מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

מ - ביוגרפיות באות מ'

מאגון, ליזה – ילידת וילנה. מפעילי השומר הצעיר בגיטו. קשרית מרכזית של פ.פ.א. נאסרה בצד הארי על ידי שוטר ליטאי. הוסגרה לידי הגסטאפו ועמדה בכל העינויים. מבית הסוהר לוקישקי כתבה לאביה ולחבריה שהיא שלווה ויודעת לשם מה היא מוסרת נפשה. ב-17 בפברואר 1943 הוצאה להורג בפונאר. בת עשרים ושלוש.

על שמה – סיסמת לוחמי פ.פ.א.: “ליזה קוראת".

 

מדייסקר, סוניה – מהדמויות הבולטות של המחתרת היהודית והכללית בוילנה. מראשי המפלגה הקומוניסטית בעיר. ממפקדי פ.פ.א. לאחר יציאת הפלוגות האחרונות ליערות, חזרה בשליחות לוילנה, לצד הארי. הוסגרה במאי 1944 לידי הגסטאפו, יחד עם חברה לפעולה יוליאן יאנקובסקי (פולני). נרצחה ערב השיחרור. בת שלושים.

 

מאטוּס, יֶז'י – חבר "המועצה לעזרת יהודים" סניף קראקוב.

 

מאירוביץ', מארֶק – יליד גארבולין. פעיל במחתרת פועלי ציון צ.ס. מפקד פלוגת אי"ל בגיטו ורשה. במרד אפריל – בראש פלוגתו בשטח טאבאנס-שולץ. ב-29 באפריל – עם היוצאים דרך תעלות הביוב לרחוב אוגרודובה; כאן נתקלו במארב גרמני, רוב הלוחמים נפלו ואילו מאירוביץ' נמלט. התחבא בחורבות בנין הרוס. הרג שוטר פולני שרצה להסגירו לידי הגרמנים. דרך מקרה נתקל בפעילי אי"ל בצד הארי והועבר למקלט ברחוב "11 בליסטופאד", בבית חרושת לצאלולואיד. בשריפה שפרצה בבית החרושת ב-24 במאי 1943, ניספה. בן שלושים ושתיים.

 

מלֶר, זיגמונט (זיגי) – מאנשי "עקיבא" בגיטו קראקוב. חבר אי"ל. נפל בידי  הגרמנים והוצא להורג ב-20 במרץ 1943.

 

מלֶרוביץ', לילקה – קומוניסטית, חברת אי"ל בביאליסטוק. נפלה במרד הגיטו, אוגוסט 1943.

 

מלינובסקי, שמעון – יליד לודז'. מפעילי "בונד". עם פרוץ המלחמה הגיע לורשה. בימי מרד אפריל גורש לטראבניק. ממקימי המחתרת במקום. קיים קשרים עם ועד התיאום היהודי בורשה. ניספה בימי חיסול המחנה. בן שלושים ושלוש.

 

מלמד, אברהם (או יצחק) – יליד בריסק, צבּע לפי מקצועו. בימי המלחמה הגיע לסלונים, ומכאן ברח לגיטו ביאליסטוק. באקציה של פברואר 1943 בגיטו, שפך חומצה על פניו של ז'נדרם גרמני והלה, בהתגוננו, שלף אקדחו ופגע בגרמני שני. הגרמנים איימו בטבח בגיטו, וכן הבטיחו פרס של עשרת אלפים מארקים למי שיסייע להסגרתו של מלמד. מתוך אחריות לגורלו של הגיטו הסגיר את עצמו לידי הגרמנים. עמד בגאון בחקירה ובעינויים, הועלה לתלייה ב-8 בפברואר. בן ארבעים.

על שמו – רחוב בביאליסטוק.

 

מנֶלק, ברונקה – ילידת לודז'. פועלי ציון שמאל. חברת אי"ל בגיטו ורשה. בימי אפריל נלחמה בשטח המברשתנים, ולאחר מכן – בגיטו המרכזי. נתנה את נפשה בצאתה מתעלות הביוב ב-10 במאי 1943.

 

מנדלבליט, לייבּוּש – יליד ורשה. סנדלר לפי מקצועו. חבר ועד המפלגה הקומוניסטית בגיטו ביאליסטוק ונציגה בועד האנטי-פאשיסטי. נפל בימי הקרבות, אוגוסט 1943. בן ארבעים.

 

מנפרד (שם משפחתו לא ידוע) – יליד גרמניה, ממגורשי זבונשין. חניך חברת הנוער הגרמני בקיבוץ גרוכוב. חבר "דרור" והקומונה בדז'יאלנה. בימי מרד אפריל נלחם בגיטו המרכזי בפלוגתו של זכריה ארטשטיין. בין הנשארים בגיטו אחרי יציאת הלוחמים בתעלות הביוב. כבן עשרים.

 

מאס, יאדזיה – חברת אי"ל בגיטו צ'נסטוחוב – מאנשי הקבוצה נאדז'אצ'נה 66. באקציה

ב-4 בינואר 1943, נתפסה על ידי הגרמנים ונשלחה למקום ריכוז הטרנספורט – בראדומסק. באין אפשרות להיחלץ – התאבדה. כבת עשרים.

 

מצקביץ', איזיה (יצחק) – יליד וילנה, חבר הקומסומול. מפקד כיתה ב-פ.פ.א. בגיטו וילנה. בקיץ 1942 מחבל, יחד עם ויטקה קמפנר ומשה בראוזא, ברכבת גרמנית. בסוף יולי 1943 יוצא עם פלוגת לוחמים ליער בסביבות נארוץ'. בפעולות סיור במעבר על נהר וילאנקה, עשרים וחמישה קילומטרים מוילנה, נפל לידי מארב גרמני. בן עשרים ואחת.

 

מֶרֶטיק (צימרמן), שמואל – יליד קאלושין. ממארגני פ.פ.ר. בגיטו ורשה. עם פינקלשטיין-לברטובסקי – מיוזמי הגוש האנטי-פאשיסטי. הוסגר על ידי בוגד לגסטאפו ב-30 במאי 1942.

 

מֶרֶנהולץ, הלנה (סטסיה) – מחנכת. פעילה בגיטו ורשה בתחום העזרה לילדים עזובים. בצד הארי – אחת הקשריות הבולטות  של הועד היהודי הלאומי. בין הניצולות. בפולין.

 

מאֶרין, מוֹניאֶק (משה) – בראשית הכיבוש הגרמני – ראש היודנראט בסוסנוביאץ, לאחר מכן – ראש "מרכז היודנראטים בשלזיה העילית המזרחית", שסופחה לרייך. מקום מושב "המרכז" – סוסנוביאֶץף ולו אלף ומאתיים פקידים ופועלים. - מארין ציית ציות עיוורים לפקודות הגרמנים. לחם נגד המחתרת החלוצית ואף ביקש להקים תנועת נוער בפיקוחו. השתתף בפועל באקציות בגיטאות זגלמביה. נרצח ביוני 1943 באושוויץ, עם עוזריו הקרובים, עם אחיו חיים מארין, פאניה צ'ארנה, מזכירת המרכז ואחרים.

 

מֶרסיק, צבי – יליד מאלניצה הסמוכה לקובל. מפעילי החלוץ הצעיר והתנועה המאוחדת "פרייהייט החלוץ הצעיר". בפרוץ המלחמה הגיע לוילנה ואחרי כיבושה עבר לביאליסטוק. עם מרדכי טננבוים מארגן מחתרת "דרור" בביאליסטוק ומקים את הקיבוץ במקום. ייסד את ארכיון הגיטו במחתרת. חלה בטיפוס ומת ב-28 בינואר 1943. כבן עשרים ושבע.

 

מרקוביץ, ראשל – חברת השומר הצעיר. קשרית ראשית של פ.פ.א. בגיטו וילנה. פרטיזנית בגדוד היהודי "נקמה". נפלה ב-8 בפברואר 1944 בקרב עם גרמנים אשר שמו מארב לפרטיזנים בחזירתם מכפר, כשהם מובילים עגלות עמוסות מזונות. עמה נפלו הפרטיזנים מיקלישנסקי ושקלמן. בת עשרים ושתיים.

 

מגיד, חנן – יליד ביאליסטוק. מאנשי פועלי ציון צ.ס. חבר פ.פ.א. בגיטו וילנה. מפקד סיירים ביערות רודניקי. חי. בארץ.

 

מוזס, אליהו (שמידט, אנדז'יי) – יליד מינסק-מזוביצק. ראש המחלקה הצבאית של הגוש האנטי-פאשיסטי בגיטו ורשה. עם פינקלשטיין-לברטובסקי – ממקימי פ.פ.ר. בגיטו. נפל לידי הגסטאפו ב-30 במאי 1942, מחמת בגידה, שעה שהעביר מבעד חומת הגיטו מכשירי הדפסה לחבריו בצד הארי. בן שלושים.

 

מולצ'דסקי, חיים – יושב ראש היודנראט בבנדין. מעוזריו של מוניאק מארין. שיתף פעולה עם הגרמנים, פקח מטעם היודנראט על פעולת הנוער, נלחם נגד המחתרת החלוצית. אחרי המלחמה הגיע לארץ. ניספה, בימי מלחמת השחרור, בהפצצה.

 

מוסין, שלמה – יליד דרויה. ממארגני הפרטיזנים היהודים בסביבה. נפצע בהתנגשות עם פרטיזנין פולנים לבנים, בפברואר 1944. שלא ליפול חי בידיהם, שלח יד בנפשו.

 

מוסלמן, רישֶק – יליד ורשה. חבר פ.פ.ר. מפעילי אי"ל בצד הארי בורשה. השתתף בהצלת הלוחמים מהגיטו הבוער. ב-10 במאי 1943 הוסגר על ידי מלשין לידי הגרמנים ונפל ב"כיכר הבאנק", תוך התגוננות. כבן עשרים ואחת.

 

מורגנשטרן, יוחנן – יליד זאמושץ', מפעילי פועלי ציון (צ.ס.) בפולין. ממארגני המפלגה במחתרת. חבר "הועד היהודי הלאומי" בגיטו ורשה ומנהל מחלקת הכספים במיפקדת אי"ל. בינואר-אפריל 1943 – ראש שירות המודיעין בשטח טאבאנס-שולץ. ב-29 באפריל – עם היוצאים מתעלות הביוב לצד הארי. ב-6 במאי נתפס על ידי הגסטאפו בבונקר ברחוב אוגרודובה ונרצח בבֶפֶלשטֶאלֶא. בן שלושים ושמונה.

 

מושקוביץ', דניאל – סגן מפקד אי"ל בגיטו ביאליסטוק. חבר ותיק במפלגה הקומוניסטית, ממחדשי פעולתה בימי הכיבוש. בויכוחים הפנימיים נקט עמדה של התגוננות בגיטו ואי-הליכה ליער. למרות מחלתו, פעל במפלגה ובאי"ל עד יומו האחרון. נפל, עם מרדכי טננבוים, במרד הגיטו. בן שלושים ושמונה.

 

מושקוביץ', רבקה (“זוסיה") – ילידת באנדין. חברת "דרור". קשרית אי"ל בצד הארי בורשה, פעילה בהגשת עזרה ליהודים המסתתרים. נרצחה על ידי הגרמנים ב-1 באוגוסט 1944, יום פרוץ המרד הפולני. בת עשרים ושלוש.

 

מושקובסקי-אטקין, רוּז'ה – פסנתרנית. אשתו של רישארד. נהרגה עם בעלה ועם בתה אורשולה.

מושקובסקי, רישארד (ריסיו) – אדריכל. מנאמני המחתרת היהודית בצד הארי בורשה. ביתו שימש בית ועד לפעילי המחתרת היהודית הפולנית. נפל במרד הפולני.

 

מייזל, הרב – רב בלודז', אחרי פרוץ המלחמה מתגורר בגיטו ורשה. דמות ידועה בחוגי החרדים. אוהד ללוחמי הגיטו.

 

מירֶא, גולה (לידיה) – מהדמויות הבולטות במחתרת היהודית בקראקוב. מפעילי פ.פ.ר. עם הירש באומינגר בראש קבוצה יהודית ב-ג.ל., ששיתפה פעולה עם אי"ל. ישבה עם גוסטה דוידזון-דרנגר בבית הסוהר האלצלוב; חיברה שירים בפולנית, יידיש ועברית. ניספתה בבריחתה מבית הסוהר ב-29 באפריל 1943.

 

מרגלית, אַלה – ילידת לודז'. עם פרוץ המלחמה הגיעה לורשה. קשרית ועד התיאום היהודי ואי"ל בצד הארי בורשה. בנובמבר 1944 אירגנה את פעולות ההצלה של חברי אי"ל שהשתתפו במרד הפולני ולא נכנעו לגרמנים בהסתתרם בעיר החרבה. חיה. בפולין.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial