הדס חן-צבר

הדס חן-צבר סיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות יתרה באוניברסיטת בן-גוריון. עבודת המוסמך שלה, שנכתבה בהנחייתה של פרופ’ חנה יבלונקה, עוסקת במספר היבטים מרכזיים בתפיסתו של פרופ’ ישראל גוטמן, אחד ממייסדי חקר השואה בישראל ומעמודי התווך שלו. על מחקרה זה זכתה חן-צבר בשנת 2020 בפרס לעבודות מצטיינות לחקר השואה מטעם בית לוחמי הגטאות. כיום, חן-צבר כותבת את עבודת הדוקטורט שלה, שבה היא מבקשת להרחיב את היריעה ולבחון את חקר השואה בישראל דרך מחקר היסטוריוגרפי מקיף, במטרה להתחקות אחר מגמות התפתחותו של המחקר ההיסטוריוגרפי הציוני. דמויות המפתח במרכז מחקרה הן פרופ’ ישראל גוטמן ופרופ’ יהודה באואר, הנתפסים כדמויות שהניחו את התשתית לחקר השואה בישראל. את המחקר מלווים פרופ’ עמוס גולדברג ופרופ’ אמנון רז-קרקוצקין.

חן-צבר היא עמיתת מחקר במכון ליהדות זמננו. בימים אלו עתיד להתפרסם מאמרה הראשון בנושא ההיסטוריוגרפיה של השואה: “Writing history from victims’ point of view? Key episodes in the rise of Israeli Shoah research”, במסגרת The Encyclopedia of Historiography Africa, America, Asia, בהוצאת CESSMA: Centre d’études en sciences sociales sur les mondes africains, américains et asiatiques, Université de Paris הדס זכתה בפרס גוטמן לשנת 2021 על עבודת התזה: בין השורות: עיון בכתביו של פרופסור ישראל גוטמן- פולמוסים היסטוריים בנושא התגובה היהודית בשואה. מדברי השופטים על העבודה בגינה קיבלה את הפרס: מדובר בעבודה מצוינת, מרתקת ומבריקה בעלת רמת תחכום אנליטי שנדיר למצוא בעבודות לתואר שני. עבודה זו היא החיבור ההיסטוריוגרפי היסודי הראשון והיחיד (למעט דברי הספד) שנכתב עד כה על משנתו ההיסטורית של פרופ’ ישראל גוטמן שעל שמו נקרא הפרס. היא מכבדת את מפעלו הכביר של פרופ’ גוטמן בהפיכתו למושא למחקר יסודי וביקורתי ומשום כך אין ראויה ממנה לפרס עצמו. השאלה המרכזית שאיתה מתמודדת העבודה היא עד כמה יש להבין את תפישתו ההיסטוריוגרפית של גוטמן על רקע האסכולה הירושלמית במדעי היהדות מבית מדרשם של בן ציון דינור ויצחק בער וכיצד התמודד גוטמן עם מורשת היסטוריוגרפית רבת עוצמה זו בבואו לעצב את עקרונות חקר ההיסטוריה של היהודים בתקופת השואה.  

פרס גוטמן לחקר השואה