מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ש - ביוגרפיות באות ש'

שאיאק, גדליה – יליד לוביץ'. מפעילי השומר הצעיר. חבר אי"ל בביאליסטוק. בשליחות תנועתו במשטרה היהודית ובתפקידו מסייע בקשר ובהברחת נשק. נפל במרד הגיטו, אוגוסט 1943.

 

שרשבסקי, סטניסלב – חרושתן, חבר היודנראט בגיטו ורשה. נרצח על ידי הגרמנים באפריל 1943.

 

שרשניֶבסקי, ברל – מזכיר המפלגה הקומוניסטית בגיטו וילנה. מפעילי פ.פ.א. לימים מפקד פרטיזנים ביערות. חי. בוילנה.

 

שרשניֶבסקי, רוזה – חברתו של ברל. ילידת עיירה בסביבות לוצק. חברת המפלגה הקומוניסטית. מפעילי פ.פ.א. בגיטו וילנה. באוגוסט 1943 נתפסה בדרך ליערות והוצאה להורג בפונאר.

 

שוורץ, מאיר – יליד ורשה. איש ה"בונד". חבר אי"ל בגיטו ורשה. קשר בשטח טאבאנס-שולץ. ורקשוץ בבתי המלאכה. בימי מרד אפריל עשה בגדר תפקידו בקישור הפלוגות הלוחמות. נפצע בנסותו להוציא מהגיטו את חנצ'ה פלוטניצקה. ב-29 באפריל – בין היוצאים דרך התעלות לצד הארי. כאן מצא מקלט עם יוחנן מורגנשטרן ברחוב אוגרודובה 29. אחרי גילוי המקום נמלט והתחבא ימים בחורבות בתים. הועבר על ידי מקשרים לבית החרושת לצאלולואיד ברחוב "11 לליסטופאד" בפראגה, מקלט אי"ל בצד הארי. במאי, כשפרצה שריפה בבית החרושת וגרמנים הקיפוהו, נמלט לאחד הבתים הסמוכים ופולניה החביאה אותו בארון בגדים. אחרי סריקה של הגסטאפו באותו בית נמצא מת בשבץ הלב.

 

שוורצשטיין, פייבל – יליד ז'ירארדוב. מאנשי "דרור". חבר אי"ל בגיטו ורשה. עם אברהם דרייאר וזכריה ארטשטיין התנקש באלפרד נוסיג. בימי מרד אפריל נלחם בגיטו המרכזי ונשאר בגיטו הבוער. פרטי מותו אינם ידועים. כבן עשרים ושש.

 

שוויטאל, ד"ר – פולני. מנהל בית חולים בישוב סמוך לורשה. סייע באמצע נובמבר 1944 בארגון משלחת סניטרית לורשה החרבה, שהצילה את לוחמי אי"ל, משתתפי המרד הפולני, אשר הסתתרו במרתפי הבתים בקו חזית הוויסלה. הלוחמים מצאו מקלט בבית החולים.

 

שווייגר, אינקה, ד"ר – קשרית אי"ל וועד התיאום היהודי בצד הארי בורשה. פעלה בהגשת עזרה ליהודים מסתתרים. חיה. בפולין.

 

שולמן, דויד – חבר אי"ל באוֹסטרוביאֶץ. בשלהי 1942 הגיע עם פלוגת "דרור" לגיטו ורשה. ב-29 בנובמבר 1942 ביצע, יחד עם ברל ברוידה ושרה גרנטשטיין, את פסק דין המוות על ישראל פירסט. נפל במרד ינואר 1943. כבן עשרים.

 

שוסטר, שלמק (שלמה) – יליד פרושקוב. חבר "דרור". חבר אי"ל בגיטו ורשה. קשר בשטח טאבאנס-שולץ. בימי מרד אפריל נלחם, בפלוגתו של הניך גוטמן, בשטח המברשתנים ואחר כך – בגיטו המרכזי. בבוקר ה-10 במאי 1943 נשלח מתעלות הביוב לרכז את הלוחמים שהמתינו בתעלות הצדדיות. בו ביום ניסה להבקיע לו דרך מתעלות הביוב לצד הארי, נפל בהתנקשות עם הגרמנים. כבן שבע עשרה.

 

שטֶנגֶל, מוניאק – חבר אי"ל בורשה. תלמיד הגימנסיה "דרור" במחתרת". בתחילת ספטמבר 1942 עם היוצאים לווארבקוביץ. נמלט מידי הגסטאפו וחזר פצוע לורשה. בימי מרד אפריל נלחם בגיטו המרכזי, בפלוגתו של יצחק בלוישטיין. נפל ב-8 במאי בבונקר אשר במילא 18. כבן שבע עשרה.

 

שטול, יאנק – יליד צ'נסטוחוב. חניך "הנוער הציוני". חבר פ.פ.א. בגיטו וילנה. פרטיזן ביערות רודניקי. בין הניצולים.

 

שטיין (גוסטה) – תלמידת אוניברסיטת לבוב. חברת אי"ל בברודי. הראשונה מבנות העיר שיצאה ליערות. נרצחה בידי הגרמנים.

 

שטיינברג, דוד – יליד מילוסנה. מפעילי "גורדוניה" בגיטו ורשה. מעורכי "סלובו מלודיך", בטאון התנועה. פרטי מותו לא ידועים.

 

שטרן, ישראל – יליד אוסטרולאנקה. מחשובי משוררי יידיש שבין שתי מלחמות העולם. בשנות השלושים השתתף בעתונות ארץ ישראל העובדת בפולין בשיר, בסיפור ובדברי ביקורת. חי בגיטו ורשה בעוני ובדחקות. ניספה בימי האקציה הגדולה. בן חמישים ואחת.

 

שטריגלר, מרדכי – סופר. בימי חיסול עיר מולדתו, זאמושץ', גורש למאיידנק ולסקארז'יסקו ואחר כך – למחנות בגרמניה. בין הניצולים. בפריז.

ספריו מימי השואה: יידיש: “אין א פרעמדן דור", שירים ופואמות, פריז, 1947; “מיידאנאק", “ווערק צע"; “גורלות". עברית: “נרות שאוכלו", תרגום ב. טנא, הוצאת עם עובד, תש"ח.

 

שיינבוים, יחיאיל (איליא) – יליד אודסה; הגיע בימי ילדותו לקובל שבפולין. חבר "פרייהייט". בפרוץ המלחמה עוקר מלודז' לוילנה. מראשי מחתרת "דרור" אחרי כיבוש העיר. מקים ארגון יהודי לוחם בגיטו לשם מלחמת פרטיזנים ביערות ומפקדו. לימים מתאחד הארגון עם פ.פ.א. נפל ב-1 בספטמבר 1943 בקרב עם הגרמנים, ביום הראשון לחיסול הסופי של גיטו וילנה. בן עשרים ותשע.

 

שיינגוט, טוביה (טדק) – יליד ורשה. חבר השומר הצעיר. קשר אי"ל בצד הארי בורשה. הבריח נשק לגיטו. השתתף בהצלת הלוחמים משטח טאבאנס-שולץ ומהגיטו המרכזי. נפל בקיץ 1943, בבית סטפן פוקרופק, עקב בגידת צעיר יהודי, סוכן גסטאפו. כבן עשרים וארבע.

 

שיפֶּר, הֶלה – מפעילי "עקיבא" בגיטו ורשה. נציגת תנועתה בקואורדינציה החלוצית. מפעילי אי"ל בורשה ובקראקוב. קשרית. בימי מרד אפריל נלחמה בגיטו המרכזי. היתה במחנה העצורים לנתינים זרים בברגן-בלזן. בין הניצולים. בארץ.

 

שיפֶּר, יצחק – יליד טארנוב. מראשי ההיסטוריונים היהודים בפולין. תיאטרולוג, עסקן ציבורי. בראשית דרכו הציבורית – איש פועל ציון, ולאחר מכן – כלל ציוני (“על המשמר"). ציר לסיים הפולני. בגיטו ורשה ממשיך בעבודתו המדעית, מרצה בסמינרים של התנועות החלוציות. בימי מרד אפריל גורש למאיידנק ושם מת באמצע 1943. בן חמישים ותשע.

 

שיפריס, זאב, ד"ר – רופא. עסקן ציבורי. בימי מרד אפריל גורש מגיטו ורשה לטרבניק. ממקימי המחתרת במחנה הריכוז. מפקד אי"ל במקום. קיים קשרים עם אי"ל ועם ועד התיאום היהודי בצד הארי בורשה. ניספה בהתקוממות העצורים. כבן ארבעים ושתיים.

 

שלֶנגֶל, ולדיסלב – משורר יהודי-פולני בגיטו ורשה. ניספה בימי מרד אפריל. חלק מעזבונות הספרותי נשמר על ידי ידידו הפולני, קודאסיביץ' ובחלקו פורסם באנתולוגיה הפולנית

"Piesn ujdzie calo”. כמה משיריו נמצאים בגניזת "עונג שבת". השיר "התקפת נגד" נכתב בינואר 1943, אחרי המרד ונמסר מפה לפה.

 

שמרלוביץ', יהודה (אידק, איגנץ) – חבר "דרור". מאנשי אי"ל בגיטו קראקוב. נשלח בסתיו 1942 עם קבוצת לוחמים להכין בסיס פרטיזני ביערות. נפל בהתנגשות עם גרמנים.

 

שניידרמן, טאמה – ילידת ורשה. קשרית של תנועת "דרור" ושל אי"ל בין הגנרל גוברנמן, השטחים שסופחו לרייך, אוסטלאנד ואוקראינה. בפרוץ מלחמת העולם נדדה יחד עם חברה מרדכי טננבוים מורשה לוילנה. משנכבשה העיר בידי הגרמנים חזרה לורשה והביאה ידיעות ראשונות על השמדת יהודים בפונאר. כפולניה, בשם ואנדה מאיאבסקה, נשלחה על ידי התנועה לערי הגנרל גוברנמן. ליוותה את פרומקה פלוטניצקה בנסיעותיה לבריסק, קובאל, רובנה וערים אחרות. בינואר 1943 יצאה בשליחותו של מרדכי טננבוים מביאליסטוק לורשה. הביאה סכום כסף גדול, מתנת אפרים ברש, ידיעות על התקדמות פעולות ההגנה בביאליסטוק ומתכונים להכנת נשק. ב-17 בינואר נכנסה לגיטו להתיעצות הקשרים ולמחרת היום ניספתה. כבת עשרים וחמש.

 

שפירא, משה – חבר אי"ל בברודי. משורר. עזבונו הספרותי נטמן בגיטו. עם היוצאים ליערות הסביבה. בשובו לגיטו הוסגר על ידי סחטנים לידי הגרמנים. כבן עשרים וחמש.

 

שפרינגר, הרשל – יליד וולברום. חניך "פרייהייט". חבר "דרור". מן הדמויות הבולטות במחתרת היהודית בזגלמביה. נלחם ללא רתיעה ביודנראט. ממארגני הבריחה לסלובקיה. ממקימי אי"ל בבאנדין וחבר מיפקדתו. לאחר חיסול בית היתומים, מציל את הילדים העזובים ומקים בשבילם בית תנועה. ביוני 1943 קפץ עם כמה חברים מהרכבת בדרך לאושוויץ. ניספה ב-10 באוגוסט 1943, כנראה באושוויץ. כבן שלושים.

 

 

שקלאר, ירחמיאל – יליד ניאסביאז'. חבר "גורדוניה". מאנשי ארגון המחתרת. נפל בהתגוננות הגיטו ב-22 ביולי 1942.

 

שקלאר, רות – ילידת ורשה. חניכת "דרור". תלמידת הגימנסיה במחתרת. פעילה בחוגי התלמידים ובסניף המקומי. חברת אי"ל בורשה. בימי האקציה הגדולה – בפלוגת מציתי הבתים המפונים מיהודים. בראשית ספטמבר יצאה לוארבקוביץ ונרצחה בידי הגסטאפו. כבת תשע עשרה.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial