מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ל - ביוגרפיות באות ל'

לֶבֶּד, יאנדז'ה – חבר אי"ל. מפעילי השומר הצעיר. בראשית 1942 עבר מגיטו וילנה, עיר מולדתו, לביאליסטוק. ב-5 בפברואר 1943 גורש לטרבלינקה וקפץ מן הרכבת. נפל בימי המרד באוגוסט 1943. כבן עשרים ושמונה.

 

לאבסקי, איזיו – איש פ.פ.ר. חבר אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל נלחם בשטח טאבאנס-שולץ, עם היוצאים ב-29 באפריל 1943 דרך תעלות הביוב ללומיאנקי. פרטיזן ביערות וישקוב, בפלוגת מרדכי גרובאס. נרצח על ידי אנשי א.ק.

 

לזר, חיים – חבר בית"ר. מפעילי פ.פ.א. בגיטו וילנה. באחת הפעולות ביערות קיפח ידו. בין הניצולים. בארץ. ספרו: “חורבן ומרד", הוצאת "משואות", תל אביב תש"י.

 

לזוברט, הנריקה – משוררת יהודית-פולנית. שיריה הושרו בימי המלחמה בתיאטרוני הגיטו. פקידה ביי.ס.א. בגיטו ורשה. ניספתה באקציה הגדולה.

 

לחוביצקה, פריידל – ילידת ניאסביאז'. חניכת השומר הצעיר. מאנשי ארגון המחתרת בגיטו, אחר כך – בפרטיזנקה ביערות נאליבוקי. בארץ.

 

לאנדוי, אלכסנדר – מהנדס. אביה של מרגלית לאנדוי. חבר ההנלה של "עונג שבת". מידידי התנועה החלוצית והמחתרת. עם הקמת אי"ל – חבר הועד האזרחי על יד ועד התיאום היהודי. בבית החרושת שלו מצאו מקלט, בימי האקציה הגדולה, רבים מפעילי המפלגות ותנועות הנוער, אנשי ציבור, סופרים, עסקני יי.ס.א., “עונג שבת” ועוד. באפריל 1943 עבר לצד הארי, ומשם יצא בתעודות של מדינה דרום-אמריקאית לוויטאל – מחנה העצורים לנתיני חוץ לארץ. נרצח באושוויץ.

 

לאנדוי, מרגלית – בת אלכסנדר. ילידת ורשה. חברת השומר הצעיר. ביצעה עם אליהו רוז'נסקי את פסק דין המוות על יעקב לייקין. נפלה ב-18 בינואר 1943, בקרב רחובות, כשהובלה עם כל חברי פלוגתו של מרדכי אנילביץ' לאומשלאגפלאץ. כבת שבע עשרה.

 

לאֶנט, הירש – מפעילי המחתרת היהודית בורשה, חבר פועלי ציון שמאל. ממפקדי הקבוצות הלוחמות של הגוש האנטי-פאשיסטי. בימי מרד אפריל גורש למאיידנק, נרצח ב-5 בנובמבר 1943. בן ארבעים וחמש.

 

לקס, ארמין – יליד רומניה. חבר אי"ל בגיטו ורשה. תלמיד גימנסיה "דרור" במחתרת. פעיל בחוגי התלמידים. איש הקומונה בדזיאלנה. בסוף אוגוסט 1942 נשלח עם קבוצת חברים לארגן פרטיזנקה בסביבות מאזריץ'. נפל ביערות. כבן תשע עשרה.

 

לובטקין, צביה – ילידת ביטאֶן הסמוכה לסלונים. חניכת "פרייהייט". חברת "דרור". ממארגני המחתרת החלוצית בפולין הכבושה. ממקימי אי"ל וחברת מיפקדתו. נציגת "החלוץ" בועד היהודי הלאומי ובועד התיאום. בימי מרד אפריל נלחמה בגיטו המרכזי. ב-10 במאי 1943 – עם היוצאים דרך תעלות הביוב לצד הארי. בארץ.

מדבריה: “הימים האחרונים של גיטו ורשה" (“מבפנים", כרך י"ב), תורגם אנגלית וגרמנית; “אחרונים על החומה" (דברים בועידת הקיבוץ המאוחד ביגור, 1946, הוצאת הקיבוץ המאוחד; תורגם ספרדית); “בימי מרד וכליון", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ג.

 

לוּבוֹצקי, דנ'קה – יליד וילנה. חבר הקומסומול. מפעילי פ.פ.א. בגיטו וילנה. נפל ביערות רודניקי בהתנגשות עם גרמנים בינואר 1944. בן עשרים ושלוש.

 

לוי, ז'אק – שחקן וקריין, הופיע בפולין ובצ'כוסלובקיה. ניספה בגיטו ורשה בקיץ 1942.

 

לוין, אברהם – יליד ורשה. סופר ומחנך עברי. רכז מחלקת הנוער ב-יי.ס.א. בגיטו ורשה. חבר ההנהלה של "עונג שבת". יומנו מהגיטו – במכון היהודי ההיסטורי בורשה. מרצה בסמינרים של התנועות החלוציות במחתרת. ניספה באקציה הגדולה, ספטמבר 1942. כבן ארבעים ותשע.

 

לוין, ברוך – פרטיזן-חבלן ביערות נאליבוקי. בעל אותות הצטיינות גבוהים מטעם ברית המועצות. השתתף בפעולות חבלה ברכבות צבא גרמניות. עם קבוצתו הוריד: עשרים קטרים ומאה עשרים ושבעה קרונות מלאי תחמושת, טנקים, חומרים וחיילים (תשע מאות שלושים ושישה גרמנים הרוגים, ארבע מאות עשרים ושישה פצועים).

יליד ז'אלודוק הסמוכה ללידה. אחרי המלחמה – ממקימי אירגון הפרטיזנים פח"ח (פרטיזנים-חיילים-חלוצים) בפולין ואיטליה. בין הניצולים. בארץ.

 

לוין, דינה – בתו של לייזר. חברת אי"ל בורשה. תלמידת הגימנסיה "דרור" במחתרת. פעילה בחוגי התלמידים. בספטמבר 1942 יצאה עם קבוצת "דרור" לוארבקוביץ ונרצחה בדרך. כבת עשרים.

 

לוין, הירש – יליד וילנה. חבר "הנוער הציוני". מלוחמי פ.פ.א. בגיטו וילנה. לימים – פרטיזן ביערות רודניקי. ניצל.

 

לוין, לובה – אשתו של אברהם לוין. נספתה בגיטו ורשה בימי האקציה הגדולה, קיץ 1942.

 

לוין, לייזר – מפעילי פועלי ציון צ.ס. בפולין. אחר פרוץ המלחמה הגיע מלודז' לורשה. ממארגני המפלגה במחתרת. מפעילי יי.ס.א. מנאמני רעיון ההתגוננות בגיטו. בימי מרד אפריל עבר עם הלוחמים משטח טאבאנס-שולץ ללומיאנקי. השתתף בעבודות הועד היהודי הלאומי בצד הארי. בין הניצולים. בארץ.

 

לוין, מתיס – יליד וילנה. חבר פ.פ.א. בגיטו. לימים פרטיזן ביערות רודניקי. עם ישראל רוזוב פוצץ את תחנת המים בוילנה. נשלח על ידי מטה החטיבה, עם עוד ארבעה עשר פרטיזנים יהודים, לפעולה בסביבות נארוץ'. נפל בהתנגשות עם פרטיזנים פולנים לבנים. כבן עשרים ותשע.

 

ליבסקינד, אהרון (דוֹלאֶק) – ממפקדי אי"ל בגיטו קראקוב. ממקימי תנועת המחתרת של "עקיבא" בגנרל גוברנמן, מבקר בערי גליציה המערבית ומעורר את הנוער לפעולות נקם. מחמת רדיפות ה"אורדנונגס-דינסט" וסוכני הגסטאפו, עובר לצד הארי בקראקוב ומנהל עם אברהם לייב לייבוביץ ושמעון דרנגר את פעולות המחתרת. מתכנן התנקשות בקריגר, פירר ס.ס. והמשטרה בגנרל גוברנמן. ממארגני ההתקפה על בתי הקפה הגרמניים ב-23 בדצמבר 1942. ב-26 בדצמבר נפל בקרב התגוננות עז עם הגרמנים, לאחר שנתגלה, עקב בגידה, בבונקר המיפקדה ברחוב ז'ולאבסקי. כבן שלושים.

 

ליבסקינד, מינה (מירה) – אחות דולאק. חברת הנהגת "עקיבא" בגנרל גוברנמן. בינואר 1943 נשלחה מטעם התנועה לראדום, ושם נפלה בידי הגרמנים.

 

ליבסקינד-קופר, רבקה (אווה) – חברתו של דולאק ליבסקינד. מפעילי "עקיבא" בגיטו קראקוב. קשרית אי"ל. נפלה בידי הגרמנים וגורשה למחנות הריכוז. בין הניצולים. בארץ.

 

ליבֶר, אידאֶק – מאנשי "עקיבא" בגיטו קראקוב. חבר אי"ל. נפל בידי הגרמנים והוצא להורג ב-20 במרץ 1943.

 

לידובסקי, אברהם – אחיו הצעיר של לייזר. חבר המחתרת בגיטו ברנוביץ'. פרטיזן ביערות פולאסיה. אחרי השיחרור הגיע לארץ. מת בחליו ב-1952.

ספרו: “ביערות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ו.

 

לידובסקי, לייזר – חבר פועלי ציון צ.ס. מפעילי המחתרת בגיטו ברנוביץ'. פרטיזן ביערות פולאסיה. אחרי השיחרור ממקימי ארגון הפרטיזנים באיטליה. בארץ.

