס בעורמה כדי למסרו לידיהם. שוחרר על ידי אנשי פ.פ.א. כשהובל לשערי הגיטו. מחמת איומי הגרמנים להתנקם בגיטו כולו, עמדתו הבוגדנית של היודנראט ופחד ההמונים, מסר ויטנברג את עצמו לידי הגסטאפו ב-16 ביולי 1943. לפי השמועה, התאבד במקום מעצרו. בן שלושים וארבע.

דמותו ומותו שימשו נושא לדברי שיר וסיפור.

 

ויינשטין, יוכבד – ילידת קנישין הסמוכה לביאליסטוק. חניכת "החלוץ הצעיר”. מפעילי קיבוץ “דרור” בביאליסטוק בימי המלחמה. נפלה בהגנת הגיטו. פרטי מותה אינם ידועים. כבת עשרים ואחת.

 

וייס, אֶדווין - חבר "עקיבא". הגיע לורשה מקראקוב אחרי פקודת הגירוש של השלטונות הגרמניים מ-25 בנובמבר 1940. מפעילי הקבוצה בנלבקי 10. בימי האקציה הגדולה חזר לקראקוב והצטרף לאי"ל. באוקטובר 1942 נשלח עם עוד חברים לבושים מדי גסטאפו לערי הסביבה להשיג כסף בשביל אי"ל. עקבותיהם נעלמו.

 

וייסקוֹפּף, דניאל, ד"ר – מטובי הרופאים בגיטו לודז'. מיאן ליהנות מזכויות-יתר לרופאים בקבלת מנות האספקה. ניסה להקים מחתרת לוחמת בגיטו. לא ציית לפקודות הגרמנים להצטרף לטרנספורטים היוצאים מלודז' לאושוויץ והתחבא. משנתגלה על ידי הגרמני האנס בּיבּוב, ראש הגיטו-פֶרוולטונג, התנפל עליו וניסה לרצחו. הנאצי ניצל הודות להתערבותם של שוטרים יהודים. כבן ארבעים וחמש.

 

וייצמן, יוכבד – ילידת גרודנה. חניכת "החלוץ הצעיר”. מאנשי קיבוץ "דרור" בגיטו ביאליסטוק. ניספתה בימי המרד, אוגוסט 1943.

 

וילנֶר, אריה-יוּרֶק (שמו האמיתי: ישראל-חיים) - יליד ורשה. ממקימי המחתרת החלוצית בוילנה, למקום שנקלע בפרוץ המלחמה. בראשית 1942 מגיע בשליחות השומר הצעיר לורשה וממלא תפקידים מרכזיים בתנועה. רכז הקיבוץ בנאלבקי 23. בימי האקציה הגדולה – מראשוני אי”ל ומנציגיו בצד הארי כלפי המחתרת הפולנית. מארגן הברחת נשק לגיטו. באוגוסט 1942 מכניס, עם פרומקה פלוטניצקה, את הכלים הראשונים לגיטו. בינואר 1943 – בעמדה ברחוב מילא. מבקר בצ'נסטוחוב ובקראקוב ומעורר את הנוער להתגוננות. בחורף 1943 נאסר, עקב הלשנה, על ידי הגסטאפו בקנותו נשק בצד הארי. עונה עינויי מוות – ולא גילה דבר. בטעות נשלח מן הפאביאק למחנה עבודה ברמברטוב, במקום שהיו מרוכזים כחמש מאות יהודים. בעזרתו של הנריק גרבובסקי נמלט והגיע לגיטו. שכב חולה, מרותק למיטה. ב-8 במאי 1943, משהתקיפו הגרמנים את הבונקר אשר במילא 18 קרא ללוחמים להתאבד, לא ליפול חי בידי האויב – ושלח יד בנפשו. בן עשרים ושש.

 

וילצ'ינסקה, סטֶפה – ילידת ורשה. בת למשפחת מתבוללים עשירה. מחנכת, עוזרתו הקרובה של יאנוש קורצ'אק. ביקרה בארץ ישראל לפני פרוץ המלחמה. ידידת התנועה החלוצית במחתרת בורשה. בימי האקציה הגדולה, הלכה עם ילדי בית היתומים לאומשלאגפלאץ ולטרבלינקה. בת חמישים ושש.

 

וינדמן, יצחק (לאלא) – קשר אי”ל בצ'נסטוחוב. ליווה את רבקה גלאנץ בנסיעותיה לורשה. הבריח נשק לגיטו צ'נסטוחוב. נרצח במסיבות מסתוריות בגורי-שוּויֶנטוקז'יסקאֶ, למקום שנסע עם גאיאֶק כדי להתקשר עם פרטיזנים פולנים, מכריו של גאיאֶק. כבן עשרים.

 

וינוֹגרוֹן, שלמה-סלומון (שמו האמיתי: יהושע יוסף) – יליד ורשה. מפעילי השומר הצעיר. מפקד פלוגת אי”ל בשטח טאבאנס-שולץ, שבסיסה: בתי המלאכה של שילינג. בפברואר 1943 – בראש הפעולה לשחרור האסירים מידי הוורקשוצים היהודים והגרמנים בשטח שולץ. בראש פלוגה מקובצת העלה באש את בתי המלאכה של הלמן לשם מניעת גירושם של היהודים והעברת הרכוש והמכונות לפוניאטוב וטרבניק. במרד אפריל נפצע קשה. בן עשרים.

 

ויניצקה, ברוֹנקה – יליד גרודנה. חברת “דרור”. קשרית אי”ל בצד הארי בביאליסטוק. פעילה בועד האנטי-פאשיסטי הכללי בעיר. בין הניצולים. בארץ.

 

וינקלֶר, יֶז'י -  כלכלן. פקיד במחלקה הסטטיסטית של היודנראט בורשה. לפי בקשתו של דוקטור עמנאול רינגלבלום חיבר בשביל “עונג שבת” כמה חיבורים על הכלכלה והמשק בגיטו. חיבוריו נשתמרו ונמצאים במכון היהודי ההיסטורי אשר בורשה. ניספה בימי האקציה הגדולה בגיטו. בן שלושים וכמה.

 

וישינסקי – מראשי פועלי ציון צ.ס. בפלוצק. חבר העיריה. ב-1940 גורש לורשה. מעובדי יי.ס.א. מפעילי המפלגה במחתרת. בימי האקציה הגדולה גורש לטרבלינקה.

 

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial