מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

פ - ביוגרפיות באות פ'

פֶּטלוּק, גדליהו – יליד קנישין, חניך החלוץ הצעיר. חבר אי"ל בגיטו ביאליסטוק. מפעילי מחתרת "דרור". אחרי מותו של צבי מארסיק – מרכז ארכיון המחתרת. נפל במרד גיטו ביאליסטוק, אוגוסט 1943. כבן עשרים ושלוש.

 

פאיאֶבסקי, תיאודור – פולני. קשר בין הועד היהודי הלאומי בצד הארי בורשה ובין מחנות הריכוז בפוניאטוב וטראבניקץ חי. בפולין.

 

פֶלהאֶנדלר, ליאון – יליד ז'ולקיאֶבקה. ממארגני המרד במחנה ההשמדה סוביבור, 14 באוקטובר 1943. עם הנמלטים ליערות. ב-1945, אחרי שחרורה של פולין, נרצח בידי נ.ס.ז. בן שלושים וחמש.

 

פֶלטֶל, ולדקה – חניכת "צוקונפט", חברת ה"בונד". קשרית ועד התיאום היהודי ואי"ל בצד הארי בורשה. בין הניצולים. בארצות הברית. ספרה: “פון ביידע זייטן געטא מויער".

 

פּאפּיאֶר, פנינה – חברת אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל נלחמה בשטח טאבאנס-שולץ. ב-29 באפריל עם היוצאים דרך תעלות הביוב ללומיאנקי, ואחר כך ביערות וישקוב. בין הניצולים. בארץ.

 

פֶּצ'ורסקי, אלכסנדר (סאשא) – יהודי מברית המועצות. קצין בצבא האדום. אחרי שניגפה יחידתו, נפל בשבי הגרמנים. ממחנה במינסק גורש לסוביבור. ממארגני המרד במחנה. לאחר בריחתו – פרטיזן. קונטרסו - “המרד בסוביבור" (יידיש), הוצאת "דער עמעס", מוסקבה 1946.

 

פרבֶּר, יוסף – יליד ורשה. חבר השומר הצעיר. מפקד פלוגת אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל נלחם בראש פלוגת בנאלבקי, בגיטו המרכזי. מחמת ניתוק הקשר בין הפלוגות נשאר בגיטו הבוער אחרי 8 במאי, בצאת הלוחמים מן הגיטו לצד הארי. פרטי מותו לא ידועים. כבן עשרים ושתיים.

 

פרבֶּר, הֶנוך (קובדלו) – מהנדס. קומוניסט. חבר אי"ל בגיטו ביאליסטוק. ממונה על העבודות הפירוטכניות של הארגון הלוחם. נפל בהתנגשות עם גרמנים, ביערות הסביבה, בספטמבר 1943.

 

פרפל, סיומקה – יליד ניאסביאז. מיוזמי ארגון המחתרת בגיטו. ב-1942 יצא עם קבוצת פרטיזנים יהודים ליערות הסביבה. נפל בקרב עם גרמנים ב-8 בפברואר 1943. בן עשרים ושתיים. שיריו נתפרסמו בין הפרטיזנים היהודים.

 

פּוּדֶן, רֶגינה – ילידת ורשה, חניכת השומר הצעיר. חברת אי"ל בגיטו ורשה. קשרית בין הפלוגות הלוחמות בשטח טאבאנס-שולץ. בצאת חברי הארגון ב-29 באפריל דרך תעלות הביוב, נשלחה חזרה לגיטו כדי לסייע ביציאת הלוחמים הנשארים. ניספתה ולא חזרה. בת עשרים ואחת.

 

פּוֹדקוֹבינסקה, זופיה – מפעילי פ.פ.ר. במחתרת. עם חברתה אירנה סביצקה, שנפלה במרד הפולני, הגישה עזרה למחתרת היהודית בצד הארי. בעלת חיבורים בתחום הארכיאולוגיה. בפולין הדמוקרטית-העממית – ממנהלות המכון להיסטוריה של תרבות החומר.

 

פוהורילה, מרקוס – מאנשי קיבוץ באנדין. חבר אי"ל. נפל באוקטובר 1943. בן שלושים ואחת.

 

פוטֶרמילך, יעקב – חבר אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל נלחם בשטח המברשתנים בפלוגתו של יעקב פייגנבלט. עם היוצאים ב-20 באפריל ללומיאנקי ואחר כך ליערות וישקוב. חי. בארץ.

 

פוֹכרֶר, מירה – ילידת ורשה. מפעילי השומר הצעיר. חברת אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל נמצאה בבונקר במילא 18 ושם ניספתה, ב-8 במאי 1943, עם חברה מרדכי אנילביץ'. כבת עשרים ושלוש.

 

פּוֹלאצֶ'ק – יליד ניאסביאז. מורה. מאנשי המחתרת בגיטו. התקין חומרי נפץ. נפל בהתגוננות הגיטו, ב-22 ביולי 1942.

 

פוֹלמן, שושנה (יאדביגה) – אמם של וולף, מארק וחוה. פעילה מטעם הועד היהודי הלאומי ואי"ל בצד הארי של ורשה בהגשת עזרה ליהודים. התייצבה לפעולה אחרי ששכלה את שני בניה ולאחר שבתה גורשה לאושוויץ. עלתה לארץ, מתה בחליה ב-8 בנובמבר 1954, בת חמישים ותשע.

 

פולמן, חוה – קשרית אי"ל ו"דרור". תלמידת הגימנסיה במחתרת בורשה. פעילה בחוגי הנוער והסניף המקומי. נפלה בקראקוב בידי הגסטאפו ב-22 בדצמבר 1942, אחרי ההתקפה על בתי קפה גרמניים. שולחה כפולניה מהאלצלוב לאושוויץ. בין הניצולים. בארץ.

 

פולמן, מארק – יליד מיאחוב. בוגר הפוליטכניון הורשאי. ממייסדי גימנסיה "דרור" בגיטו ורשה וממוריה. עורך פירסומי "דרור" בפולנית. ב-1942 – שליח בזגלמביה; עם ברוך גפטק ממחנכי היתומים בבית התנועה. בדצמבר 1942 חוזר לורשה. משתתף במרד ינואר. נתפס על ידי הגרמנים וגורש לטרבלינקה. קפץ מהרכבת בקירבת המחנה וניצל. זמן מה במשלחת אי"ל בצד הארי. אחר כך פרטיזן ב-ג.ל. בסביבות קיאלץ. בפרוץ מרד אפריל שב לורשה ופעיל בהצלת הלוחמים מהגיטו הבוער. מלווה אותם לסביבות וישקוב ומכניסם לחיי יער ולחימה. ביוני נשלח על ידי אי"ל לצ'נסטוחוב. משתתף בהגנת הגיטו. עובר לבאנדין ומנסה להקים פרטיזנקה בזגלמביה. מחמת בגידת הקשר הפולני נכשל הנסיון. בחזרה לורשה, בתחנת הרכבת בצ'נסטוחוב, הוכר כיהודי ונורה. בן עשרים ושבע.

 

פולמן, וולף (ואצאֶק) – יליד מיאחוב. אדריכל. חבר פועלי ציון צ.ס. מפעילי ג.ל. בצד הארי בורשה. ב-1942 עזב את הגיטו והתקין לו דירה בז'וליבוז', ששימשה מקום מיפגש לקשרי "דרור", אי"ל ופעילי ג.ל. מקשר את "דרור" עם מוסדות ג.ל. ועוזר ברכישת נשק בשביל הגיטו המתמרד. בפברואר 1943 יוצא עם ראשוני הפרטיזנים הפולנים לסביבות ראדום להקים בסיס לפרטיזנקה של ג.ל. בהגיעו למקום, ב-19 בפברואר 1943, נפל בהתנגשות עם גרמנים. בן עשרים ותשע.

 

פוּסוואֶרק, קלימה (בּוֹגוּסיה) – קשרית הועד היהודי הלאומי בצד הארי בורשה. פעילה בהצלת יהודים. במאית. בגיטו ורשה – מנהלת תיאטרון בובות לילדים. בין הניצולים. בפולין.

 

פונדמינסקי, אדוארד (“אלכסנדר") – מנהדס. מראשי פ.פ.ר. בגיטו ורשה. אחרי גירושו של פינקלשטיין-לברטובסקי – מזכיר המפלגה ונציגה בועד התיאום היהודי. נפל בקרב ב-8 במאי 1943 בבונקר אשר במילא 18. בן שלושים ושלוש.

 

פוקרופֶק, סטפן – פולני. חבר פ.ס. (ראה: פ.פ.ס.). מחסידי אומות העולם. סייע במאי 1943 בהצלת הלוחמים מגיטו ורשה הבוער. החביא בביתו יהודים שלא על מנת לקבל פרס. שלח על ידי ג.ל. צעירים ליערות. צעיר יהודי, כינויו "צ'ארני" (השחור), שנתגלה כסוכן גסטאפו. קנה ידידותו, הציע למכירה נשק וחומר נפץ. לפי הסכם – עתידה היתה ג.ל. לקבל את חומר הנפץ, ואי"ל – את הנשק. ביום המיועד, בקיץ 1943 חיכו לו בביתו, ברחוב ושינגטון 80, סטפן, שמחה ראטייזר וטוביה שיינגוט. הבית הוקף על ידי הגסטאפו. ראטייזר הצליח להימלט. שיינגוט נרצח, וסטפן שלח ידו בנפשו. בבית נפל גם צעיר יהודי מסתתר. כשלון זה הביא לידי מות אחד ממפקדי ג.ל. בורשה - “אנטֶק השחור". רבים מפעילי אי"ל וג.ל. נאלצו להסתתר זמן רב.

 

פורמנוביץ', פסיה – ילידת זאמברוב, גליל ביאליסטוק. מאנשי "דרור". חברת אי"ל בגיטו ורשה. מאנשי דזיאלנה. בראשית ספטמבר 1942 יצאה לוארבקוביץ ונרצחה בידי הגסטאפו. כבת עשרים ושלוש.

 

פיירשטיין – מהנדס מראדז'כוב, הגיע עם פליטי עירו לקרוביו בברודי. עזר בידיעותיו המקצועיות לאי"ל במקום. נפל ב-20 במאי 1943. בימי האקציה בגיטו.

 

פייבישֶס, ישראל – קומפוזיטור ומנצח. עם פרוץ המלחמה נמלט מלודז' לורשה. מקים בגיטו מקהלות ילדים ומבוגרים. מנצח על מקהלת ילדים ונוער של "דרור". חבר הועדה לאישפוז אנשי אמנות. בן בית בקומונה בדזיאלנה. בימי מרד אפריל גורש לפוניאטוב, ושם ניספה. בן חמישים וחמש.

 

פייגנבלט, יעקב – יליד ורשה. חבר "גורדוניה". מפקד פלוגת אי"ל בגיטו ורשה. בימי מרד אפריל נלחם בשטח טאבאנס-שולץ. ב-29 באפריל – עם היוצאים דרך התעלה ללומיאנקי. פרטיזן ביערות וישקוב. בינואר 1944 חזר עם גוטה קבונקי לורשה ונאספו לבית הפולני יבלונסקי מאנשי א.ק., שוער ברחוב פרוז'נה 14. כעבור כמה ימים הוקף הבית ושניהם נפלו תוך כדי התגוננות, ועמהם גם הלוחם זיגמונט איגלה. יבלונסקי נתפס וגורש למחנה ריכוז. כבן עשרים ושלוש.

 

פיינר, יצחק (איזידור) – חבר אי"ל בגיטו צ'נסטוחוב. מאנשי הקולקטיב נדז'צ'נה 66. ב-4 בינואר 1943, בשעת אקציה בגיטו, חש לעזרת מנדל פישלביץ' שהסתער על קצין גסטאפוץ פיינר נפצע קשה, ואחר כך הומת באכזריות. כבן עשרים.

 

פיינר, ליאון, ד"ר (“בֶרֶזובסקי", “מיקוליי") – עורך דין. יליד קראקוב. ממנהיגי ה"בונד" בפולין. מראשי המחתרת היהודית בורשה. ממקימי "המועצה לעזרת יהודים". חבר ועד התיאום היהודי. בעל זכויות רבות בפעולת ההצלה. עם שחרור ורשה מגיע ללובלין. מת ב-22 בפברואר 1945, במחנה ממארת. בן חמישים ותשע.

 

פיינמֶסֶר, ברכה (מאריסיה) – קשרית של ועד התיאום היהודי ושל אי"ל בצד הארי בורשה. בין הניצולים. בפולין.

 

פיינקינד, מלך – יליד ורשה. מפעילי ציון שמאל בגיטו ורשה. בישיבת נציגי המפלגות ו"החלוץ", במרץ 1942, תמך ברעיון ההתגוננות. מפעילי הגוש האנטי-פאשיסטיץ חבר הועד היהודי הלאומי וועד התיאום היהודי. בימי מרד אפריל גורש לפוניאטוב. ממקימי המחתרת ומפקד אי"ל במחנה הריכוז. קיים קשרים עם המיפקדה בצד הארי בורשה ועם הועד היהודי הלאומי. נפל בימי חיסול המחנה, ב-5 בנובמבר 1943. כבן ארבעים וחמש.

פינצ'בסקי, לונצ'יק – יליד גרודנה. מפעילי השומר הצעיר. חבר אי"ל בגיטו ביאליסטוק. נפל באוגוסט 1943, בימי מרד הגיטו. כבן תשע עשרה.

 

פינקלשטיין לברטובסקי, יוסף – יליד ביאלסק-פודאלסק. חבר הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בפולין עד פירוקה ב-1938. באביב 1942 הגיע לגיטו ורשה מהשטחים הסובייטיים שנכבשו על ידי הגרמנים. מקים את פ.פ.ר. בגיטו. מיוזמי הגוש האנטי-פאשיסטי ומעורכי בטאונו, “דער רוף". קרא למאבק מזוין. באוגוסט 1942 גורש לטרבלינקה. בן ארבעים ושבע.

 

פינקלשטיין, מאיר – יליד ורשה. איש “דרור”. חבר אי”ל בגיטו ורשה. ב-18 בינואר 1943 נלחם בפלוגת “דרור” בזאמנהוף 56-58. בהתנגשות עם גרמנים נפצע קשה בפיו. לאחר יומיים נרצח במקום סתרו, במילא 34, על ידי הגרמנים. כבן עשרים ושתיים.

 

פיקס, אסתר – חברת השומר הצעיר. קשרית אי”ל בצד הארי בורשה. באמצע 1944 נשלחה לזגלמביה לארגן את בריחת חוה פולמן מאושוויץ. בשל המרד הפולני בורשה נותק הקשר והנסיון לא הצליח. חיה.

 

פירשט, ישראל – מתווך בין היודנראט בגיטו ורשה לבין הגסטאפו. נהג באכזריות בפועלים היהודים. לפני המלחמה – מנהל המשק של הבית האקדמאי היהודי בפראגה-ורשה. נדון למוות על ידי אי”ל, וב-29 בנובמבר 1942 הוצא להורג על ידי דוד שולמן, ברל ברוידא ושרה גרנשטיין.

 

פישגרוּנד, סאלו (הנריק) – מפעילי "בונד". זמן מה חבר ועד התיאום היהודי בצד הארי בורשה. מנהל תא במפעל הצלת יהודים. ניצול. בפולין.

 

פישלֶביץ', מנדל – יליד ראדומסק. חניך "פרייהייט". חבר אי"ל בגיטו צ'נסטוחוב. מאנשי קולקטיב "נאדז'אצנה 66. ב-4 בינואר 1943, בזמן אקציה בגיטו, התנפל עם יצחק פיינר על קצין גסטאפו. נורה במקום. עשרים וחמישה יהודים הוצאו מהשורות ונרצחו כתגמול על מעשה פישלביץ'. כבן עשרים.

 

פישלזון, אברהם מרדכי – יליד ורשה. מפעילי פועלי ציון צ.ס. בגיטו ורשה. ממקימי המטבחים העממיים של המפלגה. חבר הועדה הצבאית של הגוש האנטי-פאשיסטי בגיטו. בסוף יוני 1942 גורש לטרבלינקה. כבן שלושים ושתיים.

 

פלדמן, אברהם – יליד לודז'. חבר "דרור". מפעילי  פ.פ.א. בגיטו וילנה. ביצע פעולות חבלה רבות. ממארגני מחתרת יהודית לוחמת במחנות העבודה שבסביבות וילנה. מראשי ההתנגדות במחנה "הֶאראֶס-קראפט-פארק", בו נפל. בן עשרים ושש.

 

פלוטניצקה, חנצ'ה – אחותה הצעירה של פרומקה. ילידת פלוטניצה הסמוכה לפינסק. חניכת "פרייהייט". מפעילי "דרור" בפולין הכבושה. בסוף 1939 יצאה בשליחות מורשה ללבוב. עם שובה לגנרל גוברנמן – ממחדשי פעולות הסניפים ההרוסים. בראשית 1942 יוצאת בשליחות לבאנדין. משמחליט מרכז התנועה לשלוח את חנצ'ה לחוץ לארץ כדי להזעיק את יהודי העולם, היא מגיעה במרץ 1943 לורשה. אחרי שבועות של חיפושים נמצאות כל הדרכים כבלתי-ריאליות והיא יוצאת ב-18 באפריל בחזרה לבאנדין. מחוסר מקלט לילה בצד הארי בורשה היא חוזרת לגיטו. למחרת פורץ המרד. ב-20 באפריל היא מנסה, בלווית הלוחמים אדק הימלבפרב, האניק קליינווייס ומאיר שוורץ, להבקיע דרך לצד הארי. נופל בהתנגשות עם הגרמנים.

 

פלוטניצקה, פרומקה – מראשי המחתרת החלוצית בפולין הכבושה. ילידת פלוטניצה שעל יד פינסק. חניכת "פרייהייט". חברת "דרור". עם פרוץ המלחמה עקרה מורשה לוולין וחזרה עם כניעת עיר הבירה. מקימה את הקומונה בדזיאלנה. מבקרת בישובי הגנרל גוברנמן ומארגנת את הסניפים ההרוסים. בחורף 1939-1940 עושה בלודז'. באביב 1940 יוצאת לזגלמביה לבקש דרך לעליה. פעילה במרכז "החלוץ" והקואורדינציה החלוצית. אחרי ההתקפה הגרמנית על ברית המועצות יוצאת עם טאמה שניידרמן לשטחים הכבושים. עדת ראייה לחורבן היישובים בביאליסטוק, גרודנה, וילנה, בריסק, לוצק, קובל, אוסטרוג, רובנה ועוד. בכל מקום קוראת להתגוננות. בימי חיסול הגיטו בורשה, קיץ 1942, חברת משלחת אי"ל בצד הארי בורשה. מכניסה את הנשק הראשון לגיטו. בספטמבר 1942 יוצאת, לפי החלטת מרכז "החלוץ", הממלא באותו זמן את תפקיד המיפקדה העליונה של אי"ל ברחבי פולין הכבושה, לזגלמביה לשם ארגון ההתגוננות. על אף החלטות התנועה והאפשרות לעבור לארץ נייטרלית, כדי להזעיק את העם היהודי בעולם, נשארת במקום עד הסוף. נפלה ב-3 באוגוסט 1943 עם קבוצת חברים, תוך התגוננות, בבונקר בבאנדין. בת עשרים ותשע.

 

פסחזון, אדזיה – קשרית אי"ל בזגלמביה. חברת השומר הצעיר. נפלה בידי הגרמנים בהעבירה נשק מורשה לבאנדין. כבת עשרים.

 

פרשקֶר, יעקב – יליד לודז'. מפקד פלוגת אי"ל בגיטו ורשה. ממארגני תנועת "הנוער הציוני" במחתרת. נציג התנועה בקואורדינציה החלוצית. מארגן בתי מלאכה בקיבוץ התנועה ברחוב לאשנו. בימי מרד אפריל נלחם בשטח המברשתנים ושם נפל בבונקר, ברחוב ואלובה. כבן שלושים.

 

פרדס – חבר ארגון המחתרת בגיטו ניאסביאז'. כימאי. הכין חומרים כימיים להתגוננות. פרטיזן ביערות נאליבוקי. בפולין.

 

פרומר, אהרון – מפעילי "דרור" בהרוביאשוב ובמחוז. נרצח על ידי הגרמנים בימי חיסול העיירה, בקיץ 1942. כבן עשרים ושתיים.

 

פרוסט, שמעון – חבר "גורדוניה" בגיטו ורשה. בימי האקציה הגדולה נמלט לבאנדין. נתפס על ידי הגסטאפו כתושב בלתי-ליגלי ונמסר לידי המשטרה היהודית. שוחרר בעורמה על ידי חבריו, אך נתפס ונשלח למחנה עבודה. בקבוצת נתיני חוץ במחנה העצורים אשר בטיטמוניק. בין הניצולים.

 

פרידמן, אלכסנדר זישא – ממנהיגי ה"אגודה" בפולין. מראשי עסקני הציבור בגיטו ורשה. מפעילי יי.ס.א. בימי האקציה הגדולה, מזהיר במועצות אנשי ציבור מפני פעולות אקטיביות העלולות להמיט שואה. בימי מרד אפריל 1943 גורש למחנה הריכוז בלובלין ושם נרצח. בן חמישים וארבע.

 

פרידמן, חיים – צייר. מפעילי "החלוץ הצעיר" בורשה. מאנשי "דרור". חבר אי"ל בגיטו ביאליסטוק. נפל בימי המרד, באוגוסט 1943.

 

פרידריך, זלמן (זיגמונט) – יליד ורשה. מפעילי ה"בונד". קשר אי"ל בצד הארי בורשה. מבריח נשק. ערב מרד אפריל 1943 הגיע, לרגל עניינים, לגיטו. נלחם בשטח המברשתנים, ולאחר מכן – בגיטו המרכזי. ב-30 באפריל הצליח לצאת, עם שמחה ראטייזאר, דרך תעלה חפורה ברחוב מוראנובסקה לצד הארי ולהתקשר עם משלחת אי"ל. לקח חבל בהוצאת הלוחמים מן הגיטו. במאי 1943 הוסגר למשטרה הפולנית, בכפר סמוך לורשה, בהוליכו למקלט קבוצת אי"ל. בן שלושים ושתיים.

 

פרימֶר, חיים - מפעילי "עקיבא" בגיטו ורשה. חבר אי"ל. בימי מרד אפריל נלחם בגיטו המרכזי. למן ה-10 במאי 1943 – בלומיאנקי, ואחר כך ביערות וישקוב. הצטרף לפלוגת פרטיזנים סובייטיים ביערות מעבר לבוג מזרחה. בחיים. בארץ.

 

פרלשטיין, לאה – ילידת סוקולקה. מורה. ממארגני מחתרת "החלוץ" ו"דרור" בגנרל גוברנמן. באביב 1940 עושה בזגלמביה לשם ארגון עליה דרך סלובקיה, בקיץ 1940 – מזכירת הקיבוץ בצ'רניאקוב. בימי חיסול גיטו ורשה – חברת משלחת אי"ל בצד הארי לרכישת נשק, למשא ומתן עם נציגי המחתרת הפולנית בדבר עזרה. בשלהי 1942 חוזרת עם חברי קיבוץ צ'רניאקוב (למעלה ממאה איש) לגיטו. מארגנת בסיס אי"ל במילא 34. נפלה לידי הגרמנים במרד ינואר 1943. כבת שלושים.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial