ראובן מור
ראובן מור הוא מהנדס מחשבים, בעל תואר בוגר בטכנולוגיה ובמדע שמושי (B. Sc, בי”ס הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים, 1988), תואר שני בלימודי משפט (בר אילן, 2016) ותואר שני בהצטיינות בחוג להיסטוריה של ע”י ויהדות זמננו (האוניברסיטה העברית, 2024). עבודת התיזה שלו, שנכתבה בהנחיית פרופ’ עמוס גולדברג ובליווי פרופ’ גיא מירון, עסקה בחייהם של יהודים אורתודוקסים בגרמניה לאחר פוגרום ליל הבדולח כפי שמשתקפת במכתבים שכתבו לבניהם לאחר שאלה היגרו אל מחוץ לגרמניה. עבודת הדוקטורט תעסוק בתרבותם של יהודי גרמניה האורתודוקסיים שעלו לישראל. ראובן זכה בפרס חוגי על עבודת סמינר מצטיינת (2020), בפרס קרן וולף למצוינות אקדמית וכן במלגת עידוד מחקר של יד ושם (2022), וכן פרס הצטיינות מהקרן ע”ש רפאל ומינה גרסטנפלד (2023). מאמרו “”אינך יכול לתאר לעצמך עד כמה יהודי גרמניה שואפים להגר מכאן, גם אם הם חסרי פרוטה ואין בכוחם לעשות זאת”: השתקפות ניסיונות ההגירה מגרמניה באמצעות מכתבים משפחתיים”, נמצא בתהליך שיפוט בילקוט מורשת.
מאמרו “”כשיתאפשר בעתיד, חזור והקפד על הטקסים”: השתקפות יחסי הורים – נערים יהודים מגרמניה באמצעות מכתבים משפחתיים”, נמצא בתהליך הגשה לפרסום של מכון ליאו בק. ראובן זכה בפרס גוטמן לשנת 2024 על עבודת התזה: “הישאר בריא, היה זהיר ואמיץ, אל תחשוש לגורלנו” הורות מרחוק בצל חיים שעצרו מלכת – חקר מכתבים בתקופת השואה.
מדברי השופטים על העבודה בגינה קיבל את הפרס: עבודה טובה מאד, חדשנית ומבריקה, הכוללת שימוש שימוש מצוין בטקסט ובקונטקסט. חקר המכתבים נעשה באופן מעמיק ותוך שילוב בין ניתוח תכני ולשוני מדוקדק. העבודה עוסקת בליבת תקופת השואה, שלא זוכה למספיק תשומת לב מחקרית בישראל, ומרימה תרומה חשובה, תוך שימוש מרשים בשפת המקור. זו עבודה הראויה לכל שבח, ובהחלט ראויה לפרס גוטמן.