בחוברת המופיעה לציון שישים שנה למרד גטו ורשה, נעשה ניסיון להציג פנים מגוונות של דפוסי ההתנגדות בגטו בכל תקופת קיומו, באמצעות דמויותיהם של אחדים, מעטים אך מייצגים, של אלה שנאבקו ושרצו לסייע. בחוברת הביוגרפיות של: אירנה אדמוביץ, טוסיה אלטמן, מרדכי אנילביץ', אברהם (אברשה) בלום, אברהם (אדולף) ברמן, שמואל ברסלב, יצחק גיטרמן, אליעזר גלר, שמעון הוברבנד, רישרד ולבסקי, אריה וילנר, יוסף לברטובסקי, צביה לובטקין, פרומקה פלוטניצקה, זישא (אלכסנדר) פרידמן, פאוול פרנקל, יצחק (אנטק) צוקרמן, אדם צ'רניאקוב, ישראל קאנאל, יצחק קצנלסון, יאן קארסקי, יאנוש קורצ'אק, יוסף קפלן, עמנואל רינגלבלום, יצחק שיפר, ולדיסלב שלנגל.
2003, 76 עמ'.
שלמה קלס מתמקד במחקרו במעבר גבולות ומחתרת ציונית שהתארגנה בראשית ימי מלחמת העולם השנייה מספטמבר 1939 עד יוני 1941, בשטחי פולין המסופחים לברית המועצות. הספר מקיף שלוש מסגרות פעולה שונות: א. ההתארגנות וההליכה לגבולות, לרומניה ולליטא; ב. הבירורים הרעיוניים בריכוז בווילנה; ג. הפעולה במחתרת תחת השלטון הסובייטי. העבודה בנוייה על יסוד עדויות, פירסומים, תעודות וזכרונות אישיים.
1999, 356 עמ'.
קובץ סיפורים המתארים את חייו של ילד יהודי בתקופת הכיבוש הנאצי בקרקוב, פולין. ביום הולדתו השישי פרצה מלחמת העולם השנייה. במשך תקופת המלחמה שהה עם משפחתו בקרקוב, הם החליפו מקומות מגורים שוב ושוב, עד שמצאו מחבוא אצל ידיד-משפחה פולני, עד השחרור.
2000, 170 עמ'.
סיפורה של קבוצת אנשים צעירים המיטלטלת בעולם מתפורר. חברי תנועות הנוער הציוניות אינם מוכנים לוותר על חלום הנעורים של הגשמה ועלייה לארץ-ישראל. תנועת השומר הצעיר עוברת לפעילות מחתרתית חשאית באזורים שסופחו לסובייטים, במטרה "לשמור על הגחלת", לשמר את התנועה ואת דרכה החינוכית עד יעבור זעם. בעיני השלטון הסובייטי זוהי פעילות חתרנית חמורה. הם נכלאים, נחקרים ונשלחים ללא משפט ל"מחנה לעבודה ולתיקון המידות" בסיביר. תוך מאבק יומיומי על הקיום הפיזי, בתנאי רעב וקור איומים, הם נאחזים בשארית כוחותיהם בחיים ובתקווה כי יגיעו ביום מן הימים לארץ-ישראל. גם בתנאי המחנה הנוראים הם מקיימים את הקשר ביניהם. בזכות הערכים המשותפים, הם שומרים על צלם אנוש. 235 עמ'.
תולדות חייו של צבי ברנדס, מילדותו בעיירה ז'ארקי עד להיותו אחת הדמויות המרכזיות בארגון היהודי הלוחם, כמדריך, רוכש נשק, בסדנה לאמצעי לחימה ובכתיבה בעיתונות המחתרתית.
1978, 156 עמ'.
מפגשים, מעשים, גורלות - 1943-1933. רחל אוירבך, מחבורת סופרי היידיש בפולין, היתה בין העובדים של "עונג שבת", הידוע כ"ארכיון רינגלבלום" בגטו ורשה. היא ניהלה יומן במשך שנות הגיטו, נתגלה לאחר המלחמה "בארכיון רינגלבלום". המחברת מעלה בו גילויים אחרונים מחיי התרבות היהודית בפולין. בשיתוף יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה.
1985, 286 עמ'.
ציפורים בשחור לבן אינו רק ספר נוסף בין אלפי סיפורי האיימה שהמלחמה הביאה לעולם. זהו סיפורה של ילדה יהודיה מהכפר ורצ'ין שבפולין שכותבת את זיכרונותיה. זהו גם סיפור אנושי על הניצוץ הטוב הקיים גם במעמקי הרוע, המעודד אותנו להיות בני אדם. "למדתי שבכול מקום, ויהיה זה המרושע ביותר, ישנו תמיד קומץ צדיקים המוכן לחרף את נפשם למען הזולת".
2002, 216 עמ'.
סמיכות הזמן שבין מוראות השואה לבין הקמת מדינת ישראל אפשרה לעם היהודי, לראשונה בתולדותיו, לשפוט בעצמו את אלו שפשעו נגדו בשנות המלחמה. באופן מפתיע למדי, הראשונים שהועמדו לדין בישראל היו דווקא עשרות יהודים אזרחי המדינה, שמילאו תפקידים שונים בגטאות ובמחנות, ואשר הואשמו בסיוע לנאצים ובמעשי אלימות ואכזריות קשים נגד אחיהם היהודים.
קאפו באלנבי חושף לראשונה את סיפורם הנשכח, המטלטל והכואב של האישומים, הדיונים ופסקי הדין: העדויות המזעזעות, האשמות השווא, סיפורי הנאשמים והתחבטויות השופטים. הספר, המבוסס על תחקיר מעמיק של מאות עמודי הפרוטוקולים המשפטיים, מעלה לתודעה הציבורית דילמות מוסריות, מקומות לא ידועים ואירועים נשכחים, כמו גם את גורלם של יחידים שנרצחו ושל קהילות שנכחדו.
סיפורם האמיתי והבלתי יאמן של ארבעים וחמישה יהודים מגטו דרוהוביץ, ששהו בבונקר של שלושים מטר מבלי לראות אור יום במשך שמונה עשר חודשים. בשום מקום במהלך מלחמת העולם השנייה לא הייתה קבוצה כה גדולה, כולל שתי ילדות קטנות, ששהתה מתחת לאדמה זמן כה רב, ושרדה.
1994, 158 עמ'.
רות אילן-פורת מספרת ומציירת את ימי ילדותה עם אחיה, קורט, והוריה, בעת עליית הנאצים לשילטון בגרמניה. הנדודים לצרפת ודמותו של קורט, הנער-העלם, המוכשר, שנלכד והועבר לאושוויץ - משם לא חזר. ספר זה הומלץ לקריאה בבתי הספר על-ידי משרד החינוך.
1983, 106 עמ'.
הספר הוא ביטוי למשמעויות שיש לרכבות בחיי המחבר, כולל הרכבות הרבות שהסיעו רבבות יהודים ממחנה הריכוז וסטרבורק שבהולנד ליעד בלתי ידוע. הוא ניצל מאחת הרכבות וברח מהמחנה בלי להשאיר עקבות. בשיתוף חברי "החלוץ" הצליח לגנוב גבולות ולהגיע לספרד, אחרי מסע רגלי מפרך על רכסי ההרים המושלגים.
1997, 202 עמ'.
שלושים שנות פעילות השומר הצעיר בוורשה מוצגות בספר זה, על רקע ורשה, בירת פולין והקהילה היהודית הגדולה שבה. הספר מבוסס על תעודות ועל זיכרונות, חושף עובדות ואירועים נשכחים.
1980, 332 עמ'.
דמותה של רוז'קה קורצ'אק-מרלא, לחימתה והגותה. מאמרים, זיכרונות, ראיונות והגות. בתוכן: תנועות הנוער החלוציות במלחמה, "רוח היהדות" בראי השואה, היודנרטים והארגון היהודי הלוחם - שתי דרכי תגובה, דרכי הנצחת המורשת ועוד. על דמותה של רוז'קה, מאת: חייקה גרוסמן, דב לוין, נחמקה רהב, רונית אוריין, אליעזר יערי, שלום חולבסקי ואחרים.
1988, 280 עמ'.
רוח בסערה מביא אופני ביטוי לעמידה הרוחנית, לעומקה ולגיוונה בקהילות היהודיות תחת הכיבוש הנאצי. במרכז הספר עומדים מסמכים ומקורות ויזואליים שנכתבו וצוירו בתקופת השואה ונאספו בארכיונים בישראל ובאירופה ורבים מהם מתפרסמים בו לראשונה.
קורותיה של נערה בת ארבע-עשרה, שנכלאה בגטו ורשה והמשיכה להיאבק בזמן המרד. בריחה מרכבת המובילה למיידנק, מסתור במנזר, שהייה במחנה כפייה בגרמניה. המחברת הנה סופרת ילדים - רוב סיפוריה התפרסמו ב"דבר לילדים".
1976, 152 עמ'.
כיצד ביקשו אמנים יהודים לגבור על אימת הרצח בכוח המוסיקה? איך ניצבו אמנים יהודים בגטו טרזינשטדט וביקשו למחוק את ההשפלה והייסורים? סיפורם של חמש מאות נגנים, זמרים, סולנים, מתוך שישה מיליון. מהדורה מהודרת.
1965, 66 עמ'.
סיפור מאבק גבורה וייסורים של נוער יהודי בסלובקיה, שלחם במרד האנטי-נאצי בהרי הטאטרים, מתואר בספר תיעודי רב מתח זה על-ידי אחד מאנשי המחתרת. תיאור של מאורעות ופרשיות בלתי מוכרות לקורא הישראלי.
1976, 196 עמ'.
.png)
