מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ז - ביוגרפיות באות ז'

זאגאן, שכנא אפרים – מראשי פועלי ציון שמאל. דמות בולטת בגיטו ורשה. מן העסקנים הראשיים בפעולות יי.ס.א. מיוזמי הגוש האנטי-פאשיסטי ונציג המפלגה בהנהלתו. ערך עם יוסף לברטובסקי-פינקלשטיין, יוסף סאק, מרדכי טננבוים את “דער רוף” - בטאון הגוש. בימי האקציה הגדולה – חבר “ועד הפועלים” שעורר להתנגדות. גורש בראשית 1942 עם משפחתו לטרבלינקה.

יליד קראקוב. מראשוני פועלי ציון. ממניחי היסוד של תנועת הנוער הפועל הציוני “יוגנט” באוסטריה.

 

זֶ'לזנה-גוּרה, חנוך – יליד שדלץ, מפעילי "החלוץ הצעיר” בורשה. בפרוץ המלחמה נמלט לשטחים שסופחו לברית המועצות. אחרי הפלישה הגרמנית – בביאליסטוק. ממקימי קיבוץ “דרור”. מן הדמויות הבולטות באי”ל. מנאמני רעיון ההגנה הפעילה בגיטו. נפל בקרבות, אוגוסט 1943. כבן עשרים וארבע.

 

זנדמן, פנינה – ילידת ורשה. חניכת השומר הצעיר. חברת אי”ל בגיטו ורשה. בלוחמים בגיטו המרכזי במרד אפריל 1943. נפלה ב-10 במאי, בהתנגשות עם גרמנים, בנסותה עם קבוצת חברים להבקיע דרך מתעלות הביוב לצד הארי. כבת עשרים ושתיים.

 

זוסיה (שם משפחתה לא ידוע) – כינוי הקשרית הראשית של אי"ל בברודי. הגיעה מלבוב, עיר מולדתה, עם קבוצת לוחמים, שהתמזגה עם אי"ל בברודי.

 

זוֹרין – יהודי ממינסק. ממארגני תנועת הפרטיזנים היהודים ביערות נאליבוקי. בראשית 1943 הקים מחנה משפחות ליהודים שאינם מסוגלים לקרב; למחנה היתה צמודה פלוגה יהודית מזויינת.

 

זילברברג, מרדכי (מויטק) – ממקימי אי"ל בגיטו צ'נסטוחוב וממפקדיו. ב-25 ביוני 1943, כשבונקר הנשק של הלוחמים הוקף על ידי הגרמנים, שלח יד בנפשו, שלא ליפול חי בידיהם.

 

זיגלבוים, שמואל מרדכי (ארטור) – יליד כפר על יד לובלין. מפעילי "בונד" בורשה ובלודז'. בפרוץ המלחמה הגיע לבירה הנצורה. עם אברהם גפנר היה בין שנים עשר בני התערובות מתושבי העיר שמסרו את עצמם לידי הגרמנים כערובה לכך, שהאוכלוסיה תקיים את הסכם הכניעה. חבר היודנראט בזמן הקמתו. בינואר 1940 יצא מורשה, הגיע דרך גרמניה לבלגיה, צרפת, ואחר כך לאמריקה. מאביב 1942 עד אביב 1943 בלונדון, כנציג ה"בונד" ב"ועד הלאומי הפולני". לשוא ניסה לעורר את בעלות הברית לפעולות תגמול נגד משמידי יהדות אירופה. לאות מחאה איבד את עצמו לדעת. בן ארבעים ושמונה.

 

זייף, אברהם – מפעילי הציונים הכלליים בגדאנסק. בימי המלחמה – בגוסטינין. ב-9 במרץ 1942 גורש למחנה העבודה בקונין. בעבדו במשרד המחנה נודע לו מתוך מסמך סודי על הצפוי לעצורים וגמר אומר להתגונן. ב-13 באוגוסט הצית, עם עוד עצורים, את צריפי המחנה. ניספה.

 

זילבֶּרג-גאויסֶר, ליובּה – קשרית של אי"ל בצד הארי בורשה. דירתה ברחוב פאנסקה שימשה מקום מושב המיפקדה בצד הארי, ובה נמצאו הארכיון, מחסן הנשק ומשרד לזיוף תעודות. בארץ.

 

זילברברג, הֶניֶק (הנריק) – חבר פ.פ.ר. מפקד פלוגת אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל הגן בראש קבוצתו על הגיטו המרכזי. נפל ב-8 במאי 1943 בבונקר אשר במילא 18. כבן עשרים ואחת.

 

זילברברג, זרח – יליד קאליש. מפעילי השומר הצעיר. בפרוץ המלחמה עבר ממקום הכשרתו בסלונים לוילנה. אחרי פרוץ מלחמת גרמניה-ברית המועצות מגיע לריכוז השומרי בביאליסטוק. ממארגני ההגנה וחבר מיפקדת אי"ל במקום. נפל במרד הגיטו, אוגוסט 1943. לפי המשוער, היה בין שבעים ואחד הלוחמים שנתגלו בבונקר. בן עשרים ושבע.

 

זילברמן, משה – יליד מייצ'אץ. פרטיזן ביערות ברנוביץ'. שותף לאיזיו אושרובסקי בתקיפת גרמנים משמידי גיטו ברנוביץ'. נפל ביער בהתנגשות עם גרמנים.

 

זימן, הניך (יוּרגיס) – מפקד פרטיזנים. פובליציסט ומורה. יהודי יליד ליטא. לאחר הפלישה הגרמנית עקר לברית המועצות. חזר לליטא בשליחות מיפקדת הפרטיזנים העליונה במוסקבה לארגן את התנועה הפרטיזנית הסובייטית-ליטאית. בחיים. מראשי המפלגה הקומוניסטית בליטא.

 

זיסמן, יוסף (“יוּזיו") – קשר של הועד היהודי הלאומי בצד הארי בורשה. אפוטרופוס לילדי יהודים ששוטטו ברחובות העיר. ניצול.

 

זיסקוביץ, ליוֹבה – יליד אושמיאנה. מאנשי בית"ר. מפעילי פ.פ.א. בגיטו וילנה. אחרי צאת יוסף גלזמן ליער – ממלא מקומו במיפקדת הארגון. נפל בקרב עם הגרמנים ביערות רוסיה הלבנה. בן עשרים ושמונה.

 

זלמנובסקי, חיים – ביולוג. מנהל גימנסיה "דרור" במחתרת בגיטו ורשה. קיים קשרים עם המחתרת החלוצית. בימי מרד אפריל גורש למחנה ריכוז בסביבות לובלין, ואחר כך למחנות בגרמניה. בין הניצולים. בארץ.

 

זלצר, ישראל – יליד זדולבונוב, וולין. מראשי "גורדוניה" בגיטו ורשה. באביב 1940 מחדש פעולות תנועתו במחתרת. מארגן הקיבוץ בנאלבקי 23. בימי האקציה הגדולה יצא עם קבוצת "דרור" לוורבקוביץ. בדרך נתפסו ונרצחו, פרט לו, שנשאר משום מה בחיים, הובא לורשה ונחבש בפאביאק. כשלון זה גרר אחריו אבידות נוספות בנפש ובנשק, את מאסרו ומותו של יוסף קפלן. זלצר הוצא להורג ב-11 בספטמבר 1942 באחת מחצרות דזיאלנה. נקבר במגרש הספורט "סקרא" ליד בית העולם היהודי בגאנשה. בן עשרים ותשע.

 

זלצר, חנה (לבית ארליכמן) – ילידת לובלין. חברתו של ישראל זלצר. מורה. מפעילי "גורדוניה" בגיטו ורשה. גורשה באוגוסט 1942 לטרבלינקה.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial