איילת הילמן

ד”ר איילת הילמן, עוסקת שנים רבות בהוראת השואה כמדריכת מסעות של בני נוער ושל מבוגרים בפולין וכמדריכה בכירה במוזיאון בית לוחמי הגטאות בו היא עוסקת גם בתחקיר ובייעוץ אקדמי.

כתבה דוקטורט בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ’ יחיעם ויץ בנושא: לא אבני גזית ושיש אלא מפעל חי: ניצולי שואה והקמת מוסדות להנחלת זיכרון השואה בישראל 1950– 1990.

מאמרה בנושא צפוי להתפרסם בכתב העת יד ושם קובץ מחקרים.  איילת זכתה בפרס גוטמן לשנת 2020 על עבודת התזה: קיבוץ לוחמי הגטאות ו’בית לוחמי הגטאות על שם יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד’ קהילת חיים ואתר זיכרון – זיקה ויחסי גומלין 1949– 1984.

מדברי השופטים על העבודה בגינה קיבלה את הפרס:

העבודה מתארת שני תהליכים מקבילים: הקמת הקיבוץ ויסוד המוזיאון. בין שני התהליכים הללו התקיים מתח מובנה. בעוד שהקמת הקיבוץ בנוי על אלמנט השכחה, אחרת לא ניתן להקים קהילה חיה, המוזיאון שהוא מטבעו אקט של הנצחה, בנוי על טיפוח הזיכרון. לצד הבניית הזיכרון הקולקטיבי נוצר מתח מובנה בין לבין הזיכרון הפרטי של חברי הקיבוץ שרובם לא היו שותפים ללחימה ולמרד. הילמן מתמודדת היטב עם כל ההיבטים והיא ראויה לפרס גוטמן. זוהי עבודה מעניינת, ומצטיינת מבחינת התוכן, העריכה והשימוש בחומרים ארכיוניים ואחרים.

פרס גוטמן לחקר השואה