 

ליוואֶר, דויד – מפעילי המחתרת של צ.ס. התאחדות ו"גורדוניה" בבאנדין. בין הניצולים. בארץ. ספרו: “עיר המתים" (השמדת היהודים באיזור זגלמביה), הוצאת נ. טברסקי, תש"י.

 

לייבוביץ', אברהם לייב (לאבאן) – מפקד אי"ל בקראקוב. יליד קראקוב. חניך "פרייהייט". ממקימי מחתרת "דרור" בגליציה המערבית, חבר המרכז בורשה. בראשית 1941 מארגן הברחת חלוצים לסלובקיה. ב-20 ביוני 1942, בהגיעו לורשה להתייעצות, נופל בידי המשטרה הפולנית ונחבש בגאנשובקה. במאמצים רבים שוחרר ב-22 ליוני על ידי חברים, לפני שהוצאו האסירים לאומשלאגפלאץ. חוזר לקראקוב להקים את אי"ל ובספטמבר 1942 מתמנה מפקדו. מארגן את ההתקפה על בתי קפה גרמניים ופעולות אחרות בצד הארי של קראקוב ב-23 בדצמבר, פעולה נועזת ביותר של המחתרת הלוחמת הכללית בפולין הכבושה באותו זמן, המטילה מהומה בקרב השלטונות הגרמניים. אותו לילה נופלים בידי הגסטאפו, עקב בגידה, רוב אנשי אי"ל שבצד הארי, ולמחרת היום – גם לאבאן. ב-29 באפריל 1943, כשהובל למוות עם שמעון דרנגר וחברים אחרים, גזר בסכים גילוח את אברזין האוטו וניסה להימלט. נתפס ונורה בבית העולם היהודי. כבן עשרים ושש.

יצחק קצנסלון הקדיש לו שיר בעברית, שאבד.

 

לייקין, יעקב – עורך דין. עוזרו של יוזף שרינסקי ב"יידישאר אורדנונגס-דינסט", ולימים – מפקדו. בוגד בעמו, משרתם של הגרמנים. לפי פסק דין של אי"ל הוצא להורג ב-29 באוקטובר 1942 על ידי אליהו רוז'נסקי, מרדכי גרובאס ומרגלית לאנדוי.

 

ליכטנבוים, מארֶק – מהנדס. חבר היודנראט בגיטו ורשה. אחר מות אדם צ'רניאקוב ממלא מקומו. משתף פעולה עם הגרמנים. בימי מרד אפריל הוצא להורג על ידי הגרמנים עם חברי היודנראט ויאליקובסקי ושטולצמן.

לינדֶר, יעקב – קומוניסט. חבר מיפקדת אי"ל בברודי. נפל ב-17 במאי 1943 עם שלושים לוחמים אחרים כשהותקפה פלוגתם על ידי הגרמנים ביערות הסביבה.

 

לינדֶר, מנחם – יליד סניאטין. כלכלן. מעובדיו המדעיים של יי.וו.א. ומעורכי "יידישע עקאנאמיק". אחרי כניעת ורשה – מיוזמי יי.ס.א. (ממנו השם) ופעיליה. מאנשי "עונג שבת". מרצה בסמינרים של "דרור" והשומר הצעיר במחתרת על הכלכלה היהודית. מפרסם מאמרים בעתונות המחתרת על המצב הכלכלי בגיטו. נרצח אור ל-18 באפריל 1942, בליל הפעולה נגד המחתרת היהודית. בן שלושים ואחת.

 

ליפשוביץ', חיים יהושע – יליד דֶרֶצ'ין. פרטיזן מצטיין בפלוגת הדוקטור אטלאס ובגדודו של בולאק. השתתף בפעולות חבלה רבות. נפל בקרב עם הגרמנים באמצע 1944.

 

ליפשוביץ', אליהו – אחיו של חיים יהושע. יליד דרצ'ין. מפקד מחלקה בגדודו של בולאק. פרטיזן מצטיין. אחרי השיחרור – חבר קיבוץ פח"ח בליגניץ, פולין. נרצח במאי 1946 על ידי מחתרת א.ק.

 

לרנר, שלמה – יליד בנדין. חבר "גורדוניה". ממקימי המחתרת החלוצית בזגלמביה. חבר מיפקדת אי"ל בבנדין. נפל ב-1 באוגוסט 1943 עם קבוצת חברים, מחמת בגידת פולני, סוכן גסטאפו. בן עשרים וארבע.

 

לרר, צפורה – ילידת פוצ'איוב, וולין. חניכת "החלוץ הצעיר", חברת "דרור". מעובדי בית היתומים של יאנוש קורצ'אק. מאנשי אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל לחמה בשטח המברשתנים, ואחר כך – בגיטו המרכזי. נפלה בקרב ב-3 במאי 1943. בת עשרים ושלוש.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial